רגע לפני ליל הסדר - זמן לסדר הפנימי שלנו

חמץ מסמל את היצר הרע - לכן יש צורך לבער אותו.
ישנם שני סוגי אנשים:
אלו שאוהבים לקחת לעצמם הכל - ליחס לעצמם גדולה, לטפוח על שכם עצמם - שזהו סמלו של הלחם התופח יחד עם השמרים.

ויש את האנשים שקטים - המצמצמים את עצמם ומקטינים את גדולתם, והנתינה שלהם צנועה וחבויה בדיוק כמו המצה שמסמלת את היצר הטוב.

המדהים הוא שיש להם את אותם מרכיבים, קמח ומים. בכל אדם יש תכונות טובות ופחות טובות, גשמיות ורוחניות.
פעם בשנה אנו צריכים לאתחל את עצמנו, להיוולד מחדש, להתחבר למקום הקטן יותר של המצה, של העדינות, ולנסות דווקא משם להאמין ולהרגיש את יד הבורא בכל דבר.

דווקא במקומות הקשים שלנו, דווקא במצרים, שם אלוקים הוכיח לנו שהוא נמצא. גאל אותנו מעבדות לחרות.
החרות האמתית והגאולה האמתית הן הגאולה הפרטית שלנו. הגאולה שאדם מחליט לא להתעצבן יותר, לא לקנא, לא לרכל, ואז הוא נותן מקום הרבה יותר גדול לנשמה שלו. הנשמה היא נשמה אלוקית -
היא תמיד טובה, תמיד טהורה. אבל מתי היא מתנתקת מהגוף? בזמן שאנחנו מתחברים ונותנים יותר מקום לתאוות האדמה, לתכונות החלשות - אז הנשמה אינה מוצאת את מקומה והאדם נשאר תלוש, קר ולא מחובר.

ליל הסדר מסמל עבורנו ניקיון, גאולה, אמונה.
רק אדם שמאמין בטוב, רק אדם שמסוגל לנקות את עצמו מהרע, זה אדם שמסוגל להביא את עצמו לגאולה הפרטית של עצמו.

שנזכה לחגוג את ליל הסדר מתוך שמחה והתחלות חדשות, שנשתה את ארבע הכוסות, ונאכל את ארבע המצות, ונתחבר לארבע לשונות של גאולה. שנבין שמי שמקפיד בליל הסדר, על השמחה, על הנחת ועל שלמות הנפש, אזי כל השנה כולה תהיה מוארת באנרגיה חיובית.

בליל הסדר אנו מקבלים זכות לתקן את קלקול חוה אמנו, שהקלקול נעשה בדיבור (עם הנחש), באכילה של התפוח. בליל הסדר אנו עולים במדרגות הקדושה וזוכים לתקן באכילת המצה ובדיבור ההגדה את התיקון הגדול ביותר - תיקון הנשמה.

שנזכה לחרות אמתית, לחירות הנפש על הגוף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!