פרוש מפתיע: כחלון הבטיח שיתמוך בהגבלת כוחו של בג"ץ
סגן שר החינוך חשף בכנס נציגי 'שלומי אמונים' שנערך בביתו כי יש בידיו הבטחה משר האוצר לתמיכה בהגבלת כוחו של בג"ץ בחקיקה, במידה והאחרון יבטל את חוק הגיוס • צפו בנאום המלא ובתגובה החריפה ל'דגל התורה'
- עקיבא ווייס
- י"ט ניסן התשע"ו
- 4 תגובות
פרוש. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נאומו המלא של יו"ר שלומי אמונים, סגן שר החינוך מאיר פרוש, אותו נשא אמש (ג) בכנס נציגי שלומי אמונים בביתו - מתפרסם הערב, ומגלה כי בידיו הבטחה משר האוצר משה כחלון לתמוך בהגבלת כוחו של בג"ץ, במידה והאחרון יתערב בחוק הגיוס.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי כבר בזמן חתימת ההסכם הקואליציוני, נועד כחלון עם אנשי יהדות התורה בלשכת ראש הממשלה, והסביר להם כי אמנם הוא מעדיף שבהסכם הקואליציוני של כולנו לא יופיע הנושא של פסקת ההתגברות שמגביל את כוחו של בג"ץ. אך אם יהיה צורך בכך בגלל חוק הגיוס - הוא מתחייב בפניהם כי יתמוך בכך.
פרוש פתח את דבריו אמש ואמר: "אני רוצה להודות לכל מי שטרח להגיע, כל אחד מבין שעצם הגעתו זה מחזק אותו ואת אלה שנמצאים יחד איתו, הגיבוש ביחד נותן את הכוח ואת העוצמה לפעול בשביל הציבור. המטרה של הכינוס שלנו היא לסכם שנתיים וחצי מאז שהיו בחירות והיערכות לקראת הבחירות עוד שנתיים וחצי, כל אחד מאיתנו מכיר את המפה כאן בארץ, כל אחד יודע מה הכוחות, מי הם הנציגים, כל אחד גם יודע לומר ולהעריך איפה ינסו לעשות זעזועים, וזה יכול להיות גם אצלנו, ואנו צריכים להיות ערוכים לדבר הזה, למה זה כ"כ חשוב, מיותר לומר, כל אחד יודע לומר מה המשמעות של נציגות חזקה בעירייה, וכמה זה יכול לעזור לחיי היום יום. לכן ההתכנסות חשובה.
"במשרד החינוך, ובעיקר בכנסת, קרו שני דברים מרכזיים במהלך מושב החורף, דבר אחד, זה כיבוד ההסכם בין הליכוד ליהדות התורה, להחזיר לישיבות והכוללים את התקציב כפי שהיה ב-2012, אם כי זה עדיין לא הגיע בדיוק לסכום שהיה אז, וזה נובע מכך, שבהסכם נכתב שהתקציב יחזור להיות כפי שהיה בשנת 2010 ובאותה שנה היו מספר תעריפים, אז הגענו כמעט לסכומים שהיו אז, לא נרים ידיים ונגיע למלוא הסכום שקיבלו בעבר.
"דבר נוסף, מרכזי, השינוי שעשינו היה בחוק הגיוס, כולם יודעים איך הוא היה נראה קודם, ואנחנו יודעים איך הוא נראה עכשיו, הורדנו את המושג של סנקציות פליליות, אנחנו יכולים להבין גם את המהות של השינוי מהדיון שהיה בבג"צ לפני כמה ימים, שהשופטים רטנו על עצם השינוי שנעשה בחוק הגיוס, אנחנו יש לנו את הנוסח ששר הביטחון יכול לשחרר כל מי שהוא בן ישיבה, ויושב ולומד תורה, ולשים לב ליעדים, יש לזה הרבה פירושים. מה שבטוח כל מי שיושב ולומד תורה, ימשיך לשבת וללמוד כל זמן שחפצה נפשו. ואף אחד לא יוכל לעשות לו כלום.
"כך גם, יש לנו הבטחה בהסכם עם הליכוד, של סעיף חוק התגברות הבג"ץ, שאם בג"ץ פוסל חוק שהיה בכנסת, אז הכנסת תוכל להתגבר על ידי חקיקה, שתעבור שוב על החוק הזה ואם יש לו שוב רוב, בג"ץ לעולם לא יוכל לבטל את החוק, וכחלון אמרנו לנו, אני אתמוך בחוק הגיוס המתוקן, ואם בג"צ יפסול את חוק הגיוס הוא יתמוך בחוק ההתגברות", הפתיע סגן השר וחשף.
"אני כן רוצה לומר כאן, היה מי שעקב אחרי מה שהיה בבג"ץ ושמע את הערות של השופטים, ואמר לי, אני חושש שהבג"ץ הולך לפסול את התיקון שנעשה בחוק הגיוס, ואני אמרתי לו, אתה חושש, אבל אני חרד מהעובדה שהציבור החרדי, היהדות החרדית, תכריז על מרד והיפרדות מהמדינה, כי אין מצב שבג"ץ ינהג כפי שהוא רואה לעצמו לנכון, שהוא שלטון עצמאי, ואם יש לנו בכנסת 11 שרים, אז יש 11 שופטים בבית המשפט העליון, ממש שלטון עצמי, ועושים ככל עולה על רוחם, תמיד הייתה הידברות בין ראשי המדינה ליהדות החרדית היכן להתחשב, אבל בבג"ץ אין כל התחשבות, בכל הנוגע לציבור החרדי. וכפי שאמרתי לאותו אחד, אני חרד מהעובדה שהיהדות החרדית תכריז על מרד והיפרדות מהמדינה, והיא יכולה לעשות את זה, למרות שיהיו הרבה קשיים, אבל לא תהיה ברירה"."היו נכונים לשנה השלישית"
פרוש המשיך והתייחס למאבק מול 'דגל': "צריך לומר מילה טובה לנציגים, לפני כמה ימים פגשתי באירוע את ישראל פכטר, חבר מועצת עיריית ביתר, הוא מייצג את החרדים העובדים, ושאלתי אותו האם הוא מרוצה בביתר, ואני הבנתי שהוא מלקק אצבעות, ומה שהוא רצה הוא מקבל, אני גם יודע לומר שהחרדים העובדים באלעד מרוצים.
"הציבור של החרדים העובדים, הוא ציבור גדול, עד כדי כך, שבבחירות הארציות, הייתה התגוששות בדגל אולי להציב מטעמם במקום השמיני נציג מהחרדים העובדים, שהרי הם טוענים לחסות על החרדים העובדים, היא משייכת אותם אליה, אבל אני אומר לכם, תשאלו את החרדים העובדים, איפה הם מקבלים את השירות הטוב ביותר, ואני אומר לכם שהם מקבלים את השירות הטוב ביותר בערים שראשי הערים יושבים כאן ליד השולחן. ולמה, והרי הם משויכים לדגל, הסיבה היא, כי אנחנו משרתים את כולם ביהדות החרדית, והם מרוצים, והחרדים העובדים יודעים להעריך את זה, והם גם יבטאו את זה בדרך שהם יודעים.
"אני רוצה לומר עוד נקודה, יש סוגיה שקוראים לה סוגיית בעלזא, בין השנים תשע"א-תשע"ג אני נתתי רוטציה של שנתיים, בשביל נציג של בעלזא שיהיה בכנסת, מה לא כיבדו אותי שם לפני שנתתי את הרוטציה, למה עשיתי את המעשה, הרי בעלזא בהיסטוריה הם לא היו בין המצביעים של אגודת ישראל כשהיה בזמנו את הוויכוח, למה אני עשיתי את זה, כי הרגשנו שאי אפשר לקחת ציבור כזה גדול ומכובד, שהרגיש פגוע שהוא לא מיוצג ולא קיבל את התשובה בדגל התורה. בשעה שאני נתתי את הרוטציה הרב פיינר מחסידי בעלזא היה חבר עיריית ירושלים ברשימת דגה"ת, והרב פרידמן מחסידי בעלזא, היה חבר עיריית בני ברק ברשימת דגה"ת.
"אני מזכיר עוד נושא, יש קהילה גדולה, של המתמידים, קהילה גדולה בירושלים, יש להם מאות משפחות בביתר ובבית שמש, והם לא היו כאלה שבדיוק ספרו אותם יחד עם אגודת ישראל, ר' מאיר רובינשטיין, יעיז לומר אני לא יעזור למתמידים כי זה לא נוגע אלי? ר' מאיר רובינשטיין עשה ויעשה הכל כדי שיהיו מרוצים, כך גם בירושלים ובבית שמש. ואם הם לא מרוצים, ולא עשינו הכל, הם יהיו מרוצים. ולמה אנו עושים את זה, מכיוון שביהדות התורה אסור לנו להסתכל איפה אתה, מה מגיע לך ומה לא מגיע לך, ואתם חושבים שקהילת המתמידים לא תדע להעריך את מה שאנו עושים? הם מעריכים ויעריכו בעתיד, למרות שהם לא נספרו אתנו יחד.
"למה אני מספר את העובדות האלה, אני חושב שההנהגה ביהדות התורה, ואני אומר את זה בכאב, צריכה להתרומם קצת, לא לחשוב איך מגיעים לשבע, אלא איך מגיעים לשמונה, לתשע, כיצד אנו עולים עוד ועוד ועוד. ואפשר להגיע לשם, ההנהגה צריכה לשאוף להגיע לשם, אבל אנחנו לצערי לא עוסקים בזה.
"למה כשמתכנסים, אי אפשר להזכיר למשתתפים, שלנו היה שבעה נציגים בביתר, ואחד היה נציג של דגל התורה, הוא קיבל סגנות, זה לא קרה לציבור החסידי במודיעין עילית, אני עוד זוכר את הטלפון של מאיר רובינשטיין שהוא עושה הסכם עם ר' יצחק פינדרוס, שש שנים נתנו לדגל בתורה ראשות עיר, התחשבנו? דיברנו? זה חלק מיהדות התורה, היינו צריכים לפתור איזו בעיה, פתרנו אותה, אז למה לא מספרים לאנשים, שלפעמים עושים איתם דברים, שלא הגיע להם ונתנו להם.
"זה היה נראה לגמרי אחרת, אם זה היה שיג ושיח, אם אתה מדבר עם אנשים שיודעים להעריך, הם יודעים להתחשב ולומר, כן אנו זוכרים, איך אחד מתוך שבע קיבל סגן, אחד מאיתנו קיבל ראשות עיר לשש שנים, בלי שום התחייבות, אף אחד לא זכר להזכיר את זה. והדברים האלה כואבים, אני לא בא לעשות פה חשבון, אני יודע לעשות חשבון, ותאמינו לי יש תשובות, אבל חברה בואו נתרומם, למה אנחנו נמצאים במקום כל כך צר, שאם אין לי משהו אז צריך להפסיק לחשוב מה יהדות התורה צריכה לעשות. זה הדרך שלנו?
"ואני אומר, אני זוכר איך בשתיים וחצי בלילה, אני מקבל טלפון ממאיר רובינשטיין, הגעתי לסיכום עם ר' פינדרוס ואני עומד לחתום על זה, כמה קשה כמה קשה היה לנו כדי לסדר את ההסכם הזה, שאחרי שש שנים יעבור לאיש שלנו מאגודת ישראל - שלומי אמונים, כמה קשה. למה? למה צריך ככה להתנהל. הרי אם מצאת קבוצה שיודעת לכבד, ולתת לך פעם סגן אחד, ונותנת לך ראש עיר, אנחנו גם יודעים להתנהל כשצריך לפרוץ קדימה ולא להישאר קטנים כאלה, תן לי את השליש ואת הרביע ואת החמישית.
"אני לא רוצה להתבטא בחריפות, אבל אי אפשר לעבור לסדר יום בציבוריות החרדית, עם מה שקורה אתנו בחינוך העצמאי, אני לא מתכחש שאמרתי, שאם זה לא נהנה וזה לא חסר, למה לא, אם זה לא יפגע באגודת ישראל, אם זה שאני עושה מהלך, ובגלל זה נכנס מישהו למקום השביעי של דגל התורה, אמרתי את זה. אבל רגע אמרתי, רבותיי, יש הסכם חתום שהוא לא קשור למה שאני רוצה לעשות, יש הסכם, חשוב לכם שהשביעי יכנס, תכבדו את ההסכם בחינוך העצמאי.
"איפה זה נשמע, למה הולך להם כל קשה, לתת את מה שהתחייבו, יהודי כמו מנחם פרוש ושלמה לורנץ עושים הסכם, אולי עשינו טעות שלא חילקנו לכם את מה ששלחתי לרבנים לפני שבועיים, דברים פשוטים, הרי אף אחד מהם לא קם, שמע אדם לא אחראי, ובוודאי אדם אחראי לא קם ואמר, אין הסכם, זה לא ככה. איך לא מוקיעים דבר כזה, הדבר הזה עובר כל גבול וחוצה את כל הקווים האדומים, אז אני לא יודע לאן זה התפתח.
"אבל כאשר זה קורה, אנחנו לא צריכים לצאת בהצהרות מה נעשה פה ומה נעשה שם, איך נעשה קודם אנו צריכים להתפלל להקב"ה שיהי לנו סייעתה דשמיא, כי המטרה שלנו שאנו נוכל לייצג באגודת ישראל. לנו באגודת ישראל, יש קץ משיחיה שאנו שומרים עליו, אני לא בא להצהיר הצהרות, אלא אני רק בא להגיד לכם היו נכונים לשנה השלישית".
ל'בחדרי חרדים' נודע כי כבר בזמן חתימת ההסכם הקואליציוני, נועד כחלון עם אנשי יהדות התורה בלשכת ראש הממשלה, והסביר להם כי אמנם הוא מעדיף שבהסכם הקואליציוני של כולנו לא יופיע הנושא של פסקת ההתגברות שמגביל את כוחו של בג"ץ. אך אם יהיה צורך בכך בגלל חוק הגיוס - הוא מתחייב בפניהם כי יתמוך בכך.
פרוש פתח את דבריו אמש ואמר: "אני רוצה להודות לכל מי שטרח להגיע, כל אחד מבין שעצם הגעתו זה מחזק אותו ואת אלה שנמצאים יחד איתו, הגיבוש ביחד נותן את הכוח ואת העוצמה לפעול בשביל הציבור. המטרה של הכינוס שלנו היא לסכם שנתיים וחצי מאז שהיו בחירות והיערכות לקראת הבחירות עוד שנתיים וחצי, כל אחד מאיתנו מכיר את המפה כאן בארץ, כל אחד יודע מה הכוחות, מי הם הנציגים, כל אחד גם יודע לומר ולהעריך איפה ינסו לעשות זעזועים, וזה יכול להיות גם אצלנו, ואנו צריכים להיות ערוכים לדבר הזה, למה זה כ"כ חשוב, מיותר לומר, כל אחד יודע לומר מה המשמעות של נציגות חזקה בעירייה, וכמה זה יכול לעזור לחיי היום יום. לכן ההתכנסות חשובה.
נאום פרוש - כנס \
"במשרד החינוך, ובעיקר בכנסת, קרו שני דברים מרכזיים במהלך מושב החורף, דבר אחד, זה כיבוד ההסכם בין הליכוד ליהדות התורה, להחזיר לישיבות והכוללים את התקציב כפי שהיה ב-2012, אם כי זה עדיין לא הגיע בדיוק לסכום שהיה אז, וזה נובע מכך, שבהסכם נכתב שהתקציב יחזור להיות כפי שהיה בשנת 2010 ובאותה שנה היו מספר תעריפים, אז הגענו כמעט לסכומים שהיו אז, לא נרים ידיים ונגיע למלוא הסכום שקיבלו בעבר.
"דבר נוסף, מרכזי, השינוי שעשינו היה בחוק הגיוס, כולם יודעים איך הוא היה נראה קודם, ואנחנו יודעים איך הוא נראה עכשיו, הורדנו את המושג של סנקציות פליליות, אנחנו יכולים להבין גם את המהות של השינוי מהדיון שהיה בבג"צ לפני כמה ימים, שהשופטים רטנו על עצם השינוי שנעשה בחוק הגיוס, אנחנו יש לנו את הנוסח ששר הביטחון יכול לשחרר כל מי שהוא בן ישיבה, ויושב ולומד תורה, ולשים לב ליעדים, יש לזה הרבה פירושים. מה שבטוח כל מי שיושב ולומד תורה, ימשיך לשבת וללמוד כל זמן שחפצה נפשו. ואף אחד לא יוכל לעשות לו כלום.
"כך גם, יש לנו הבטחה בהסכם עם הליכוד, של סעיף חוק התגברות הבג"ץ, שאם בג"ץ פוסל חוק שהיה בכנסת, אז הכנסת תוכל להתגבר על ידי חקיקה, שתעבור שוב על החוק הזה ואם יש לו שוב רוב, בג"ץ לעולם לא יוכל לבטל את החוק, וכחלון אמרנו לנו, אני אתמוך בחוק הגיוס המתוקן, ואם בג"צ יפסול את חוק הגיוס הוא יתמוך בחוק ההתגברות", הפתיע סגן השר וחשף.
"אני כן רוצה לומר כאן, היה מי שעקב אחרי מה שהיה בבג"ץ ושמע את הערות של השופטים, ואמר לי, אני חושש שהבג"ץ הולך לפסול את התיקון שנעשה בחוק הגיוס, ואני אמרתי לו, אתה חושש, אבל אני חרד מהעובדה שהציבור החרדי, היהדות החרדית, תכריז על מרד והיפרדות מהמדינה, כי אין מצב שבג"ץ ינהג כפי שהוא רואה לעצמו לנכון, שהוא שלטון עצמאי, ואם יש לנו בכנסת 11 שרים, אז יש 11 שופטים בבית המשפט העליון, ממש שלטון עצמי, ועושים ככל עולה על רוחם, תמיד הייתה הידברות בין ראשי המדינה ליהדות החרדית היכן להתחשב, אבל בבג"ץ אין כל התחשבות, בכל הנוגע לציבור החרדי. וכפי שאמרתי לאותו אחד, אני חרד מהעובדה שהיהדות החרדית תכריז על מרד והיפרדות מהמדינה, והיא יכולה לעשות את זה, למרות שיהיו הרבה קשיים, אבל לא תהיה ברירה"."היו נכונים לשנה השלישית"
פרוש המשיך והתייחס למאבק מול 'דגל': "צריך לומר מילה טובה לנציגים, לפני כמה ימים פגשתי באירוע את ישראל פכטר, חבר מועצת עיריית ביתר, הוא מייצג את החרדים העובדים, ושאלתי אותו האם הוא מרוצה בביתר, ואני הבנתי שהוא מלקק אצבעות, ומה שהוא רצה הוא מקבל, אני גם יודע לומר שהחרדים העובדים באלעד מרוצים.
"הציבור של החרדים העובדים, הוא ציבור גדול, עד כדי כך, שבבחירות הארציות, הייתה התגוששות בדגל אולי להציב מטעמם במקום השמיני נציג מהחרדים העובדים, שהרי הם טוענים לחסות על החרדים העובדים, היא משייכת אותם אליה, אבל אני אומר לכם, תשאלו את החרדים העובדים, איפה הם מקבלים את השירות הטוב ביותר, ואני אומר לכם שהם מקבלים את השירות הטוב ביותר בערים שראשי הערים יושבים כאן ליד השולחן. ולמה, והרי הם משויכים לדגל, הסיבה היא, כי אנחנו משרתים את כולם ביהדות החרדית, והם מרוצים, והחרדים העובדים יודעים להעריך את זה, והם גם יבטאו את זה בדרך שהם יודעים.
"אני רוצה לומר עוד נקודה, יש סוגיה שקוראים לה סוגיית בעלזא, בין השנים תשע"א-תשע"ג אני נתתי רוטציה של שנתיים, בשביל נציג של בעלזא שיהיה בכנסת, מה לא כיבדו אותי שם לפני שנתתי את הרוטציה, למה עשיתי את המעשה, הרי בעלזא בהיסטוריה הם לא היו בין המצביעים של אגודת ישראל כשהיה בזמנו את הוויכוח, למה אני עשיתי את זה, כי הרגשנו שאי אפשר לקחת ציבור כזה גדול ומכובד, שהרגיש פגוע שהוא לא מיוצג ולא קיבל את התשובה בדגל התורה. בשעה שאני נתתי את הרוטציה הרב פיינר מחסידי בעלזא היה חבר עיריית ירושלים ברשימת דגה"ת, והרב פרידמן מחסידי בעלזא, היה חבר עיריית בני ברק ברשימת דגה"ת.
"אני מזכיר עוד נושא, יש קהילה גדולה, של המתמידים, קהילה גדולה בירושלים, יש להם מאות משפחות בביתר ובבית שמש, והם לא היו כאלה שבדיוק ספרו אותם יחד עם אגודת ישראל, ר' מאיר רובינשטיין, יעיז לומר אני לא יעזור למתמידים כי זה לא נוגע אלי? ר' מאיר רובינשטיין עשה ויעשה הכל כדי שיהיו מרוצים, כך גם בירושלים ובבית שמש. ואם הם לא מרוצים, ולא עשינו הכל, הם יהיו מרוצים. ולמה אנו עושים את זה, מכיוון שביהדות התורה אסור לנו להסתכל איפה אתה, מה מגיע לך ומה לא מגיע לך, ואתם חושבים שקהילת המתמידים לא תדע להעריך את מה שאנו עושים? הם מעריכים ויעריכו בעתיד, למרות שהם לא נספרו אתנו יחד.
"למה אני מספר את העובדות האלה, אני חושב שההנהגה ביהדות התורה, ואני אומר את זה בכאב, צריכה להתרומם קצת, לא לחשוב איך מגיעים לשבע, אלא איך מגיעים לשמונה, לתשע, כיצד אנו עולים עוד ועוד ועוד. ואפשר להגיע לשם, ההנהגה צריכה לשאוף להגיע לשם, אבל אנחנו לצערי לא עוסקים בזה.
"למה כשמתכנסים, אי אפשר להזכיר למשתתפים, שלנו היה שבעה נציגים בביתר, ואחד היה נציג של דגל התורה, הוא קיבל סגנות, זה לא קרה לציבור החסידי במודיעין עילית, אני עוד זוכר את הטלפון של מאיר רובינשטיין שהוא עושה הסכם עם ר' יצחק פינדרוס, שש שנים נתנו לדגל בתורה ראשות עיר, התחשבנו? דיברנו? זה חלק מיהדות התורה, היינו צריכים לפתור איזו בעיה, פתרנו אותה, אז למה לא מספרים לאנשים, שלפעמים עושים איתם דברים, שלא הגיע להם ונתנו להם.
"זה היה נראה לגמרי אחרת, אם זה היה שיג ושיח, אם אתה מדבר עם אנשים שיודעים להעריך, הם יודעים להתחשב ולומר, כן אנו זוכרים, איך אחד מתוך שבע קיבל סגן, אחד מאיתנו קיבל ראשות עיר לשש שנים, בלי שום התחייבות, אף אחד לא זכר להזכיר את זה. והדברים האלה כואבים, אני לא בא לעשות פה חשבון, אני יודע לעשות חשבון, ותאמינו לי יש תשובות, אבל חברה בואו נתרומם, למה אנחנו נמצאים במקום כל כך צר, שאם אין לי משהו אז צריך להפסיק לחשוב מה יהדות התורה צריכה לעשות. זה הדרך שלנו?
"ואני אומר, אני זוכר איך בשתיים וחצי בלילה, אני מקבל טלפון ממאיר רובינשטיין, הגעתי לסיכום עם ר' פינדרוס ואני עומד לחתום על זה, כמה קשה כמה קשה היה לנו כדי לסדר את ההסכם הזה, שאחרי שש שנים יעבור לאיש שלנו מאגודת ישראל - שלומי אמונים, כמה קשה. למה? למה צריך ככה להתנהל. הרי אם מצאת קבוצה שיודעת לכבד, ולתת לך פעם סגן אחד, ונותנת לך ראש עיר, אנחנו גם יודעים להתנהל כשצריך לפרוץ קדימה ולא להישאר קטנים כאלה, תן לי את השליש ואת הרביע ואת החמישית.
"אני לא רוצה להתבטא בחריפות, אבל אי אפשר לעבור לסדר יום בציבוריות החרדית, עם מה שקורה אתנו בחינוך העצמאי, אני לא מתכחש שאמרתי, שאם זה לא נהנה וזה לא חסר, למה לא, אם זה לא יפגע באגודת ישראל, אם זה שאני עושה מהלך, ובגלל זה נכנס מישהו למקום השביעי של דגל התורה, אמרתי את זה. אבל רגע אמרתי, רבותיי, יש הסכם חתום שהוא לא קשור למה שאני רוצה לעשות, יש הסכם, חשוב לכם שהשביעי יכנס, תכבדו את ההסכם בחינוך העצמאי.
"איפה זה נשמע, למה הולך להם כל קשה, לתת את מה שהתחייבו, יהודי כמו מנחם פרוש ושלמה לורנץ עושים הסכם, אולי עשינו טעות שלא חילקנו לכם את מה ששלחתי לרבנים לפני שבועיים, דברים פשוטים, הרי אף אחד מהם לא קם, שמע אדם לא אחראי, ובוודאי אדם אחראי לא קם ואמר, אין הסכם, זה לא ככה. איך לא מוקיעים דבר כזה, הדבר הזה עובר כל גבול וחוצה את כל הקווים האדומים, אז אני לא יודע לאן זה התפתח.
"אבל כאשר זה קורה, אנחנו לא צריכים לצאת בהצהרות מה נעשה פה ומה נעשה שם, איך נעשה קודם אנו צריכים להתפלל להקב"ה שיהי לנו סייעתה דשמיא, כי המטרה שלנו שאנו נוכל לייצג באגודת ישראל. לנו באגודת ישראל, יש קץ משיחיה שאנו שומרים עליו, אני לא בא להצהיר הצהרות, אלא אני רק בא להגיד לכם היו נכונים לשנה השלישית".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות