העיקר למחוק מורשת: גנדי אשם – עובדה!

דברי הפתיחה של אילנה דיין נאמרו בטון העמוק שמתאים בדיוק בכדי לתפוס כל צופה - בין אם הוא אוהב את הדמות שנקראת גנדי ובין אם לאו. דיין ביקשה להדליק את הזרקור לדבריה על מה שלא מלמדים, לכאורה הדברים הרעים שיש לה לספר לנו על רחבעם זאבי ז"ל. המוסיקה הדרמטית שמלווה את פתיחת התוכנית מיד לאחר דברי הפתיחה של דיין לא מותירה שום מקום לדמיון לגבי הדברים הנוראיים שאנו עומדים לשמוע על גיבור ילדותנו. למעלה משנה עובד צוות התוכנית עובדה על התחקיר הזה שמנסה לנפץ את המיתוס ולהביא במקומו מיתוס אחר, כזה שלא ישאיר שום מקום לעובדות בתוכנית עובדה. בין היתר אנו שומעים על ליקוט של עדויות על עבירות מכל מיני סוגים – בטחוניות, אישיות, מוסריות. לתומי חשבתי שאחרי הפרומו במהלך השבוע, נשמע משהו ממוקד וספציפי, אבל התחקיר המעמיק של צוות עובדה התפזר לכל הכיוונים וניכר היה שמטרת התוכנית הייתה להשמיץ ולהעכיר את דמותו של גנדי בכל דרך אפשרית ויהי מה.

אני שואלת את עצמי במהלך הצפייה בתוכנית: אם ניקח כל אדם, רם מעלה או איש פשוט מן היישוב ונפשפש בהתנהגותו ועברו במשך 50 שנים - האם לא נמצא כמה עדויות כנגדו? בוודאי שכן. אבל כאן כבר היה חידוש: משפט שדה לאדם שאינו בין החיים כבר 15 שנים; פתאום בממלכת הדמוקרטיה שכחו מזכות החפות לפני שהוכחה כל אשמה, אפילו שכחו מהזכות הבסיסית של אדם להגיב כשמאשימים אותו בכך ובכך דברים. האם הגענו למפלס חדש בו בקרוב התקשורת אף תאשים אדם עוד לפני שנולד כי יש עדויות שחטא ברחם אימו... כי הרי אם אפשר להאשים את מי שלא חי ללא כל ראיה ממשית, אז תכלס אפשר הכל.

לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ניתנו 7 שנים ארוכות בהן נלחם על חפותו בבתי המשפט ובל נשכח שאנו נמצאים בימים בהם אנשים שהואשמו גם על ידי בית המשפט עצמו, יצאו כזכאים לכל דבר ועניין אחרי מאבק ארוך, וכאן נשאלת השאלה: מי יגן על רחבעם זאבי? מי יוכיח את חפותו או לפחות ידבר בשמו?

כשאילנה דיין אומרת שאף אחד לא יקח את מה שעשה גנדי למען ארץ ישראל זה מצחיק, כי זה בדיוק מה שהיא ניסתה לעשות כאן. מפריעה להם מאוד (לעוסקים במלאכה) אותה מורשת של גנדי, אותה תפיסה של הערצה כוללת בציבור הרחב לאיש ולעשייתו ולכן הם החליטו לקחת את המשימה החשובה והקשה על כתפיהם ולנסות בכל מחיר לשנות את הדרך בה רואה אותו הציבור, גם אם בדרך יכפישו את שמו של מי שכבר לא יכול להגיב. אנחנו בשמאל (אילנה דיין יקירת הקרן לישראל החדשה), יעל דיין (פעילת שמאל קיצונית ידועה) ורבקה מיכאלי (חברת מפלגת מר"צ) חייבים להנחות את הציבור איך לאהוב את ארץ ישראל כי רק אנחנו יודעים מה היא הדרך הנכונה ולא גנדי שחיסל מחבלים מתי שהיה בא לו (דיון שמסעיר את המדינה גם בימינו היום...), אנחנו אפילו נביא עדויות של נשים שטוענות שפחדו להתלונן אבל היום כשגנדי כבר לא חי 15 שנים עדיין לא חושפות את פניהן כי גנדי עלול לשוב מהקבר ולאיים בטלפון... נסתפק בעדות של עבריינים מורשעים – רוצחים שישבו בכלא, שיעידו על קשריהם עם גנדי, לכאורה...

אולי לגנדי היה פטיש עם נמרים ואריות, ויכול להיות שהיו לו קצת פחות קווים אדומים בעידן שונה בתכלית מימינו אנו, ואולי לחלק מזה התלווה קצת שואו בתקופה שבה הפייסבוק, הווטסאפ והטוויטר לא היו קיימים בכדי להנציח כל רגע שלנו (טיפשי ככל שיהיה), ומי שנלחם בשדה הקרב וסיכן את חייו חש את הצורך לתעד את הדברים בצורה כזו או אחרת, ומאוד יכול להיות שמדובר באיש שרצה לשבור את המוסכמות (מה שהיום היה מזכה אותו בתוכנית ריאליטי אישית עם אחוזי רייטינג גבוהים מאוד), ורחמנא לצלן אפילו היה מדובר באיש שאהב את החיים הטובים – מי לא? גם אם הדברים נכונים לכאורה וגם אם לא, עדיין לא הבנתי את הצורך הקיומי בתוכנית תיעודית שאם אני לא טועה (ואני לא), מעולם לא נעשתה על איש שמאל שהלך לעולמו...

רק לאחרונה סירב בית המשפט לאפשר שידור סרט תיעודי שמכיל חומרי חקירה מצולמים של רוצחיה של הילדה רוז פיזאם – זה אחרי שכבר הואשמו קבל עם ועדה ברצח שלה ולמרות זאת בחר בית המשפט לשמור על פרטיותם. לעומת זאת כאן כשלא הוכחה כל אשמה נגד האיש ואפילו תלונה לא הוגשה, בוחרים לתלות אותו כשהוא כבר הלך לעולמו? כשפנו ילדיו של רחבעם זאבי לבית המשפט בטענה על האשמות שווא של התוכנית "עובדה", ענה להם השופט: "תביאו לי הוכחה", לטענה ההזויה הזו הגיבו הילדים: "איך בדיוק?"

למי הועיל התחקיר המשולהב בסופו של יום?

לרייטינג של "עובדה"? למתלוננות שדיברו בקול מעוות ופנים מוסתרות? או אולי לתדמית הנהדרת של מדינת ישראל? אולי כן ואולי לא, מה שבטוח שזה לא הועיל למשפחת זאבי שנאלצת לחוות את ההשפלה הפומבית הזאת על לא עוול בכפה, כשאבי המשפחה אפילו לא נמצא כאן כדי לדבר.

הרי איזה מורשת יש לו לגנדי הזה - אומרים בתוכנית יעל דיין ודן חמיצר... איזה מורשת אתם שואלים? אני אגיד לכם: איש שגבורה ותרומה להצלת חיי ישראלים הם מפעל חייו, איש שזכה בצל"ש הרמטכ"ל ולתמיכה כתובה על תפקידו כאלוף ללא חת מבכירי צה"ל כמו: יצחק רבין, מוטה גור, והאלוף האגדי ישראל טל – טליק, מי שנרצח ע"י מחבלים כשהוא מסרב בתוקף ללבוש שכפ"צ על גופו כי הוא לא מפחד בעמו, על אדמתו.

הרבה עדויות נגד גנדי היו ואף לא אחת מהצד השני. במקרה אני מכירה אישה שלא מזמן הביאה לי במתנה כובע של גנדי שנתן לה במתנה בימי נעוריה ורצתה שאשמור עליו למזכרת, היא גם סיפרה לי תמיד בחיבה על האיש. לאחר השידור של התוכנית עובדה פניתי אליה ושאלתי אותה האם התנהג עימה אי פעם בצורה לא נאותה והיא אמרה לי שמעולם לא, ההיפך, לאחר כמה דקות אף ראיתי שהגדילה ופרסמה בדף הפייסבוק שלה סטטוס בנושא, בפנים גלויות, וחלקו אמר כך: "פגשתי את גנדי גם כחיילת בבקעת הירדן באותן השנים וגם שנים רבות אחרי כשהיה כבר בפוליטיקה בכמה וכמה מקרים, בפגישותינו לא היו אנשים נוספים שנכחו בחדר. ראיתי, שמעתי וחוויתי במפגשים האקראיים איש נעים הליכות, איש חזק, איש ארץ ישראל - שאהב כל גרגר חול וכל דבר מההסטוריה הישראלית, אוהב ארץ ישראל מובהק ומהמנהיגים הצבאיים שהיו הכי משמעותיים וחזקים באותם הימים.

"שנים רבות אחרי השרות הצבאי פגשתי את גנדי בתקופה של "מולדת" - הגעתי לשוחח איתו על כמה נושאים, שיחה די ארוכה שהתנהלה כשאנחנו לבד בחדר. האיש היה כריזמטי כל כך, חסר מתח, מאוד לבבי, מאוד מקשיב, קולט את הנושא ועונה לעניין בתמצות ואף הפגין ידע רב ועומק מחשבה, תמיד עם רוגע ומבט יציב ומעולם הוא לא עשה או אמר שום דבר חריג. הוא היה מאוד עממי, מאוד נעים הליכות, איש בעל איכויות נדירות לחיוב. באותם המפגשים חסר אגו. ידעתי (לא ממנו) גם על חברים מצויינים שלו ערבים. השיחה הזו איתו ומפגשים נוספים אקראיים אחר כך (למרות שדרכינו הפוליטית הייתה שונה באותם הימים) הרשימו אותי שהוא מסוגל לדבר עם כל אדם בגובה העיניים ולהתחבר לכל אדם מהמקום הכי פשוט - כחבר אמת. כזה היה רחבעם זאבי שאני הכרתי - לא כהכרות אישית לוחצת. רחבעם זאבי ז"ל שכיבד את הפרט - בין אם היה גבר או אשה".

העיתונאי לשעבר איתן הבר אמר: לכל אחד היה את הגנדי שלו, ואני אומרת - שלא באמת תצליחו לקחת את הגנדי שלנו, לא משנה כמה קשה תנסו, ואולי כדאי שתפנימו מעט את מילותיהם של בני משפחת זאבי שאמרו: "איך אפשר להגיש כתב אישום במעמד של צד אחד נגד מישהו שנמצא בקברו כבר 15 שנים, איך יכולה גוויה להתגונן בפני האשמות שווא שכאלו?"

אז זהו, שאי אפשר ולכן תמו הימים שבהם הציבור כבר לא יכול לחשוב בכוחות עצמו ונאלץ להאמין לכל מה שקופסת הטלוויזיה בסלון אומרת, יש חיים גם אחרי המסך הזה ברגע שלוחצים אוף למסך ואון לראש.

גשר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל כנראה לא הולך לשום מקום ונמשיך לעבור תחתיו, כל אחד עם הגנדי שלו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!