שנה לאסון 'מדרגות המוות': תחקיר 'בחדרי חרדים' בדק מי אשם ומדוע
הלילה, בדיוק לפני שנה, קיפחו את חייהם מרדכי גרבר ויצחק סאמעט ז"ל, שנרמסו בהלווית הגר"ש וואזנר זצ"ל • 'בחדרי חרדים' בתחקיר מעמיק: היכן עומדת החקירה המשטרתית? • מי עשוי לשאת באשמה ומדוע? • והאם הופקו הלקחים בהלוויות אחרות?
- אלי שלזינגר
- ט"ו ניסן התשע"ו
- 20 תגובות
שנה חלפה מאז הלוויתו של בעל ה'שבט הלוי', הגר"ש וואזנר זצ"ל, שנערכה בבני ברק במוצאי החג הראשון של פסח, והסתיימה באסון נוראי - עם פטירתם של מרדכי גרבר ז"ל (27) מאלעד ויצחק סאמט ז"ל (18) מירושלים, לאחר שנמחצו למוות בעת הוצאת מיטת המנוח מישיבת חכמי לובלין למסע ההלוויה. בנוסף, נפצעו קשה הרב תומר אלקובי בן ה-37 וישראל דואני בן ה-16.
לאחר האסון, נשמעו טענות אודות אי-היערכות מספיקה, והוטחו האשמות נגד משפחתו של הרב וואזנר, מארגני ההלוויה והמשטרה - בשל הכאוס ששרר בה והתוצאה של חיי אדם שנגדעו באיבם.
מיד למחרת ההלוויה נפתחה חקירה במשטרת מרחב דן, מהר מאוד היא הועברה למחלק ההונאה במחוז תל אביב שם היא נוהלה על ידי החוקר קובי אור, דודי מישקין וראש אג"מ המחוזי. בנובמבר 2015(חשון-כסלו תשע"ו), המשטרה סיימה לחקור את התיק והעבירה אותו לידי פרקליטות מחוז תל אביב על מנת לגבש כתבי אישום או המלצות אחרות.
לאחר שתיק החקירה התקבל לידי הפרקליטות ולאחר בחינתו, הוחלט להפקיד את המשך חקירת התיק בידי המחלקה לחקירת שוטרים, שם הוא מצוי כבר מספר חודשים. הסיבה שהתיק הועבר למח"ש, היא היות ובמהלך בדיקת הפרקליטות עלה חשש לאחריות של גורם משטרתי לאירוע, והגוף שאחראי על חקירות מסוג זה הם אנשי המחלקה לחקירת שוטרים שנמצאת באחריות משרד המשפטים. כזכור, כבר לאחר ההלוויה, אמר מפקד המרחב תת ניצב שמעון לביא, כי גם שוטרים צפויים להיחקר בפרשה.
יש לציין כי מדובר בתיק של מוות ברשלנות, כאשר במקרים אלו - החקירה ארוכה ומורכבת, היות ולאף אחד אין כוונת זדון וצריך לבדוק לעומק מי התרשל בעבודתו ולקבל הוכחות לאחריותו למקרי המוות. מאידך גיסא, מדובר בהלוויה, שמצד החוק אין צורך לבקש אישור או לבצע תיאום עם מי מגורמי האכיפה והביטחון. כך מתעוררות השאלות: האם המשפחה ו/או הקהילה אחראית על ההמון (מחוץ לקהילה) שהגיע לחלוק כבוד אחרון לרב וואזנר? האם העירייה, שלקחה יד בניהול ההלוויה וסייעה, אחראית? האם המשטרה, שהיא 'אחראית גג' לכל המתרחש בתחומי המרחב שלה נושאת באשמה? השאלות הקשות - מי נתן את ההוראה?
כפי שפורסם לאחר האסון ב'בחדרי חרדים', חלק מהנחקרים נשאלו שתי שאלות מרכזיות. על פי התכנית, לכאורה, מיטת הרב וואזנר זצ"ל הייתה אמורה לצאת מהכניסה האחורית של בניין הישיבה שברחוב וילקומירר, שם היו פחות אנשים. אולם על פי החשד, ברגע האמת קיבל מי שקיבל החלטה להוציא את המיטה דרך הכניסה הראשית שברחוב דסלר, שם צבאו אלפי בני אדם והמתינו להוצאת המיטה. "מי נתן את ההוראה לשנות מסלול?" שאלו החוקרים. שאלה נוספות שעמדה בפניהם, מי היה זה שנתן את ההוראה בפועל להרים את המיטה ולהתחיל לצאת מהמבנה - טרם שהקהל וכוחות הביטחון היו ערוכים לכך.
התשובות לשאלות נמצאות בידי חוקרי המשטרה והן הועברו כבר כאמור לפרקליטות ומשם למחלקה לחקירת שוטרים. אולם אחד מעדי הראייה טוען ל'בחדרי חרדים' כי כלל לא הייתה תכנית להוציא את המיטה דרך הכניסה האחורית - היות והמדרגות שם צרות מאוד. לדבריו, הסיבה לכך שהיו שחשבו שזו הייתה התכנית המקורית, נעוצה בכך שניסו לסובב את המיטה (כפי שניתן לראות בסרטון), כך שרגלי הרב יהיו לכיוון הפתח ולא הראש, כפי שמצויין בהלכה.
מוסיף על כך חיים רוטר, "היציאה לרחוב וילקומירר אינה מיועדת לשאת מאות אנשים בו זמנית, מדובר במעבר בין שני בניינים, ואם היו יוצאים משם, האסון היה גדול בהרבה". לדבריו, התכנית מראש הייתה לצאת לכיוון רחוב דסלר, כפי שאכן קרה.
"המיטה הייתה באמצע בית הכנסת, משם הוציאו אותה לכאן (מדרגות המוות א.ש.), זו הייתה התכנית מראש", אומר רוטר, ממנהלי ארגון 'השומרים' בבני ברק ואחד הסדרנים בהלוויה. "כל אלה שאומרים שהיו אמורים לצאת מפתח אחר לא יודעים. זה לא מציאותי גם מצד ההלכה וגם מצד הסכנה. אסור לצאת עם המיטה מאותו מקום שנכנסו".
לגבי המקום משם הכניסו את המיטה לבית הכנסת, מעבר גשר ממבנה סמוך, לדבריו הוא מקום סכנה ולא היה שייך לצאת משם, "לא מציאותי שיעמדו שם יותר מ-50-60 איש. הקירות יכולים להתפרק ויותר מזה הגשר עצמו יכול להתפרק".
חיים רוטר מסביר
לפיכך נותרה השאלה המרכזית: מי נתן את ההוראה להרים את מיטת המנוח הרב וואזנר זצ"ל, ולהתחיל לצאת החוצה. האם היה זה בתיאום עם מי שעמד בחוץ? האם מישהו נערך להוצאת המיטה ולפילוס הדרך על מנת למנוע פגיעות בנפש?
רוטר נותן את תשובתו לגבי השאלה הזו: "מי שניהלו את ההלוויה. אמרו 'להוציא' - ללא תיאום מיוחד, כל כל לוויה אחרת רגילה". בהתייחס לרגעי האסון עת יצאה המיטה ממבנה בית הכנסת; "אני עמדתי פה למעלה (בכניסה להיכל בית הכנסת א.ש.), ושמעתי שצועקים 'הצלה' מגרם המדרגות. עוד לא היו הרבה אנשים במורד המדרגות ואני ירדתי לסייע לנפגעים. תוך כדי שאני מתחיל טיפול בנפגעים, מפולת של אנשים התחילו לקרוס עלי ועל הנפגעים ושאר האנשים. צעקתי להם שיזהרו, אבל לא היה עם מי לדבר, הקהל פשוט זרם ונפל אחד על השני, כמו ברז מים שאי אפשר לעצור".
נחקרים אחרים השיבו לשאלה זו ונקבו בשם. אולם לא ברור בכלל האם היה עם מי לתאם. המשטרה במהלך השבועות שקדמו לפטירת הרב וואזנר זצ"ל, כשמצבו הלך והתדרדר, פנתה למשפחה ולקהילה וביקשה לגבש תכנית סדורה להלוויה, אך גורמים במשטרה מציינים כי לא היה שיתוף פעולה מצד המשפחה, כך שבסופו של דבר לא היה ממש מי שניהל את ההלוויה. מכיוון שכך, גם אם יימצא מי נתן את ההוראה, יהיה קשה להאשים אותו ישירות.בני המשפחות מתנערים: "לא הגשנו תלונה"
לאחר האסון פונו ההרוגים מוטי גרבר ויצחק סאמט ז"ל למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם נערכה לגופותיהם בדיקה חיצונית בפיקוחו של הרב יעקב רוז'ה. אולם, בדו"ח הפתולוגי צויין כי אין סיבת מוות, זאת בשל העובדה שלא נערכה נתיחה אלא רק בדיקה חיצונית, בה לא די כדי לבודד בוודאות את סיבת המוות, רק לציין כי אין סימני ירי, דקירה או אלימות, מה שיכול להעלות חשד לתקיפה. עובדה זו גם היא תקשה בהמשך על הגשת כתבי אישום, היות ולא הוכחה בצורה ברורה סיבת המוות, שככל הנראה היא מחסור באוויר וחמצן, ויתכן גם מעיכת איברים פנימיים.
אברהם סאמט, אחיו של יצחק ז"ל, אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים' כי בני המשפחה לא הגישו תלונה למשטרה. "אם יוחלט בסופו של דבר להאשים את משפחת הרב וואזנר, לא נוכל למשוך ולבטל את התלונה". לדבריו, המשפחה אינה מעוניינת לגרום לנזק למשפחת וואזנר.
"המקום לתביעות מסוג זה - בבית הדין ולא בערכאות. בכל מקרה, אחי ז"ל לא השאיר יתומים, כך שלא צריך לפרנס מישהו ולדאוג להמשך החיים", הוא מסכם בכאב. אלמנת המנוח מרדכי גרבר ז"ל ובני משפחתו העדיפו שלא להתייחס.הפקת הלקחים נבלמה
עוד במהלך חג הפסח, ימים לאחר האסון, יזם הרב חנניה צ'ולק, יו"ר 'עזר מציון', הקמת גוף פנים חרדי לבחינת מחדל 'מדרגות המוות' וגיבוש נהלים לאירועים המוניים, שיורכב מנציגי קהילות וארגונים שונים - שלא על בסיס פוליטי, על מנת למנוע אסונות דומים. על פי התכנית, לאחר חג הפסח היו אמורים להתכנס נציגי גופי ההצלה והחירום הרלוונטיים על מנת להתחיל בהקמת הגוף הציבורי.
לדיון ראשון זומנו לבית הגר"י סילמן הגופים שנטלו חלק בהלוויה, כדי לנתח את הכשלים ולתכנן את הצעדים הבאים, כמו גם להכריע מי נדרש להשתתף בגוף מאוחד שכזה. לישיבה הוזמנו בין השאר יו"ר עזר מציון חנניה צ'ולק, ראובן קורלנסקי ואהרן טלר מעיריית בני ברק, ראשי הצלה גוש דן, ראשי איחוד הצלה ומומחים נוספים.
בסופו של דבר הגיעו לדיון רק חלק מהמוזמנים, ככל הנראה על רקע אינטרסים פוליטיים. כפי שסוקר בזמנו ב'בחדרי חרדים'. חלק מהמוזמנים אישרו לכותב השורות כי הוזמנו לישיבה אחרת ודומה בלשכת ראש העיר, אך בעירייה הכחישו את העניין. פוליטי או לא? תחליטו לבד.
שנה חלפה והגוף "שלא על בסיס פוליטי" לא הוקם. הרב חנניה צ'ולק, אומר ל'בחדרי חרדים' כי לא הוקם שום גוף כזה ויותר מכך, אין בו צורך. "יש מפקד מרחב מצויין במשטרה, תת ניצב שמעון לביא, הוא לקח את הנושא לידיים ונקבעו כללים מחמירים על מנת למנוע הישנות אסונות". העובדה שלביא צפוי לעזוב בתקופה הקרובה את המרחב לטובת קידום כמפקד מרחב שרון, אינה מעיבה כלל, "יש לציבור החרדי קשר הדוק עם פיקוד המשטרה באיזור שפועלת בצורה יוצאת דופן לטובת הציבור ומתחשבת. אפשר לסמוך עליהם", הוא טוען.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה כי הם רק סייעו בתקציבים לנושאים שונים על פי בקשת המשטרה, "העירייה לא ארגנה ולא מארגנת הלוויות", אומר ל'בחדרי חרדים' אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, בעקבות השיח התקשורתי לאחר האסון כי יש צורך לעשות בדק בית פנימי בתוככי העירייה. לדבריו, "מעלי הצעות ועדת בדיקה בעירייה, יודעים היטב שאלו הן הצעות לא לפיתרון הנושא אלא לניגוח גרידא, ועובדה שכאשר חבר מועצה העלה הצעה כזו, הוסבר לו שישיבת המועצה נדחתה מהתאריך שנקבע לה בגלל פטירתו של הרב יצחק מאיר ז"ל, ראש העיר לשעבר, והצעתו לא נכללה בה, ומשום כך, נכתב לו שהצעתו תוגש בישיבה הקרובה של המועצה. חבר המועצה, כמובן, החליט לפעול בניגוד לסדר-היום, כאשר הוא מלווה בארבעה צעירים שהגיעו עימו לישיבה, ומשום כך, בהתאם לדיני העיריות, הועלתה ההצעה אם לדון בה כבר בישיבה זו של המועצה, וכל הנוכחים, להוציא המציע, דחו אותה".
שאר הגורמים שהיו חלק מרעיון הקמת הועדה סירבו להגיב.האם משפחת המנוח נושאת באחריות עקיפה?
גורמים איתם שוחחנו מיד לאחר ההלוויה וכן בימים אלו, העלו טענות כי נציגי המשטרה פנו לבני משפחת הרב וואזנר זצ"ל בימים לפני הפטירה, על מנת להיערך להלוויה, אולם מהצד השני לא נעתרו לכך. רק לאחר הפטירה, בצאת החג, זמן קצר מאוד לפני ההלוויה נערכה ישיבת היערכות, מעט מידי ומאוחר מידי. בעקבות כך, הפנו רבים אצבע מאשימה למשפחה ובין השאר בשיחות עם 'בחדרי חרדים', כאשר לטענתם גם אם לא תואשם המשפחה או מי מבניה בהריגה, היא אחראית בעקיפין למחדל הגדול. עם זאת, ישנם שמכחישים את הטענות הללו.
"בשבוע לפני הפטירה המצב של הרב וואזנר היה קשה מאוד ובמשטרה יצרו קשר עם בני המשפחה על מנת לשבת יחד ולהיערך", אומר ל'בחדרי' אחד מגורמי החירום בעיר, "אך שם לא רצו לדבר לפני הפטירה". לדבריו, בליל חג הפסח, הרב וואזנר החזיר את נשמתו ליוצרה וכבר למחרת בבוקר החג הגיעו נציגי המשטרה לבית החולים ולבית המשפחה, אך גם אז לא הסכימו לדבר והאשימו אותם בחילול החג.
"עם צאת השבת כשהתחילו לדבר, הייתה מחלוקת בקרב בני המשפחה. חלקם רצו לערוך את ההלוויה במוצאי החג אך הרוב הדומיננטי העדיפו לערוך את ההלוויה ביום ראשון על מנת שיוכלו להתארגן כמו שצריך להגעה גדולה יותר של אנשים ובצורה מסודרת. מעבר לכך, הרבה יותר קל לערוך את ההלוויה ביום מאשר בחושך הלילה". עוד הוסיף, כי בסופו של דבר, נציג המשפחה החליט שלא להמתין לבוקר ולערוך את ההלוויה עוד במוצאי החג, בלילה. במשטרה בלית ברירה נכנעו ואישרו את מסע הלוויה.
אחד מבני המשפחה, אומר בשיחה ל'בחדרי חרדים' כי הם לא הזמינו אף אחד להשתתף בהלוויה מעבר לקהילה שלהם. בתחילת השיחה הוא טען: "זה לא לרמה שלי הדברים האלו, מה עכשיו נזכרתם במשהו שנמצא כבר מאחורינו?" התפלא, ולא הבין למה אנו משוחחים איתו.
"המשטרה יחד עם ראש העיר ישבו איתי לפני ההלוויה, ואמרתי להם 'אני לא יכול לנהל כאלה דברים' והמשטרה רשמה את זה בפרוטוקול. לפני ההלוויה אף אחד לא פנה אלי, אני בורג קטן במערכת", הבהיר.
במהלך השיחה הוסיף אותו בן משפחה: "מה זאת אומרת שיש שתי משפחות (גרבר וסאמט א.ש.) לא רגועות, אני יודע שהדברים הסתדרו כבר, לא? אפשר להאשים מישהו? אין פה שום רשלנות, יש פה דבר אחד, אתה יכול לעצור אנשים מלבוא להלוויה? המשטרה לא הייתה בסדר שלא נערכה כמו שצריך. אנחנו יכולים למנוע מאנשים לבוא להלוויה?"
לשאלות קשות, הוא העדיף להשיב כך: "אתה רוצה שאגיד לך בדיוק מה היה שם? זה מעניין אותך?" כמובן שלרגע זה ציפינו, והוא נענה בחיוב, אולם אז חזר בו.. "אני ביקשתי לפני ההלוויה להוציא אותי מהתמונה, יש שם ראש העיר, אמרתי להם - תעזבו אותי לנפשי, אני לא יכול לנהל כאלה דברים". מה קרה בהלוויות אחרות?
שבתי גלבר, הנמנה על קהילת הרב וואזנר ויו"ר ארגון 'השומרים', אומר בנחרצות כי העובדה שאסונות דומים לא התרחשו בהלווית גדולות בציבור החרדי - זה נס. "הייתי מעורב בארגון הרבה הלוויות, כאשר בכולן ישבתי יחד עם המשטרה בשביל לתכנן. אצל הרב מיכל יהודה לפקוביץ, אצל האדמור מויז'ניץ, בכל ההלוויות היו כמעט אסונות, בחלק מהמקרים מיטת המנוח נפלה ונרמסה, אנשים נפצעו והיה הרבה בלגן. גם בהלוויה של הרב עובדיה יוסף וגם אצל הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל - שם לא הייתי קשור, זה נס שלא היו נפגעים בנפש".
כמעט כל ההלוויות נערכו באור יום, המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים והכל בתיאום מלא. במקרה הזה, בהלוויה של הרב וואזנר זצ"ל, מסלול ההלוויה היה ידוע מראש - מבית מדרשו בדרך הקצרה ביותר לקבר שרכש בחייו.
אחרי ששני בני אדם נהרגו בהלוויה, ביקש שמעון לביא מפקד המרחב לשנות את הכללים הקיימים, לפיהם אין צורך לבקש אישור משטרתי לעריכת לוויה גדולה בהשתתפות אלפים, בדומה לרישוי עסקים. בכל לוויה גדולה שנערכה מאז, הוא פנה מיד לרבנים ולעסקנים ודרש שיעמדו בכללים ובנהלים שהגדיר להם, וכולם הסכימו. כך שהצורך בשינוי הכללים התייתר.
"אצל הרב חיים גריינמן שנפטר בבוקרו של שביעי של פסח, הגיעו אלי הביתה בבוקר החג צמרת המשטרה בלבוש אזרחי, הסבירו לי שאם ההלוויה תיערך במוצאי החג זה יהיה סיכון גדול. הלכתי לבית המשפחה, הסברתי להם את הסיכון שבדבר, והם הסכימו להמתין עם ההלוויה לבוקר וכך היה. כך גם אצל האדמור מסערט ויז'ניץ", מציין גלבר.
הוידאו המלא מהוצאת מיטת הרב וואזנר מבית הכנסת. צילום: ד.ב.
גלבר מתייחס לבקשתנו להלוויתו של הרב וואזנר. הרב כזכור נפטר בליל החג. בבוקר החג ביקשו נציגי המשטרה לתאם את ההלוויה ליום ראשון בבוקר, אך בני המשפחה, על פי פסקו של הרב המנוח בעצמו, אסרו להלין את המת ודרשו לערוך לוויה במועד הראשון שמתאפשר.
במשטרה לא אהבו בלשון המעטה את ההתנגדות, ובני המשפחה ניגשו לרב חיים קנייבסקי לשאול. "הרב קנייבסקי פסק שצריך לערוך את ההלוויה בלילה ולא להמתין לבוקר". לאחר הפסק הזה, המשטרה גם כן הבינה שאין לה ממש אפשרות להתעקש על עריכת ההלוויה באור יום ונכנעה. "אם המשטרה הייתה מתעקשת שההלוויה תיערך בבוקר, היא הייתה נתקלת בהתנגדות גדולה מאוד של הציבור החרדי כולו ולא רק של הקהילה עצמה. אף אחד לא צפה מראש את האסון".
לדבריו, לא היו כלל חילוקי דעות בתוך המשפחה על מועד ההלוויה. "אנשים חכמים לאחר מעשה, לפני האסון אף אחד מקרב המשפחה לא ידע על חילוקי דעות". בהלוויתו של האדמו"ר מויז'ניץ הייתה קריסה בבית העלמין למרות האבטחה שהוצבה במקום, "הם לא עמדו בנטל. מחסומי האבטחה נפלו בזה אחר זה ואנשים כמעט נפלו לקבר הפתוח. מאז, הפנימו כי נושא בית הקברות הוא חשוב מאוד, ולכן בהלווית הרב וואזנר שמו דגש חזק על בית הקברות. על בית הכנסת לא השקיעו מחשבה מרובה. היום, לאחר מעשה, תמיד מחפשים לצאת מקומת קרקע, לפחות בגוש דן. במיקום יציאת ההלוויה מציבים שוטרים ומחסומי לחץ ומכניסים רק מספר מועט של אנשים, במסע ההלוויה המיטה אך ורק בתוך אמבולנס ויש טבעת אנשי אבטחה בכניסה לאמבולנס וביציאה".
אצל הרב וואזנר, שקהילתו אינה גדולה במיוחד, הגיעו בלילה כמות עצומה של בני אדם שחפצו ללוותו בדרכו האחרונה. "אם ההלוויה הייתה נערכת למחרת, אני בטוח שהיו מגיעים 300-400 אלף איש. מי אומר שאם זה היה נערך למחרת והיו מדברים על זה לפני כן בתקשורת והיו שומעים מזה ערבים, אם היו מנסים לעשות פיגוע זה היה עם 20 הרוגים. לעומת זאת היערכות המשטרה לבוקר הייתה טובה יותר מן הסתם".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בגין האירוע הוקם צוות לחקירתו והנושא מצוי בבחינת הפרקליטות. השלמת הליך הפקת לקחים הנוגעים להיערכות המשטרה ככל שיידרשו תתאפשר רק בתום הבחינה של הגורמים הרלוונטיים".
לאחר האסון, נשמעו טענות אודות אי-היערכות מספיקה, והוטחו האשמות נגד משפחתו של הרב וואזנר, מארגני ההלוויה והמשטרה - בשל הכאוס ששרר בה והתוצאה של חיי אדם שנגדעו באיבם.
מיד למחרת ההלוויה נפתחה חקירה במשטרת מרחב דן, מהר מאוד היא הועברה למחלק ההונאה במחוז תל אביב שם היא נוהלה על ידי החוקר קובי אור, דודי מישקין וראש אג"מ המחוזי. בנובמבר 2015(חשון-כסלו תשע"ו), המשטרה סיימה לחקור את התיק והעבירה אותו לידי פרקליטות מחוז תל אביב על מנת לגבש כתבי אישום או המלצות אחרות.
לאחר שתיק החקירה התקבל לידי הפרקליטות ולאחר בחינתו, הוחלט להפקיד את המשך חקירת התיק בידי המחלקה לחקירת שוטרים, שם הוא מצוי כבר מספר חודשים. הסיבה שהתיק הועבר למח"ש, היא היות ובמהלך בדיקת הפרקליטות עלה חשש לאחריות של גורם משטרתי לאירוע, והגוף שאחראי על חקירות מסוג זה הם אנשי המחלקה לחקירת שוטרים שנמצאת באחריות משרד המשפטים. כזכור, כבר לאחר ההלוויה, אמר מפקד המרחב תת ניצב שמעון לביא, כי גם שוטרים צפויים להיחקר בפרשה.
יש לציין כי מדובר בתיק של מוות ברשלנות, כאשר במקרים אלו - החקירה ארוכה ומורכבת, היות ולאף אחד אין כוונת זדון וצריך לבדוק לעומק מי התרשל בעבודתו ולקבל הוכחות לאחריותו למקרי המוות. מאידך גיסא, מדובר בהלוויה, שמצד החוק אין צורך לבקש אישור או לבצע תיאום עם מי מגורמי האכיפה והביטחון. כך מתעוררות השאלות: האם המשפחה ו/או הקהילה אחראית על ההמון (מחוץ לקהילה) שהגיע לחלוק כבוד אחרון לרב וואזנר? האם העירייה, שלקחה יד בניהול ההלוויה וסייעה, אחראית? האם המשטרה, שהיא 'אחראית גג' לכל המתרחש בתחומי המרחב שלה נושאת באשמה? השאלות הקשות - מי נתן את ההוראה?
כפי שפורסם לאחר האסון ב'בחדרי חרדים', חלק מהנחקרים נשאלו שתי שאלות מרכזיות. על פי התכנית, לכאורה, מיטת הרב וואזנר זצ"ל הייתה אמורה לצאת מהכניסה האחורית של בניין הישיבה שברחוב וילקומירר, שם היו פחות אנשים. אולם על פי החשד, ברגע האמת קיבל מי שקיבל החלטה להוציא את המיטה דרך הכניסה הראשית שברחוב דסלר, שם צבאו אלפי בני אדם והמתינו להוצאת המיטה. "מי נתן את ההוראה לשנות מסלול?" שאלו החוקרים. שאלה נוספות שעמדה בפניהם, מי היה זה שנתן את ההוראה בפועל להרים את המיטה ולהתחיל לצאת מהמבנה - טרם שהקהל וכוחות הביטחון היו ערוכים לכך.
התשובות לשאלות נמצאות בידי חוקרי המשטרה והן הועברו כבר כאמור לפרקליטות ומשם למחלקה לחקירת שוטרים. אולם אחד מעדי הראייה טוען ל'בחדרי חרדים' כי כלל לא הייתה תכנית להוציא את המיטה דרך הכניסה האחורית - היות והמדרגות שם צרות מאוד. לדבריו, הסיבה לכך שהיו שחשבו שזו הייתה התכנית המקורית, נעוצה בכך שניסו לסובב את המיטה (כפי שניתן לראות בסרטון), כך שרגלי הרב יהיו לכיוון הפתח ולא הראש, כפי שמצויין בהלכה.
מוסיף על כך חיים רוטר, "היציאה לרחוב וילקומירר אינה מיועדת לשאת מאות אנשים בו זמנית, מדובר במעבר בין שני בניינים, ואם היו יוצאים משם, האסון היה גדול בהרבה". לדבריו, התכנית מראש הייתה לצאת לכיוון רחוב דסלר, כפי שאכן קרה.
"המיטה הייתה באמצע בית הכנסת, משם הוציאו אותה לכאן (מדרגות המוות א.ש.), זו הייתה התכנית מראש", אומר רוטר, ממנהלי ארגון 'השומרים' בבני ברק ואחד הסדרנים בהלוויה. "כל אלה שאומרים שהיו אמורים לצאת מפתח אחר לא יודעים. זה לא מציאותי גם מצד ההלכה וגם מצד הסכנה. אסור לצאת עם המיטה מאותו מקום שנכנסו".
לגבי המקום משם הכניסו את המיטה לבית הכנסת, מעבר גשר ממבנה סמוך, לדבריו הוא מקום סכנה ולא היה שייך לצאת משם, "לא מציאותי שיעמדו שם יותר מ-50-60 איש. הקירות יכולים להתפרק ויותר מזה הגשר עצמו יכול להתפרק".
חיים רוטר מסביר
לפיכך נותרה השאלה המרכזית: מי נתן את ההוראה להרים את מיטת המנוח הרב וואזנר זצ"ל, ולהתחיל לצאת החוצה. האם היה זה בתיאום עם מי שעמד בחוץ? האם מישהו נערך להוצאת המיטה ולפילוס הדרך על מנת למנוע פגיעות בנפש?
רוטר נותן את תשובתו לגבי השאלה הזו: "מי שניהלו את ההלוויה. אמרו 'להוציא' - ללא תיאום מיוחד, כל כל לוויה אחרת רגילה". בהתייחס לרגעי האסון עת יצאה המיטה ממבנה בית הכנסת; "אני עמדתי פה למעלה (בכניסה להיכל בית הכנסת א.ש.), ושמעתי שצועקים 'הצלה' מגרם המדרגות. עוד לא היו הרבה אנשים במורד המדרגות ואני ירדתי לסייע לנפגעים. תוך כדי שאני מתחיל טיפול בנפגעים, מפולת של אנשים התחילו לקרוס עלי ועל הנפגעים ושאר האנשים. צעקתי להם שיזהרו, אבל לא היה עם מי לדבר, הקהל פשוט זרם ונפל אחד על השני, כמו ברז מים שאי אפשר לעצור".
נחקרים אחרים השיבו לשאלה זו ונקבו בשם. אולם לא ברור בכלל האם היה עם מי לתאם. המשטרה במהלך השבועות שקדמו לפטירת הרב וואזנר זצ"ל, כשמצבו הלך והתדרדר, פנתה למשפחה ולקהילה וביקשה לגבש תכנית סדורה להלוויה, אך גורמים במשטרה מציינים כי לא היה שיתוף פעולה מצד המשפחה, כך שבסופו של דבר לא היה ממש מי שניהל את ההלוויה. מכיוון שכך, גם אם יימצא מי נתן את ההוראה, יהיה קשה להאשים אותו ישירות.בני המשפחות מתנערים: "לא הגשנו תלונה"
לאחר האסון פונו ההרוגים מוטי גרבר ויצחק סאמט ז"ל למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם נערכה לגופותיהם בדיקה חיצונית בפיקוחו של הרב יעקב רוז'ה. אולם, בדו"ח הפתולוגי צויין כי אין סיבת מוות, זאת בשל העובדה שלא נערכה נתיחה אלא רק בדיקה חיצונית, בה לא די כדי לבודד בוודאות את סיבת המוות, רק לציין כי אין סימני ירי, דקירה או אלימות, מה שיכול להעלות חשד לתקיפה. עובדה זו גם היא תקשה בהמשך על הגשת כתבי אישום, היות ולא הוכחה בצורה ברורה סיבת המוות, שככל הנראה היא מחסור באוויר וחמצן, ויתכן גם מעיכת איברים פנימיים.
אברהם סאמט, אחיו של יצחק ז"ל, אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים' כי בני המשפחה לא הגישו תלונה למשטרה. "אם יוחלט בסופו של דבר להאשים את משפחת הרב וואזנר, לא נוכל למשוך ולבטל את התלונה". לדבריו, המשפחה אינה מעוניינת לגרום לנזק למשפחת וואזנר.
"המקום לתביעות מסוג זה - בבית הדין ולא בערכאות. בכל מקרה, אחי ז"ל לא השאיר יתומים, כך שלא צריך לפרנס מישהו ולדאוג להמשך החיים", הוא מסכם בכאב. אלמנת המנוח מרדכי גרבר ז"ל ובני משפחתו העדיפו שלא להתייחס.הפקת הלקחים נבלמה
עוד במהלך חג הפסח, ימים לאחר האסון, יזם הרב חנניה צ'ולק, יו"ר 'עזר מציון', הקמת גוף פנים חרדי לבחינת מחדל 'מדרגות המוות' וגיבוש נהלים לאירועים המוניים, שיורכב מנציגי קהילות וארגונים שונים - שלא על בסיס פוליטי, על מנת למנוע אסונות דומים. על פי התכנית, לאחר חג הפסח היו אמורים להתכנס נציגי גופי ההצלה והחירום הרלוונטיים על מנת להתחיל בהקמת הגוף הציבורי.
לדיון ראשון זומנו לבית הגר"י סילמן הגופים שנטלו חלק בהלוויה, כדי לנתח את הכשלים ולתכנן את הצעדים הבאים, כמו גם להכריע מי נדרש להשתתף בגוף מאוחד שכזה. לישיבה הוזמנו בין השאר יו"ר עזר מציון חנניה צ'ולק, ראובן קורלנסקי ואהרן טלר מעיריית בני ברק, ראשי הצלה גוש דן, ראשי איחוד הצלה ומומחים נוספים.
בסופו של דבר הגיעו לדיון רק חלק מהמוזמנים, ככל הנראה על רקע אינטרסים פוליטיים. כפי שסוקר בזמנו ב'בחדרי חרדים'. חלק מהמוזמנים אישרו לכותב השורות כי הוזמנו לישיבה אחרת ודומה בלשכת ראש העיר, אך בעירייה הכחישו את העניין. פוליטי או לא? תחליטו לבד.
שנה חלפה והגוף "שלא על בסיס פוליטי" לא הוקם. הרב חנניה צ'ולק, אומר ל'בחדרי חרדים' כי לא הוקם שום גוף כזה ויותר מכך, אין בו צורך. "יש מפקד מרחב מצויין במשטרה, תת ניצב שמעון לביא, הוא לקח את הנושא לידיים ונקבעו כללים מחמירים על מנת למנוע הישנות אסונות". העובדה שלביא צפוי לעזוב בתקופה הקרובה את המרחב לטובת קידום כמפקד מרחב שרון, אינה מעיבה כלל, "יש לציבור החרדי קשר הדוק עם פיקוד המשטרה באיזור שפועלת בצורה יוצאת דופן לטובת הציבור ומתחשבת. אפשר לסמוך עליהם", הוא טוען.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה כי הם רק סייעו בתקציבים לנושאים שונים על פי בקשת המשטרה, "העירייה לא ארגנה ולא מארגנת הלוויות", אומר ל'בחדרי חרדים' אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, בעקבות השיח התקשורתי לאחר האסון כי יש צורך לעשות בדק בית פנימי בתוככי העירייה. לדבריו, "מעלי הצעות ועדת בדיקה בעירייה, יודעים היטב שאלו הן הצעות לא לפיתרון הנושא אלא לניגוח גרידא, ועובדה שכאשר חבר מועצה העלה הצעה כזו, הוסבר לו שישיבת המועצה נדחתה מהתאריך שנקבע לה בגלל פטירתו של הרב יצחק מאיר ז"ל, ראש העיר לשעבר, והצעתו לא נכללה בה, ומשום כך, נכתב לו שהצעתו תוגש בישיבה הקרובה של המועצה. חבר המועצה, כמובן, החליט לפעול בניגוד לסדר-היום, כאשר הוא מלווה בארבעה צעירים שהגיעו עימו לישיבה, ומשום כך, בהתאם לדיני העיריות, הועלתה ההצעה אם לדון בה כבר בישיבה זו של המועצה, וכל הנוכחים, להוציא המציע, דחו אותה".
שאר הגורמים שהיו חלק מרעיון הקמת הועדה סירבו להגיב.האם משפחת המנוח נושאת באחריות עקיפה?
גורמים איתם שוחחנו מיד לאחר ההלוויה וכן בימים אלו, העלו טענות כי נציגי המשטרה פנו לבני משפחת הרב וואזנר זצ"ל בימים לפני הפטירה, על מנת להיערך להלוויה, אולם מהצד השני לא נעתרו לכך. רק לאחר הפטירה, בצאת החג, זמן קצר מאוד לפני ההלוויה נערכה ישיבת היערכות, מעט מידי ומאוחר מידי. בעקבות כך, הפנו רבים אצבע מאשימה למשפחה ובין השאר בשיחות עם 'בחדרי חרדים', כאשר לטענתם גם אם לא תואשם המשפחה או מי מבניה בהריגה, היא אחראית בעקיפין למחדל הגדול. עם זאת, ישנם שמכחישים את הטענות הללו.
"בשבוע לפני הפטירה המצב של הרב וואזנר היה קשה מאוד ובמשטרה יצרו קשר עם בני המשפחה על מנת לשבת יחד ולהיערך", אומר ל'בחדרי' אחד מגורמי החירום בעיר, "אך שם לא רצו לדבר לפני הפטירה". לדבריו, בליל חג הפסח, הרב וואזנר החזיר את נשמתו ליוצרה וכבר למחרת בבוקר החג הגיעו נציגי המשטרה לבית החולים ולבית המשפחה, אך גם אז לא הסכימו לדבר והאשימו אותם בחילול החג.
"עם צאת השבת כשהתחילו לדבר, הייתה מחלוקת בקרב בני המשפחה. חלקם רצו לערוך את ההלוויה במוצאי החג אך הרוב הדומיננטי העדיפו לערוך את ההלוויה ביום ראשון על מנת שיוכלו להתארגן כמו שצריך להגעה גדולה יותר של אנשים ובצורה מסודרת. מעבר לכך, הרבה יותר קל לערוך את ההלוויה ביום מאשר בחושך הלילה". עוד הוסיף, כי בסופו של דבר, נציג המשפחה החליט שלא להמתין לבוקר ולערוך את ההלוויה עוד במוצאי החג, בלילה. במשטרה בלית ברירה נכנעו ואישרו את מסע הלוויה.
אחד מבני המשפחה, אומר בשיחה ל'בחדרי חרדים' כי הם לא הזמינו אף אחד להשתתף בהלוויה מעבר לקהילה שלהם. בתחילת השיחה הוא טען: "זה לא לרמה שלי הדברים האלו, מה עכשיו נזכרתם במשהו שנמצא כבר מאחורינו?" התפלא, ולא הבין למה אנו משוחחים איתו.
"המשטרה יחד עם ראש העיר ישבו איתי לפני ההלוויה, ואמרתי להם 'אני לא יכול לנהל כאלה דברים' והמשטרה רשמה את זה בפרוטוקול. לפני ההלוויה אף אחד לא פנה אלי, אני בורג קטן במערכת", הבהיר.
במהלך השיחה הוסיף אותו בן משפחה: "מה זאת אומרת שיש שתי משפחות (גרבר וסאמט א.ש.) לא רגועות, אני יודע שהדברים הסתדרו כבר, לא? אפשר להאשים מישהו? אין פה שום רשלנות, יש פה דבר אחד, אתה יכול לעצור אנשים מלבוא להלוויה? המשטרה לא הייתה בסדר שלא נערכה כמו שצריך. אנחנו יכולים למנוע מאנשים לבוא להלוויה?"
לשאלות קשות, הוא העדיף להשיב כך: "אתה רוצה שאגיד לך בדיוק מה היה שם? זה מעניין אותך?" כמובן שלרגע זה ציפינו, והוא נענה בחיוב, אולם אז חזר בו.. "אני ביקשתי לפני ההלוויה להוציא אותי מהתמונה, יש שם ראש העיר, אמרתי להם - תעזבו אותי לנפשי, אני לא יכול לנהל כאלה דברים". מה קרה בהלוויות אחרות?
שבתי גלבר, הנמנה על קהילת הרב וואזנר ויו"ר ארגון 'השומרים', אומר בנחרצות כי העובדה שאסונות דומים לא התרחשו בהלווית גדולות בציבור החרדי - זה נס. "הייתי מעורב בארגון הרבה הלוויות, כאשר בכולן ישבתי יחד עם המשטרה בשביל לתכנן. אצל הרב מיכל יהודה לפקוביץ, אצל האדמור מויז'ניץ, בכל ההלוויות היו כמעט אסונות, בחלק מהמקרים מיטת המנוח נפלה ונרמסה, אנשים נפצעו והיה הרבה בלגן. גם בהלוויה של הרב עובדיה יוסף וגם אצל הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל - שם לא הייתי קשור, זה נס שלא היו נפגעים בנפש".
כמעט כל ההלוויות נערכו באור יום, המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים והכל בתיאום מלא. במקרה הזה, בהלוויה של הרב וואזנר זצ"ל, מסלול ההלוויה היה ידוע מראש - מבית מדרשו בדרך הקצרה ביותר לקבר שרכש בחייו.
אחרי ששני בני אדם נהרגו בהלוויה, ביקש שמעון לביא מפקד המרחב לשנות את הכללים הקיימים, לפיהם אין צורך לבקש אישור משטרתי לעריכת לוויה גדולה בהשתתפות אלפים, בדומה לרישוי עסקים. בכל לוויה גדולה שנערכה מאז, הוא פנה מיד לרבנים ולעסקנים ודרש שיעמדו בכללים ובנהלים שהגדיר להם, וכולם הסכימו. כך שהצורך בשינוי הכללים התייתר.
"אצל הרב חיים גריינמן שנפטר בבוקרו של שביעי של פסח, הגיעו אלי הביתה בבוקר החג צמרת המשטרה בלבוש אזרחי, הסבירו לי שאם ההלוויה תיערך במוצאי החג זה יהיה סיכון גדול. הלכתי לבית המשפחה, הסברתי להם את הסיכון שבדבר, והם הסכימו להמתין עם ההלוויה לבוקר וכך היה. כך גם אצל האדמור מסערט ויז'ניץ", מציין גלבר.
הוידאו המלא מהוצאת מיטת הרב וואזנר מבית הכנסת. צילום: ד.ב.
גלבר מתייחס לבקשתנו להלוויתו של הרב וואזנר. הרב כזכור נפטר בליל החג. בבוקר החג ביקשו נציגי המשטרה לתאם את ההלוויה ליום ראשון בבוקר, אך בני המשפחה, על פי פסקו של הרב המנוח בעצמו, אסרו להלין את המת ודרשו לערוך לוויה במועד הראשון שמתאפשר.
במשטרה לא אהבו בלשון המעטה את ההתנגדות, ובני המשפחה ניגשו לרב חיים קנייבסקי לשאול. "הרב קנייבסקי פסק שצריך לערוך את ההלוויה בלילה ולא להמתין לבוקר". לאחר הפסק הזה, המשטרה גם כן הבינה שאין לה ממש אפשרות להתעקש על עריכת ההלוויה באור יום ונכנעה. "אם המשטרה הייתה מתעקשת שההלוויה תיערך בבוקר, היא הייתה נתקלת בהתנגדות גדולה מאוד של הציבור החרדי כולו ולא רק של הקהילה עצמה. אף אחד לא צפה מראש את האסון".
לדבריו, לא היו כלל חילוקי דעות בתוך המשפחה על מועד ההלוויה. "אנשים חכמים לאחר מעשה, לפני האסון אף אחד מקרב המשפחה לא ידע על חילוקי דעות". בהלוויתו של האדמו"ר מויז'ניץ הייתה קריסה בבית העלמין למרות האבטחה שהוצבה במקום, "הם לא עמדו בנטל. מחסומי האבטחה נפלו בזה אחר זה ואנשים כמעט נפלו לקבר הפתוח. מאז, הפנימו כי נושא בית הקברות הוא חשוב מאוד, ולכן בהלווית הרב וואזנר שמו דגש חזק על בית הקברות. על בית הכנסת לא השקיעו מחשבה מרובה. היום, לאחר מעשה, תמיד מחפשים לצאת מקומת קרקע, לפחות בגוש דן. במיקום יציאת ההלוויה מציבים שוטרים ומחסומי לחץ ומכניסים רק מספר מועט של אנשים, במסע ההלוויה המיטה אך ורק בתוך אמבולנס ויש טבעת אנשי אבטחה בכניסה לאמבולנס וביציאה".
אצל הרב וואזנר, שקהילתו אינה גדולה במיוחד, הגיעו בלילה כמות עצומה של בני אדם שחפצו ללוותו בדרכו האחרונה. "אם ההלוויה הייתה נערכת למחרת, אני בטוח שהיו מגיעים 300-400 אלף איש. מי אומר שאם זה היה נערך למחרת והיו מדברים על זה לפני כן בתקשורת והיו שומעים מזה ערבים, אם היו מנסים לעשות פיגוע זה היה עם 20 הרוגים. לעומת זאת היערכות המשטרה לבוקר הייתה טובה יותר מן הסתם".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בגין האירוע הוקם צוות לחקירתו והנושא מצוי בבחינת הפרקליטות. השלמת הליך הפקת לקחים הנוגעים להיערכות המשטרה ככל שיידרשו תתאפשר רק בתום הבחינה של הגורמים הרלוונטיים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 20 תגובות