ישראלים על קו ישראל-חו"ל יחויבו בדיווח לרשות המסים

רשות המסים פועלת באופן רצוף ואינטנסיבי בזירת החקיקה על-מנת לקבל כלים וסמכויות נוספים במסגרת המלחמה שלה בהון השחור. כך, אושר לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית תיקון חקיקה דרמטי המעלה חלק מעבירות המס מדרגה, לדרגת עבירות הלבנת הון שהענישה בצידן חמורה יותר; וכן אושרו במקביל בכנסת שורת תיקוני חקיקה נוספים בחקיקת המס שנועדו לשפר את יכולתה של הרשות לגבות מס אמת.

בין היתר הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה באמצעות הגשת דוח שנתי, כך שהיא תחול מעתה גם על תושב ישראל שהעביר לחו"ל למעלה מחצי מיליון שקלים במהלך 12 חודשים, וכן נכללה בחוק חובת דיווח של נהנה בנאמנות שסך כל נכסיה עומד על 500 אלף שקל ומעלה, שהוא תושב ישראל.

במסגרת תיקוני החקיקה הללו מבקשת רשות המסים להרחיב את חובות הדיווח הקיימים כיום, ולהתקרב עוד צעד למציאות בה הנישומים יהיו שקופים בפני הרשויות, והרשות תוכל להחליט אם הם משלמים מס אמת או מעלימים הכנסות מהמדינה. בשם המטרה הזאת, הורחבה גם חובת הדיווח לרשויות המס בעניין שנראה לכאורה טכני, אך בפועל הנו בעל השפעה דרמטית על בעלי הון רבים, אנשי עסקים ישראלים, צעירים שיוצאים ל"רילוקיישן" לתקופות שונות בחו"ל, וגם אזרחים זרים המתגוררים בארץ, מבלי שרשויות המס יכירו אותם.

התיקון האמור סובב סביב "חזקת הימים", הקובעת מיהו תושב ישראל לצורכי תשלום מס. לפי פקודת מס הכנסה, תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי מבחן מהותי של "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה החזקת דירה ורכב, בני משפחה, זיקות כלכליות ועוד; אך קיים מבחן נוסף לקביעת התושבות - והוא "חזקת הימים", שלפיה אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל, הוא תושב ישראל. ואולם, חזקה זו ניתנת לסתירה, ובמקרים רבים נישומים השוהים בישראל מעל 183 יום בשנה, לא מדווחים על הכנסותיהם לרשות המסים, בהסתמך על מבחני התושבות האחרים וחוות דעת מומחים, הסותרים את "חזקת הימים". וזאת, מבלי לדווח דבר לרשות המסים.

לפי התיקון החדש לחוק, אדם הטוען שאינו תושב ישראל, אך חלה עליו "חזקת הימים" - כלומר הוא נמצא מעל 183 יום בשנה בארץ - יהיה חייב בדוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו. זאת, בנוסף להגשת דוח על הכנסותיו בישראל.

המשמעות של התיקון היא כי הרשות למעשה מבקשת לחשוף בפניה סוגים מסוימים של תכנוני מס שעושים ישראלים היוצאים ל"רילוקיישן" לתקופה או חיים על הקו ישראל-חו"ל ומקבלים חוות דעת ממומחים, לפיהן הם אינם חייבים בתשלום מס בישראל. הדיווח, לפי התיקון המוצע, יחשוף את הנישומים למחלוקת מול רשות המסים, שבמקרים מסוימים תטען כי הם תושבים החייבים במס ותדרוש מהם דוח על כל הכנסותיהם בחו"ל. מדובר בעניין שירחיב את ההתדיינויות האזרחיות מול רשות המסים, כמו גם את החשיפה של הנישומים, בעלי הכנסות בחו"ל, להליכים פליליים בגין העלמת הכנסות.

על רקע חזקת התושבות, נתגלעו סכסוכים רבים בין רשות המסים לישראלים ש"ירדו" מהארץ, התגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי אינם תושבי ישראל. בין היתר, נקלעה לאחרונה הדוגמנית המובילה בישראל, בר רפאלי, לחקירה פלילית ברשות המסים, לאחר שברשות טענו כי רפאלי הציגה מצג שווא בפני הרשות, כאילו היא מתגוררת בחו"ל משך שנים, בעוד שבפועל, לטענת הרשות, התגוררה בת"א. לטענת הרשות, באופן זה, העלימה רפאלי הכנסות בהיקף מיליוני שקלים מרשות המסים.

גם סיפור הסדר המס של איל ההון, סמי עופר, במסגרתו ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו של עופר המנוח בשנים 2006-2009, סבב סביב מחלוקת בשאלת התושבות של המיליארדר המנוח. במקרה של עופר, העיזבון ניצח, והתקבלה טענת היורשים כי המנוח לא היה תושב ישראל בשנים הרלבנטיות להסדר, ולכן לא חייב במס אותו דרשה הרשות.

מיליארדר נוסף שמנהל מאבק משפטי בשנים האחרונות מול רשות המסים סביב שאלת תושבותו לצורכי מס הוא בני שטיינמץ. הרשות מבקשת לשים יד על כספי מסים, שלטענתה חייב שטיינמץ בתשלומם, בסכומים העלולים להגיע למליארדי שקלים. בעיצומה של המחלוקת, החליט שטיינמץ לבלות את מרבית ימות השנה על יאכטה בלב ים, ובכך להימנע מתושבות ישראלית.

אותם מקרים בעלי פרופיל גבוה ועם כסף גדול נחשפו על-ידי רשות המסים והרשות הוציאה לנישומים האמורים שומות מס. ואולם, לא כל המקרים נחשפים, בין היתר משום שאין בפני הרשות נתונים על מגוריהם והכנסותיהם של ישראלים שעברו לחו"ל. לפי חוק כיום, אותם "רפאלים", "עופרים" או "שטיינמצים" - וכלל האזרחים האלמוניים הטוענים כי הם מתגוררים בחו"ל, ולכן לא חייבים במס בישראל - לא מחויבים לדווח לרשות על הכנסותיהם בשנים בהן לטענתם התגוררו בחו"ל, ואף לא על עצם העובדה שהתגוררו בחו"ל או שיש להם הכנסות. הם אינם צריכים לתת לרשות דין וחשבון כלל. ואת זה, נועד לשנות התיקון לחזקת הימים.

זרקור על פוטנציאל למחלוקת

עו"ד אריה ליבוביץ', מומחה למיסוי בינלאומי, מסביר כי "לפי החוק, כאשר מישהו נמצא 183 יום בישראל הוא תושב ישראל לצורכי מס, אבל זו חזקה שניתנת לסתירה. לכן, אנשי עסקים רבים פונים ומקבלים חוות דעת של מומחי מס, לפיהן על אף שהם יותר מ-183 יום בישראל, הם אינם תושבי ישראל, בין אם זה קרה שנה אחת ובין אם זה קרה מספר שנים. החוק החדש נלחם בזה".

לדברי ליבוביץ', מהלך החקיקה החדש, דומה במהותו לצעדים שבוצעו במסגרת המאבק בתכנוני המס האגרסיביים. "כמו שנעשה בתכנוני מס אגרסיביים, שנדרשים כיום לדווח על רשימה של תכנוני מס, הם יידרשו לבוא ולומר 'אני פה 183 יום או 200 יום, אבל אני לא תושב לצורכי מס', ואז הרשות יכולה להחליט אם להתווכח על כך. היא יכולה לומר 'תודה רבה שזה מה שאתה חושב, אבל אנחנו חושבים אחרת'".

ברשות רוצים לשים זרקור על פוטנציאל למחלוקת. הם רוצים שיוצגו בפניהם כל העובדות הרלבנטיות לכך שאדם טוען שהוא אינו תושב ישראל, והם יחליטו לבד אם אותן עובדות תומכות בטענת הנישום, כי הוא אינו חייב במס בארץ, או שבעצם כן. "וזה פוטנציאל למחלוקת של הכול או כלום. או שהוא חייב במס או שהוא לא. אין כאן 50% מס או הסדר מס. יש כאן לשלם או לא", מסביר ליבוביץ'. "זה חלק מהמהלך המבורך של רשות המסים להגדלת כמות המדווחים בישראל. הם רוצים להכניס יותר-ויותר אנשים לרשת הדיווח כחלק מהמלחמה בהון השחור, ובעיקר אנשים שככל הנראה מנסים לדלג על חיוב המס לחלוטין ומנסים לדווח בשתי המדינות - מדינת התושבות והמדינה בה הם עובדים - שהם לא תושבים".


עוד מוסיף ליבוביץ', כי החיוב בדיווח יחשוף גם לא מעט אזרחי מדינות זרות המתגוררים בישראל, אך עובדים מול מדינות התושבות שלהם, ולא מדווחים לרשות בישראל על מגוריהם כאן והכנסותיהם. "בישראל יש עשרות אלפי תושבים שאינם אזרחים, כאלה שעלו לפה ממדינות חו"ל ואינם מופיעים בשום צורה במערכת המס. הם נמצאים וחיים פה, לעתים על ויזות-תייר או בכל מיני הסדרים אחרים, לכאורה זמניים, והם לא מדווחים על הכנסותיהם. זאת, למרות שלפי החוק הם חייבי מס. לצורך המס, הם תושבי ישראל, אבל אף אחד ברשויות המוסמכות לא מכיר אותם, כי הם עובדים מול חו"ל ולא מקבלים משכורת בישראל. חובת הדיווח תוציא אותם מהמחבוא".

"שינוי בעייתי של סדרי יסוד"

לדברי ד"ר אבי נוב, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי, "מדובר באחד התיקונים הדרמטיים לפקודת מס הכנסה. הכנסת אישרה למעשה הצעת חוק שהופיעה בתוכנית הכלכלית לשנת 2015, בה הוצע לחייב בהגשת דוח כל מי שמתקיימת בו החזקה כי הוא תושב ישראל, בהתאם לקבוע בפסקה (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, אף אם אינו מגדיר עצמו תושב ישראל. בהתאם לכך, יחיד הטוען שאינו תושב ישראל אך חלה עליו חזקת הימים (לדוגמא, שהה בישראל מעל 183 יום בשנה), יהיה חייב בהגשת דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, וזאת בנוסף לחובת הגשת דוח שנתי על הכנסותיו בישראל".

נוב סבור, כי "מדובר בשינוי בעייתי של סדרי יסוד בתחום המיסוי הבינלאומי". ראשית, לדברי נוב, "לפי פקודת מס הכנסה ולפי פסיקת בתי המשפט, המבחן המרכזי והחשוב לקביעת התושבות הוא מבחן 'מרכז החיים', ואילו 'מבחן הימים' הוא מבחן טכני בלבד, המקים חזקה הניתנת לסתירה. התיקון לחוק למעשה גורם לכך שמבחן הימים מקבל מעמד מיוחד, וזאת בניגוד להיגיון ולמקובל במדינות אחרות בעולם".

עוד אומר נוב, "התיקון אמנם ירחיב את מעגל המדווחים, אך באותה מידה ירחיב שלא לצורך את ההתדיינויות המשפטיות בנושא התושבות. בנוסף, התיקון עשוי לעמוד בסתירה להוראות האמנות למניעת כפל מס. בהתאם להוראות 'שוברי השוויון' באמנות המס, התושבות נקבעת בהתאם למבחנים מהותיים, הדומים למבחן 'מרכז הימים' בדין הישראלי, כמו מקום המגורים ומרכז האינטרסים החיוניים של האדם. במצבים אלה, המבחן הטכני אינו רלוונטי לקביעת התושבות, וכך יוצא שאדם שייחשב כתושב במדינה זרה מסוימת לאור מבחן 'מרכז החיים', עשוי להידרש להגיש דיווחים ולהתמודד עם טענות פקיד השומה, שיראה בו כתושב ישראל, וזאת בניגוד לאמנות המס".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!