בג"ץ דחה את העתירה נגד החוק המחייב עובדים לפרוש בגיל 67
נשיאת העליון, השופטת מרים נאור: תכליותיו השונות של חוק גיל הפרישה מלמדות על שאיפת החוק לאזן בין זכויות ואינטרסים של צורכי המעסיק, צורכי המשק וזכויות קבוצות עובדים שונות
- י"ג ניסן התשע"ו
בית המשפט העליון, צילום: ליאור מזרחי, פלאש90
הרכב מורחב של 7 שופטי בג"ץ דחה היום (ה') את עתירתם של אנשי אקדמיה בכירים נגד החוק המחייב כל עובד לפרוש בגיל 67. הטענה המרכזית בעתירה הייתה כי מתן היתר בחוק למעסיק לחייב עובד לפרוש בשל גילו פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון, הנגזרת מהזכות החוקתית לכבוד האדם.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ציינה בפסק הדין כי תכליותיו השונות של חוק גיל הפרישה מלמדות על שאיפת החוק לאזן בין זכויות ואינטרסים של צורכי המעסיק, צורכי המשק וזכויות קבוצות עובדים שונות.
למעשה, בית המשפט דחה את העתירה בטענה כי הנושא שהיא מעלה צריך להוסיף ולהיבחן בזירה הציבורית ובגדרה של הרשות המבצעת. עם זאת, השופטת נאור ציינה כי "דומה כי טוב עשו המשיבים בהחליטם להביא סוגיה זו שוב אל שולחן הממשלה".
השופט ניל הנדל אמר כי "כל אלה מחייבים כעת בחינה מחודשת ומעמיקה של המחוקק. ככל שלא תיערך בחינה כאמור תוך זמן סביר, עמדתי היא כי ראוי שטענות הצדדים תישמרנה להם. ראוי לנו, כחברה, להתמודד עם הסוגיה כדבעי ולהידרש לה בצורה המיטבית והמתבקשת".
מדובר בעתירה שהגישו פרופ' משה גביש, פרופ' רות בן-ישראל, פרופ' אסא כשר ופרופ' מרדכי שגב נגד מוסד הטכניון, בבקשה להורות על ביטול סעיף 4 לחוק גיל הפרישה, הקובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 לגבר ולאישה".
העותרים טענו כי כפיית פרישה המבוססת על גיל בלבד מהווה אפליה לכל דבר, והיא פסולה בדיוק כמו אפליה המבוססת על דת, גזע ומין. העתירה קראה לתקן את המצב, כך שהפרישה בגיל 67 תינתן לבחירת העובד - בדומה למצב בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה.
עו"ד שושנה גביש, נציגת העותרים, מסרה בתגובה להחלטה: "הגם שבית המשפט העליון הדגיש את הפגיעה החמורה באדם, הוא בחר לא לקחת צעד נוסף קדימה ולהצהיר על בטלות ההוראה המאפשרת פרישה כפויה בשל גיל בלבד, בשל כך שהיא מחייבת התמודדות עם היבטים חברתיים וכלכליים רחבים. עם זאת, בית המשפט קרא למחוקק לעשות חשיבה מחודשת ואף להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא. פרישה כפויה בשל גיל היא פגיעה קשה בזכות החוקתית לכבוד האדם ולשוויון. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה"."סותר חוקי יסוד"
במהלך דיון בעתירה שנערך בנובמבר 2014, טענה עו"ד שושנה גביש, שייצגה כאמור את העותרים, כי סעיף 4 לחוק גיל הפרישה משנת 2004, המאפשר לחייב עובד לפרוש בשל גילו בהגיעו לגיל 67, סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק.
לדבריה, "כל עוד לא תצא בשורה חדשה מבג"ץ בנושא, הסיכוי המשפטי של עובדים מבוגרים שלא להיות מופלים בחוק הוא אפסי. אנחנו - כהורים, כאנשים, כאזרחים - שואפים להגשים את עצמנו בכל מאודנו. העבודה היא חלק מכך.
"גם בית המשפט העליון וגם בית הדין לעבודה הכירו בכך שהדרת אדם בעל-כורחו מעבודתו, בהיותו כשיר, פוגעת פגיעה עצומה בזכויותיו החוקתיות. כוחה של הפגיעה באדם, כפי שהוכרה בידי בית המשפט בפס"ד וינברגר, יפה גם לאנשים הנאלצים לפרוש בעל-כורחם בגיל 67. אמירה שיפוטית על כך שאסור לשקול גיל בשום שלב של חיי העבודה כיוון שזהו מרכיב פסול ולא רלוונטי, הנה הכרחית על מנת להתניע שינוי היסטורי במשק ותיקון העוול".
מנגד, המדינה טענה בדיון כי השארת עובדים מעל גיל הפרישה תפגע בתעסוקתם של הצעירים, כיוון שהעתירה אינה משרתת בהכרח את השכבות החלשות. עוד טענה המדינה כי ביטול הסעיף בחוק עלול ליצור אנדרלומסיה תעסוקתית במשק.
עו"ד גביש שללה את טיעוני המדינה בהציגה מחקרים שנערכו במדינות בהן בוטלה חובת הפרישה כגון ארה"ב וקנדה. "כפי שהמדינה מציגה זאת כיום - נראה כאילו תגרום ההחלטה לסתימת המשרות לצעירים לעולמי עד. בפועל, מניסיון העולם המערבי, מדובר על תקופת ביניים זמנית בת 3 שנים, אשר לאחריה הבעיה נפתרת.
"בהקשר זה יש לציין דבר חשוב נוסף - אין מדובר פה בפגיעה חד-משמעית בצעירים, שהרי החוק יחול על כל אדם במשק בבוא עיתו. הצעירים יהנו מאותו מודל חדש".
כמו כן ציינה עו"ד גביש כי "מחקר של המשרד לאזרחים ותיקים הראה כי 65% מהעובדים המבוגרים במשק רוצים להמשיך לעבוד, ואילו רק 13% מהם עובדים".
כמו כן, גביש הוסיפה כי טענת המדינה, לפיה ביטול החוק תיצור אנדרלמוסיה תעסוקתית, היא שגויה לחלוטין: "כבר כיום קיימים מנגנונים סבירים לפליטת עובד במהלך חיי העבודה. אלה מנגנונים שקיימים עוד מההסכם המכונן של התאחדות התעשיינים עם ארגון העובדים ב-1967. בפועל, לא בטוח שיש לשנות דבר כלשהו במנגנונים.
"בשירות המדינה אפשר כבר כיום להעמיד עובדים לבדיקות תפקודיות. זהו הכלי הניהולי הכי רלוונטי מבחינת ניוד עובדים ומבחינת המשך העסקה. אין אנו ממליצים על בדיקות תפקודיות כחלופה, אך המודל שלהם כבר קיים, ואין לפסול אותו. הוא קיים ועובד.
"במקרה שיבוטל סעיף 4, ישנם שחקנים נוספים במשק - ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, אשר יוכלו לגבש יחד עם המדינה מודל חלופי, וככל שנוצר חלל, הם ימלאו אותו. יו"ר ההסתדרות הצהיר רק לאחרונה כי אחת ממטרותיו היא ביטול חובת הפרישה בשל גיל".
היום, כאמור, החליט בג"ץ לדחות את העתירה.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ציינה בפסק הדין כי תכליותיו השונות של חוק גיל הפרישה מלמדות על שאיפת החוק לאזן בין זכויות ואינטרסים של צורכי המעסיק, צורכי המשק וזכויות קבוצות עובדים שונות.
למעשה, בית המשפט דחה את העתירה בטענה כי הנושא שהיא מעלה צריך להוסיף ולהיבחן בזירה הציבורית ובגדרה של הרשות המבצעת. עם זאת, השופטת נאור ציינה כי "דומה כי טוב עשו המשיבים בהחליטם להביא סוגיה זו שוב אל שולחן הממשלה".
השופט ניל הנדל אמר כי "כל אלה מחייבים כעת בחינה מחודשת ומעמיקה של המחוקק. ככל שלא תיערך בחינה כאמור תוך זמן סביר, עמדתי היא כי ראוי שטענות הצדדים תישמרנה להם. ראוי לנו, כחברה, להתמודד עם הסוגיה כדבעי ולהידרש לה בצורה המיטבית והמתבקשת".
מדובר בעתירה שהגישו פרופ' משה גביש, פרופ' רות בן-ישראל, פרופ' אסא כשר ופרופ' מרדכי שגב נגד מוסד הטכניון, בבקשה להורות על ביטול סעיף 4 לחוק גיל הפרישה, הקובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 לגבר ולאישה".
העותרים טענו כי כפיית פרישה המבוססת על גיל בלבד מהווה אפליה לכל דבר, והיא פסולה בדיוק כמו אפליה המבוססת על דת, גזע ומין. העתירה קראה לתקן את המצב, כך שהפרישה בגיל 67 תינתן לבחירת העובד - בדומה למצב בארה"ב, בבריטניה ובאוסטרליה.
עו"ד שושנה גביש, נציגת העותרים, מסרה בתגובה להחלטה: "הגם שבית המשפט העליון הדגיש את הפגיעה החמורה באדם, הוא בחר לא לקחת צעד נוסף קדימה ולהצהיר על בטלות ההוראה המאפשרת פרישה כפויה בשל גיל בלבד, בשל כך שהיא מחייבת התמודדות עם היבטים חברתיים וכלכליים רחבים. עם זאת, בית המשפט קרא למחוקק לעשות חשיבה מחודשת ואף להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא. פרישה כפויה בשל גיל היא פגיעה קשה בזכות החוקתית לכבוד האדם ולשוויון. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה"."סותר חוקי יסוד"
במהלך דיון בעתירה שנערך בנובמבר 2014, טענה עו"ד שושנה גביש, שייצגה כאמור את העותרים, כי סעיף 4 לחוק גיל הפרישה משנת 2004, המאפשר לחייב עובד לפרוש בשל גילו בהגיעו לגיל 67, סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק.
לדבריה, "כל עוד לא תצא בשורה חדשה מבג"ץ בנושא, הסיכוי המשפטי של עובדים מבוגרים שלא להיות מופלים בחוק הוא אפסי. אנחנו - כהורים, כאנשים, כאזרחים - שואפים להגשים את עצמנו בכל מאודנו. העבודה היא חלק מכך.
"גם בית המשפט העליון וגם בית הדין לעבודה הכירו בכך שהדרת אדם בעל-כורחו מעבודתו, בהיותו כשיר, פוגעת פגיעה עצומה בזכויותיו החוקתיות. כוחה של הפגיעה באדם, כפי שהוכרה בידי בית המשפט בפס"ד וינברגר, יפה גם לאנשים הנאלצים לפרוש בעל-כורחם בגיל 67. אמירה שיפוטית על כך שאסור לשקול גיל בשום שלב של חיי העבודה כיוון שזהו מרכיב פסול ולא רלוונטי, הנה הכרחית על מנת להתניע שינוי היסטורי במשק ותיקון העוול".
מנגד, המדינה טענה בדיון כי השארת עובדים מעל גיל הפרישה תפגע בתעסוקתם של הצעירים, כיוון שהעתירה אינה משרתת בהכרח את השכבות החלשות. עוד טענה המדינה כי ביטול הסעיף בחוק עלול ליצור אנדרלומסיה תעסוקתית במשק.
עו"ד גביש שללה את טיעוני המדינה בהציגה מחקרים שנערכו במדינות בהן בוטלה חובת הפרישה כגון ארה"ב וקנדה. "כפי שהמדינה מציגה זאת כיום - נראה כאילו תגרום ההחלטה לסתימת המשרות לצעירים לעולמי עד. בפועל, מניסיון העולם המערבי, מדובר על תקופת ביניים זמנית בת 3 שנים, אשר לאחריה הבעיה נפתרת.
"בהקשר זה יש לציין דבר חשוב נוסף - אין מדובר פה בפגיעה חד-משמעית בצעירים, שהרי החוק יחול על כל אדם במשק בבוא עיתו. הצעירים יהנו מאותו מודל חדש".
כמו כן ציינה עו"ד גביש כי "מחקר של המשרד לאזרחים ותיקים הראה כי 65% מהעובדים המבוגרים במשק רוצים להמשיך לעבוד, ואילו רק 13% מהם עובדים".
כמו כן, גביש הוסיפה כי טענת המדינה, לפיה ביטול החוק תיצור אנדרלמוסיה תעסוקתית, היא שגויה לחלוטין: "כבר כיום קיימים מנגנונים סבירים לפליטת עובד במהלך חיי העבודה. אלה מנגנונים שקיימים עוד מההסכם המכונן של התאחדות התעשיינים עם ארגון העובדים ב-1967. בפועל, לא בטוח שיש לשנות דבר כלשהו במנגנונים.
"בשירות המדינה אפשר כבר כיום להעמיד עובדים לבדיקות תפקודיות. זהו הכלי הניהולי הכי רלוונטי מבחינת ניוד עובדים ומבחינת המשך העסקה. אין אנו ממליצים על בדיקות תפקודיות כחלופה, אך המודל שלהם כבר קיים, ואין לפסול אותו. הוא קיים ועובד.
"במקרה שיבוטל סעיף 4, ישנם שחקנים נוספים במשק - ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, אשר יוכלו לגבש יחד עם המדינה מודל חלופי, וככל שנוצר חלל, הם ימלאו אותו. יו"ר ההסתדרות הצהיר רק לאחרונה כי אחת ממטרותיו היא ביטול חובת הפרישה בשל גיל".
היום, כאמור, החליט בג"ץ לדחות את העתירה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות