עבדות מודרנית: כבלי התקשורת השמאלנית

ערב חג-הפסח, הזמן המתאים ביותר להשיל מעלינו את ״כבלי העבדות״ ולצאת סוף סוף לחירות. לקעקע מהלבבות את העבדות-המחשבתית, למחוק את העבדות-הרעיונית! מהם, צריך לצאת לחירות ומייד. מעמד-העבדים, העבדות הפיזית, מעמדות שונים ולא שווים, בוטלו לפני מאות שנים. העבדות-המהותית, נפשית! קיימת גם קיימת.

החשש מ'מה יגיד הפריץ', גם באם הוא הנשיא המכהן בינתיים, של מה שהייתה פעם המעצמה הגדולה בעולם! היא ה״עבדות-המחשבתית״ של המאה ה21 בישראל הריבונית. החשש, שמכתיב דרכי פעולה, של מדינאי ופוליטיקאי מתגובת ה״עיתונות הלעומתית״ - זו ה״עבדות הרעיונית״ של השלטון בישראל היום!

כשבוז׳י הרצוג, ראש מפלגה ציונית וראש האופוזיציה במדינת-היהודים והטוען מצד עצמו ל״הגה השלטון״, בכנס מפלגתי אומר במפורש: "אנו ב״מחנה הציוני״ מצטיירים כ״אוהבי-ערבים״ על חשבון אחינו היהודים", ונאלץ מיידית לפרשן ולסייג את דבריו, בגלל התגובות המתלהמות משורות מפלגתו הציונית שלו... זו ״עבדות-מעשית״!

״מעמד-האדונים״ שניכסו לעצמם בישראל של ימינו, השולטים במדיה האלקטרונית וברוב טורי הדעה בעיתונות הכתובה, אבירי זכויות-האדם כשזה לפלשתינאים ואנשי שמאל בלבד. נושאי הדגל של עיתונות-חופשית ונשכנית, כל זמן שזה לטובת הצד השמאלי של המפה הפוליטית וגם לשוליה הקיצוניים. קיבעו את מעמד האדונים ומעמד המשרתים, בחיי היומיום בישראל. לצערי, בהצלחה רבתי.

החשש ממה יגידו, כיצד יסקרו ובעיקר מה וכיצד יכתבו בעיתונות השלטת, ״מצמית״ את החשיבה העצמית ויכולת ההתבטאות החופשית של מרבית עד רוב הפוליטיקאים בזירה המקומית. זו העבדות המודרנית של ימינו.

העבדות-המודרנית בעת החדשה, לא מסתפקת בקביעת ואופי ההתבטאויות החופשיות של הפוליטיקאי המצוי. היא גם מכתיבה לו, מדיניות-תגובה. אמר! או לא אמר? גינה? או התעלם! הוא מביט ימינה ובעיקר שמאלה... ומחליט, איך ומתי לומר: ולהגיב. עבדות-אמיתית, אפס חירות המחשבה.

כעקרון, ביקורת בונה. ביקורת מחויבת ונצרכת. כשה-ביקורת- אמיתית ואינה לצורך ביקורת דעתנית-מכתיבה. כשהביקורת, כלי ל״יצירת דעה״ והכתבת מדיניות שיפוטיות מחייבת, משלטון-הכוח והשררה, שנמצאת בידי ״המופקדים״. על סיקור הוגן ושווה. זו עבדות מודרנית, הכתבה שרירותית ונסיון לקביעת ההיסטוריה. פגיעה בוטה בחרות המחשבתית ובפלורליזם הרעיוני שקיים בבסיסה של כל חברה דמוקרטית.

תופעת דונאלד-טראמפ בבחירות המוקדמות בארה״ב, מוכיחה שההמון והעם מאסו בשלטון מכתיבי-הדעה המקצועיים. ראשי המפלגה הרפובליקאית נגד טראמפ האיש והתופעה ובכל הכוח. הציבור מצביע ברגלים ונוהר בהמוניו למי ״שהוא״ חושב שמייצג אותו ואת האינטרסים החשובים לו. ככל ש״המקצוענים״ תוקפים את דונאלד טראמפ. הוא מתחזק וצובר כוח. בטעות, הוא גם ינצח.

בישראל אנו עדיין מחכים ליום שבו יקום מנהיג, שידבר בגובה העינים וייצג את האינטרסים הישירים של הציבור, ללא פזילה מה יאמרו, ומה יכתבו. בטוח שההמון ינהר אחריו ובהמוניו. דווקא מלחמות התקשורת המגויסת שמאלה נגדו, יחזקו וימתגו את מי שישכיל להיות בזמן הנכון, במקום הנכון ולומר את מה שרוצים לשמוע. זו תהיה החירות האמיתית, אזי הדמוקרטיה תהיה במיטבה.

הגיע היום שנצא מכבלי העבדות של מה יאמרו בוושינגטון או יכתבו בעיתונות המגויסת לטובת השמאל הקיצון. הגיעה השעה שנחזק ונרחיב את העיתונות והמדיה שלא 'חיה' במדינת תל אביב. הזמן נכון וראוי, שהעם ישלוט! לא רק יהיה בשלטון. יהי רצון שנצא מעבדות לחרות מחשבתית ורעיונית. חג כשר ושמח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!