כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

כחלון יאשר למשרד הביטחון החריגות מתקציב 2016

זאת, אף על פי שהגדלת המסגרת התקציבית עדיין לא אושרה ■ צעדו של שר האוצר בא על רקע מתיחות גוברת בין משרדו למשרד הביטחון

  • ט' ניסן התשע"ו
כחלון. צילום: פלאש 90
כחלון. צילום: פלאש 90

שר האוצר משה כחלון ינחה בימים הקרובים את החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו לאשר למשרד הביטחון התקשרויות החורגות ממסגרת התקציב ל-2016, למרות שהגדלת המסגרת התקציבית עדיין לא אושרה. צעדו של כחלון בא על רקע מתיחות גוברת בין משרדי האוצר והביטחון, על-רקע עיכוב ביישום הסיכום ביניהם על תקציב הביטחון לשנים 2015-2020.

על-רקע פרסום חלקים נוספים מהסיכום התקציבי בשבוע שעבר, אמרו גורמים באוצר כי מערכת הביטחון ממשיכה להיות מתוקצבת לפי המסגרת שאושרה בתקציב המדינה ל-2016, העומדת על 56.1 מיליארד שקל. מערכת הביטחון, לעומת זאת, פועלת מתחילת השנה על-סמך ההנחה שתקציב הביטחון ל-2016 יעמוד על 59.1 מיליארד שקל, לאור ההסכמה על הגדלת תקציב הביטחון ב-2016 ב-3 מיליארד שקל, הנכללת במסגרת הסיכום התקציבי שנחתם בדצמבר בין מנכ"לי האוצר ומשהב"ט, שי באב"ד ודן הראל, בהתאמה. כתוצאה מכך התחייבה מערכת הביטחון מול ספקים בסכומים שחורגים מהמסגרת המאושרת בתקציב 2016.

ואולם הסיכום קובע במפורש כי כל תנאי והתחייבות שבו - ובכלל זה הגדלת מסגרת תקציב הביטחון - מותנית באישור הסיכום התקציבי כולו, משום שהסיכום הוא בבחינת "מקשה אחת" על כל תנאיו וסיכומיו. לעת עתה נראה שחבילת צעדי החקיקה שנועדה לאפשר את יישום ההסכם לא תאושר בממשלה לפני חג הפסח, ולא תקבל את אישור הכנסת לפני תחילת מושב הקיץ, בחודש הבא. צעדי החקיקה העוסקים ביישום המלצות ועדת גורן באגף השיקום ובשינוי מודל הקבע והפרישה מצה"ל, הם חלק מרכזי במתווה.

בינתיים נזקקת מערכת הביטחון לאישור החשב הכללי באוצר למימון ההתקשרויות שחורגות מהמסגרת המאושרת בתקציב המדינה, כלומר 56.1 מיליארד שקל. מדובר עדיין בחריגה קטנה יחסית לסכום הכולל של התוספת. ואולם החשבת הכללית אינה רשאית לסטות ממסגרת התקציב המאושרת בתקציב המדינה, כל עוד לא קיבלה הודעה על הגדלת מסגרת התקציב מהגורמים האחראיים על יישום ההסכם. משום כך נדרשת הנחיית שר האוצר, על-מנת לאפשר למשרד הביטחון שלא לעכב התקשרויות חיוניות עם ספקים.

לפי שעה ממתינים באוצר לסיום בדיקת בסיסי הנתונים שלפיהם נקבע מודל הקבע החדש, המבוסס על הקדמת גיל הפרישה לקצינים (42), דחיית גיל הפרישה לנגדים (53) והקטנת מספר הקצינים בשירות קבע מובהק שיהיו זכאים לפנסיית גישור. הבדיקה נעשית לבקשת מנכ"ל האוצר, בעקבות טענות מצד החשכ"לית ומצד הממונה על השכר קובי אמסלם, על כך שהסיכום התקציבי נוסח ללא ידיעתם תוך הסתמכות על נתוני מערכת הביטחון - ולא על נתוני האוצר האמינים יותר.
משה כחלון משרד הביטחון תקציב הביטחון תקציב המדינה מיכל עבאדי-בויאנג'ו

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}