מסתמן: בג"ץ יבקש לדעת האם המתגייסים חרדים
בהרכב מורחב של תשעה שופטים ערך בג"ץ דיון בעתירות שהוגשו נגד תיקון חוק הגיוס • השופטים ביקרו בחריפות חלק מסעיפי חוק הגיוס המתוקן, וטענו כי יש צורך בסנקציות • עם זאת, טרם ניתנה החלטה ובג"ץ יבקש השלמת פרטים מהמדינה
- אלי שלזינגר ועקיבא ווייס
- ט' ניסן התשע"ו
- 33 תגובות
בג"ץ. צילום: פלאש 90
הרכב של תשעה שופטי בג"ץ דנו היום (א) בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל ושלוש עתירות נוספות, נגד תקפות תיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון בעניין גיוסם של תלמידי ישיבות לשירות בצה"ל.
לדברי השופט מלצר, רק בשנה שבה בוטל חוק טל חלה עלייה בגיוס החרדים, ולטענת נציגת המדינה העליה החלה עוד קודם ונמשכה גם אחר כך.
השופט פוגלמן אמר: "אני מקבל את התפיסה שהגישה צריכה להיות פחות לעומתית משהיתה", ושאל "אין מקום לשקול גם סנקציות במקרה שלא תהיה עמידה ביעדי הגיוס? אתם לא יוצרים מוטיבציה לגיוס, ברור מה התהליך החברתי כאן. אתם לא גורמים למוטיבציה לשינוי המצב הקיים".
השופטת חיות אמרה לנציגת המדינה: "מהנתונים החצי-שנתיים על 2015, כבר ברור שאתם לא עומדים ביעדי הגיוס".
עם זאת, בסיום הדיון טרם ניתנה החלטה בנושא. השופטים מסרו כי הם יבקשו בהקדם מהמדינה השלמת נתונים לגבי מספרי המתגייסים בפועל והרקע שלהם, ובהתאם לכך תינתן ההחלטה.
הרכב השופטים: נשיאת בית משפט העליון מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג ואורי שהם.
ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, הגיב עם סיום הדיון: "הדיון היום בבג"צ המחיש באופן חד משמעי כמה חמור, בלתי חוקתי ומסוכן הוא חוק הכניעה לחרדים, שהעבירו בנימין נתניהו וממשלתו בכנסת הנוכחית. שופטי בג"צ מבינים מה שמבין כל אזרח: נתניהו ויעלון חותרים תחת יסודותיו של צבא העם ובוגדים בערך השוויון, וחדלו אפילו להעמיד פנים שמטרתם היא שהחרדים יתגייסו ויצאו לעבוד.
"המדינה אמרה היום במפורש שלא תהיה שום סנקציה על חרדים שלא יתגייסו; בכך פותחים ראש הממשלה ושר הביטחון את הדלת לריסוקו של צבא העם, שעליו הם מופקדים. יש עתיד תמשיך להילחם כדי להציל את השוויון ואת צה"ל מידי ההנהגה המופקרת הזו."
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), יו"ר ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בממשלה ה-33, הגיב לדיון בבג"צ: "מתוך ההערות והאמירות שנשמעו במהלך הדיון, אי אפשר להפריד בין דם לדם. כיצד יכול להיות שנער חילוני שהשתמט משירות נשלח לכלא, ואילו נער חרדי שמשתמט משירות מקבל פרס מהמדינה בדמות קיצבאות?״
עוד הוסיף: ״בג"צ מחזק היום את העובדה שהוא בית דין גבוה לצדק- לא ייתכן שפוליטיקאי עם אינטרסים פוליטיים יקבע מי מתגייס או לא מתגייס לצה"ל. דם ילדינו הוא לא הפקר עבור עוד מנדט לליכוד. מפלגת יש עתיד תמשיך לפעול להצלת מודל השיוויון בנטל. לא מדובר רק במודל גיוס אלא במודל חברתי בו לכולם יש את אותן זכויות ואותן חובות״.
עו"ד תומר נאור, שייצג את התנועה לאיכות השלטון בבית המשפט, מסר ל'בחדרי חרדים': "בית המשפט הבין את הבלוף הגדול של תיקון 21 לחוק שלא באמת מתכוון לגייס אף אחד אלא לגלגל את הפטור עד 2023, אנחנו מקווים שבית המשפט, לאחר שהבין ושמע, יסיק את המסקנות המתבקשות ויפסול את התיקון לחוק".הידיעה עודכנה בשעה 14:44
לדברי השופט מלצר, רק בשנה שבה בוטל חוק טל חלה עלייה בגיוס החרדים, ולטענת נציגת המדינה העליה החלה עוד קודם ונמשכה גם אחר כך.
השופט פוגלמן אמר: "אני מקבל את התפיסה שהגישה צריכה להיות פחות לעומתית משהיתה", ושאל "אין מקום לשקול גם סנקציות במקרה שלא תהיה עמידה ביעדי הגיוס? אתם לא יוצרים מוטיבציה לגיוס, ברור מה התהליך החברתי כאן. אתם לא גורמים למוטיבציה לשינוי המצב הקיים".
השופטת חיות אמרה לנציגת המדינה: "מהנתונים החצי-שנתיים על 2015, כבר ברור שאתם לא עומדים ביעדי הגיוס".
עם זאת, בסיום הדיון טרם ניתנה החלטה בנושא. השופטים מסרו כי הם יבקשו בהקדם מהמדינה השלמת נתונים לגבי מספרי המתגייסים בפועל והרקע שלהם, ובהתאם לכך תינתן ההחלטה.
הרכב השופטים: נשיאת בית משפט העליון מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג ואורי שהם.
ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, הגיב עם סיום הדיון: "הדיון היום בבג"צ המחיש באופן חד משמעי כמה חמור, בלתי חוקתי ומסוכן הוא חוק הכניעה לחרדים, שהעבירו בנימין נתניהו וממשלתו בכנסת הנוכחית. שופטי בג"צ מבינים מה שמבין כל אזרח: נתניהו ויעלון חותרים תחת יסודותיו של צבא העם ובוגדים בערך השוויון, וחדלו אפילו להעמיד פנים שמטרתם היא שהחרדים יתגייסו ויצאו לעבוד.
"המדינה אמרה היום במפורש שלא תהיה שום סנקציה על חרדים שלא יתגייסו; בכך פותחים ראש הממשלה ושר הביטחון את הדלת לריסוקו של צבא העם, שעליו הם מופקדים. יש עתיד תמשיך להילחם כדי להציל את השוויון ואת צה"ל מידי ההנהגה המופקרת הזו."
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), יו"ר ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בממשלה ה-33, הגיב לדיון בבג"צ: "מתוך ההערות והאמירות שנשמעו במהלך הדיון, אי אפשר להפריד בין דם לדם. כיצד יכול להיות שנער חילוני שהשתמט משירות נשלח לכלא, ואילו נער חרדי שמשתמט משירות מקבל פרס מהמדינה בדמות קיצבאות?״
עוד הוסיף: ״בג"צ מחזק היום את העובדה שהוא בית דין גבוה לצדק- לא ייתכן שפוליטיקאי עם אינטרסים פוליטיים יקבע מי מתגייס או לא מתגייס לצה"ל. דם ילדינו הוא לא הפקר עבור עוד מנדט לליכוד. מפלגת יש עתיד תמשיך לפעול להצלת מודל השיוויון בנטל. לא מדובר רק במודל גיוס אלא במודל חברתי בו לכולם יש את אותן זכויות ואותן חובות״.
עו"ד תומר נאור, שייצג את התנועה לאיכות השלטון בבית המשפט, מסר ל'בחדרי חרדים': "בית המשפט הבין את הבלוף הגדול של תיקון 21 לחוק שלא באמת מתכוון לגייס אף אחד אלא לגלגל את הפטור עד 2023, אנחנו מקווים שבית המשפט, לאחר שהבין ושמע, יסיק את המסקנות המתבקשות ויפסול את התיקון לחוק".הידיעה עודכנה בשעה 14:44
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 33 תגובות