מוותיקי חיפה: רבי יצחק אהרון ויזן זצ"ל

ברוך דיין האמת: בשבת נפטר הרב יצחק אהרון ויזן זצ"ל, אוד מוצל מאש, שניהל את ישיבת גור בעיר חיפה במשך שנים רבות, והוא בן 89 בפטירתו.

הרב יצחק אהרון ז"ל נולד לאביו הרב רבי חיים משה צבי זצ"ל ולאימו מרת בלומה ע"ה בעיר טרבישוב בצ'כוסלובקיה, בגיל 6 התייתם מאמו ובגיל 11 התייתם מאביו, ובכל זאת שקד על תלמודו, תוך כדי שהוא דואג לאחיותיו בצורה מופלאה.

בהיותו בן ט"ו שנים עלה הכורת הנאצי ימ"ש ומאז התגלה בכוחו הגדול תוך כדי מסירות נפש ממש למען הצלתן, ובסיעתא דשמיא הצליח להביאן לארץ הקודש למרות הסבל הרב במחנות, במהלך כל חייו הרבה לספר על נס ההצלה האישי ומעולם לא שכח את יד ה' שהייתה בעזרתו. בכל צאצא שנולד לו היה מברך להקב"ה ואומר 'הם רצו להשמיד - אבל הקב"ה הוא זה שמחליט'.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה ועלתה לארץ הקודש, בהגיעם לחופי הארץ נשלחו כולם לקפריסין,
עם הגיעם לארץ התגוררו בעיר חיפה - שם פתח מכבסה לפרנסתו, גם שם נתגלה כוחו הגדול בעשיית חסד למען הציבור התורני בעיר. את מקום תפילתו ותלמודו קבע בביהכנ"ס "הגר"א" של הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל רב ואב"ד חיפה, ובו שימש כרוח החיה וכעמוד התווך של הקהילה, עם השנים נקרא על ידי הגאון רבי אברהם אטלס זצ"ל לנהל את ישיבות גור בחיפה.

הייתה זאת תקופת הזוהר של רבי יצחק אהרן אשר היה מכונה באזני תלמידי הישיבה ר' ארי. תמיד נתן מילה טובה לכל בחור והכיר כל אחד ואחד ממאות התלמידים. מחזה נפוץ היה לראותו ברחובה של עיר בבני ברק או בחיפה, כאשר ניגשים אליו אברכים בוגרי הישיבה ומתייחסים אליו כאל דוד. בישיבה נתן את כל כולו למען רווחת בני הישיבה ורבניה, היה בודק בעצמו את רמת האוכל ומבקש מהעוסקים במלאכה להקפיד יותר 'כי אנו זוכים להאכיל את מקיימי העולם'.

דאגתו לילדיו ולבני משפחתו הייתה מעבר לכל, והוא היה מעודכן תדיר על מצבם של כל נכדיו וניניו באהבתו אותם.

לפני י"ב שנים עבר המנוח אירוע מוחי ולאחר שיקום ארוך עזב את עבודתו, ומרגלא בפומיה לומר: "אני לא היה לי מספיק זמן ללמוד, אמר לי הקב"ה אין לך זמן מספיק ללמוד? הנה כעת יש לך זמן"... ואכן מאז החל ללמוד בכולל במהלך היום, תוך שהוא נעזר בבנו ובבני משפחתו.

לפני עשור עבר לעיר בני ברק לגור אצל בתו וחתנו שיבלחט"א, גם שם במסירות נפש היה נוסע באוטובוס לחיפה למשך השבוע והיה חוזר לשבת לבני ברק, ובהומור אופייני היה אומר שעכשיו הוא עושה גם גלות. לאחר שראה שכוחותיו לא עומדים בזה, התקרב להגאון רבי חיים צבי שפירא ראש ישיבת בעלזא, ובבית מדרשו - קהל חסידים היה מופיע כל יום בבוקר ואחר הצהריים ללמוד בכולל לפנסיונרים שהקים.

לאחר שנתיים כבר נזקק לכסא גלגלים, ולמרות זאת חיוכו הנצחי לא מש מפניו. לפני שלש שנים נפטרה רעייתו בשיבה טובה ובשם טוב, בתקופה האחרונה נאלצו הרופאים לכרות חלק מרגליו ורבי יצחק אהרון זצ"ל המשיך בתעצומות נפש הן בסדרי הכולל והן בהנהגותיו הרגילות, תוך כדי שהוא מודה להקב"ה על כל החסד אשר עשה עימו במשפחתו העניפה ב"ה. בשב"ק עלה על יצועו וביום השבת נפטר במיתת נשיקה לדאבון לב משפחתו ומכריו המרובים.

הותיר אחריו את בנו הרה"ג ר' ישראל מחיפה, ואת בתו הנשואה להרה"ג רבי יוסף אהרון פרידמן מבני ברק, נכדים ונכדות, נינים ונינות, ההולכים בדרך ישראל סבא.

הלווייתו תצא מחר בשעה 12:30 בצהריים מבית בתו ברחוב נועם אלימלך בבני ברק.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!