רגע לפני החג: ארבע אמהות נתנו בנו סימנים
צריך לומר את האמת: אנחנו עשויות מבשר ודם ויש גם את כל עניין ירידת הדורות, אז אנחנו בוודאי לא כמו ארבעת האמהות מההגדה • אז מה כן? יש לנו היסטרית, מתלוננת, מתנשאת ורגועה - נשים יקרות שמשקיעות עמל ויזע בהכנות לחג החירות • האם את מזהה את עצמך בתוך אחת הדמויות, או שאולי יש יותר מארבע אמהות?
- שיפי חריטן
- י' ניסן התשע"ו
- 1 תגובות
ארבע האמהות הקדושות מלוות אותנו בכל דרך רוחנית, ומעשירות את עולמנו בידע ובהנהגות טובות. אך מה לעשות, אם נהיה מציאותיות, אנחנו לא סוג של מלאכיות, ולא בדרגה של ארבע אמהות. כמובן שאיננו אשמות – הרי ישנה ירידת הדורות והן חיו לפני הרבה מאוד שנים, ועם כל ההשקעות שלנו בחינוך, ביראת שמים ומידות, בעצמנו ובסביבתנו, יש לנו גם תכונות גשמיות שמעיבות לעתים על סדר היום.
לקראת הפסח התכונות שלנו מקבלות משמעות רחבה יותר, שמתבטאת באופן בו אנחנו מקבלות את חג הפסח, ש... איך לומר? די מלחיץ. כל האובססיה סביב הניקיון והחמץ, יכולה להוציא לעתים אדם משלוותו.
אספתי מקבץ קצר של ארבע אמהות שאני אישית הכרתי, והחלטתי לתת להן מראה על עצמן. מוצאת את עצמך מזדהה עם אחת מהן? אם לא, אולי נגלה שיש יותר מארבע אמהות. גם זה יכול להיות.
ההיסטרית – זו שמתחילה לנקות מצאת חג החנוכה, עם דעיכתו של הנר השמיני. זכר הסופגניות המתוקות ספוגות בשמן, נגוז באחת, והילדים עוברים למדים של מגבונים וניירות סופגים. היא כמובן אינה מרשה לילדיה להסתובב עם טיפת פירור חמץ באזור שהוא אינו השולחן הקטן במטבח,
ומפתחת חרדה עם כל עוגיה שסרחה והעזה לקפוץ ממקומה המוגדר מאוד.
המתלוננת – זו שלא משנה מתי היא מתחילה, ולא משנה כמה עזרה יש לה, וזו יכולה להיות גם שנה שהיא מתארחת כל החג. תמיד היא תסביר כמה עבודה יש לה וכמה אבק כבר שאפה וחטפה אלרגיה, וכמה נוראית היא החופשה של הילדים, ואיך אפשר להסתדר עם כל הניקיונות והעבודות והמטלות היום יומיות? וגם כשהמטבח הוכשר והקניות לפסח הושלמו היא לא תשכח להתלונן על המחירים ועל חוסר הנוחות של ה-פי.וי.סי והכיורים מפלסטיק.
המתנשאת – זו שבכל הזדמנות שאת פוגשת אותה ושואלת מה יהיה עם פסח, היא מסבירה לך עד כמה אין לה שום טיפת לחץ, וכי מי ששומרת על בית נקי כל השנה – לא צריכה בכלל להילחץ מערב פסח. ובכלל אצלה מנקים חלונות ותריסים כל כמה שבועות, והופכים את המטבח מדי חודש וגם את הארונות. בזה באלגנטיות לאלו ההיסטריות, וכמובן למתלוננות, כי אצלה הכל מתוקתק – עד שלפעמים אנשים סביבה מתחילים לחוש שלא בנוח, וגם מעלים תהיה: האמת אמת היא מדברת, או שמא מדובר בהזיה?
הרגועה ומאושרת – יש שיקראו לה אפילו אדישה. זו שמגיעה לשבוע שלפני פסח ואינה מבינה על מה המהומה, מסרבת ליטול חלק במחול השדים של אבק, חלונות ותריסים. כי אפשר לחשוב שאבק זה חמץ – ואצלה אין תוקף לקלישאות על קרבן פסח בדמות אדם. כמו רבות וטובות היא מתחילה לנקות אחרי חג הפורים, וה' ירחם, גם נכנסו אצלה לחדר עם ממתקים. אבל בחודש שלפני התקדש החג – היא מסבירה שחדרים הם מחוץ לתחום, ועוברת חדר חדר, ללא לאות, עם הספקים רגילים לעונה בהחלט. ניקיון אביב זה מושלם – אבל לא על חשבון בריאותם הנפשית של בני הבית.
בעזרת השם בליל הסדר נשב כולנו סביב שולחן ערוך. היסטריות, לחוצות, מתלוננות, מתעצבנות, מתנשאות, רגועות, אדישות. ממש כולנו. לא משנה מה יהיה, חג הפסח יכנס אצל כולם באותו זמן. אז מה שנותר לנו לחשב במסלול, הוא איזה טיפוס אנחנו על הסקאלה, ולקחת את המסקנות לשנה הבאה – בעזרת השם בירושלים הבנויה.
לקראת הפסח התכונות שלנו מקבלות משמעות רחבה יותר, שמתבטאת באופן בו אנחנו מקבלות את חג הפסח, ש... איך לומר? די מלחיץ. כל האובססיה סביב הניקיון והחמץ, יכולה להוציא לעתים אדם משלוותו.
אספתי מקבץ קצר של ארבע אמהות שאני אישית הכרתי, והחלטתי לתת להן מראה על עצמן. מוצאת את עצמך מזדהה עם אחת מהן? אם לא, אולי נגלה שיש יותר מארבע אמהות. גם זה יכול להיות.
ההיסטרית – זו שמתחילה לנקות מצאת חג החנוכה, עם דעיכתו של הנר השמיני. זכר הסופגניות המתוקות ספוגות בשמן, נגוז באחת, והילדים עוברים למדים של מגבונים וניירות סופגים. היא כמובן אינה מרשה לילדיה להסתובב עם טיפת פירור חמץ באזור שהוא אינו השולחן הקטן במטבח,
ומפתחת חרדה עם כל עוגיה שסרחה והעזה לקפוץ ממקומה המוגדר מאוד.
המתלוננת – זו שלא משנה מתי היא מתחילה, ולא משנה כמה עזרה יש לה, וזו יכולה להיות גם שנה שהיא מתארחת כל החג. תמיד היא תסביר כמה עבודה יש לה וכמה אבק כבר שאפה וחטפה אלרגיה, וכמה נוראית היא החופשה של הילדים, ואיך אפשר להסתדר עם כל הניקיונות והעבודות והמטלות היום יומיות? וגם כשהמטבח הוכשר והקניות לפסח הושלמו היא לא תשכח להתלונן על המחירים ועל חוסר הנוחות של ה-פי.וי.סי והכיורים מפלסטיק.
המתנשאת – זו שבכל הזדמנות שאת פוגשת אותה ושואלת מה יהיה עם פסח, היא מסבירה לך עד כמה אין לה שום טיפת לחץ, וכי מי ששומרת על בית נקי כל השנה – לא צריכה בכלל להילחץ מערב פסח. ובכלל אצלה מנקים חלונות ותריסים כל כמה שבועות, והופכים את המטבח מדי חודש וגם את הארונות. בזה באלגנטיות לאלו ההיסטריות, וכמובן למתלוננות, כי אצלה הכל מתוקתק – עד שלפעמים אנשים סביבה מתחילים לחוש שלא בנוח, וגם מעלים תהיה: האמת אמת היא מדברת, או שמא מדובר בהזיה?
הרגועה ומאושרת – יש שיקראו לה אפילו אדישה. זו שמגיעה לשבוע שלפני פסח ואינה מבינה על מה המהומה, מסרבת ליטול חלק במחול השדים של אבק, חלונות ותריסים. כי אפשר לחשוב שאבק זה חמץ – ואצלה אין תוקף לקלישאות על קרבן פסח בדמות אדם. כמו רבות וטובות היא מתחילה לנקות אחרי חג הפורים, וה' ירחם, גם נכנסו אצלה לחדר עם ממתקים. אבל בחודש שלפני התקדש החג – היא מסבירה שחדרים הם מחוץ לתחום, ועוברת חדר חדר, ללא לאות, עם הספקים רגילים לעונה בהחלט. ניקיון אביב זה מושלם – אבל לא על חשבון בריאותם הנפשית של בני הבית.
בעזרת השם בליל הסדר נשב כולנו סביב שולחן ערוך. היסטריות, לחוצות, מתלוננות, מתעצבנות, מתנשאות, רגועות, אדישות. ממש כולנו. לא משנה מה יהיה, חג הפסח יכנס אצל כולם באותו זמן. אז מה שנותר לנו לחשב במסלול, הוא איזה טיפוס אנחנו על הסקאלה, ולקחת את המסקנות לשנה הבאה – בעזרת השם בירושלים הבנויה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות