האם ישי יחליף את דרעי בראשות ש"ס?

יושב בסתר
אם זה לא קרה בפרק הזמן שבין כתיבת השורות למועד ההופעה בדוכנים זה יקרה במהלך הימים הקרובים ממש. יו"ר ש"ס אריה דרעי יכנס שוב למקום המוכר לו כל כך שלא לטובה וישמע, פורמלית ולראשונה, על החשדות נגדו. ההדגשה היא על פורמלית כי בפועל כמעט הכול כבר הודלף החוצה תוך צפצוף אחד ארוך על צו איסור הפרסום. מאחר והמצפצפים מקבלים, כנראה, את החומרים ישירות מרשויות החוק, מובטח להם שגם לא ינקטו נגדם צעדים משפטיים. אכן. ניחוח שנות התשעים חוזר. ובגדול.

מבחינתו של דרעי הזימון לחקירה יהיה סיומו של הליך עינוי שאותותיו ניכרו על פניו מאז הפרסום על פתיחת החקירה. כשהשבויים האמריקאיים הראשונים ממלחמת ווייטנאם חזרו הביתה הם תיארו מגוון רחב של עינויים אותם עברו. אחד הגרועים שבהם היה העמדה מתחת לדלי מים מחורר שטפטף בתדירות משתנה על ראשם. השבויים סיפרו שדווקא הטפטוף הבלתי אחיד הזה הוא שהוציא אותם מדעתם. טיפה אחת כל דקותיים, או טיפה אחת כל שעתיים. ההמתנה לקראת הטיפה הבאה שנוחתת על הראש הייתה מייסרת יותר מעונשי המלקות.

וזה מה שעבר על דרעי בשבועיים האחרונים. כשר ואיש ציבור הוא מקבל מאות שיחות ביום. במצבו הנוכחי כל צלצול המבשר על שיחה נכנסת זה דילוג על פעימת לב אחת. מי יודע, אולי זו ההודעה עם הבשורה הרעה הבאה. איכשהו וכאילו בתזמון מכוון יצא שאת הבשורות הכי רעות הוא קיבל דווקא במעמדים חגיגיים. את הידיעה על החלטת היועץ המשפטי לעבור משלב של בדיקה לחקירה הוא קיבל במעמד הכתרת רבה החדש של העיר מעלות. את הידיעה על זימונו של המקורב אליו לחקירה הוא קיבל במהלך הנאום החגיגי בפתיחת ועידת הנגב במעמד ראש הממשלה והנשיא. עכשיו הוא מצפה לשיחת הטלפון שתזמין אותו לחקירה. הוא לא יופתע, וגם אנחנו לא, אם השיחה תגיע כמה דקות לפני הדלקת נרות. גם כדי להרוס את השבת וגם כדי שיהיה לו מספיק זמן להתבשל בתוך עצמו עד לכניסה לתוך חדר החקירות.

בסביבתו הקרובה של דרעי מעריכים שהוא לא יופתע ממהות החשדות, הפתעה עלולה להיות רק בהיקף הראיות. על החשדות נגדו דרעי יודע כבר מספר חודשים. ואת מה שהוא לא ידע הוא יודע מזהותם של אלה שכבר הוזמנו לחקירה לפניו. לפי החוק נחקרים אסורים לדווח למעורבים פוטנציאליים אחרים על מה שנאמר בחקירה ואסור להם ליצור איתם קשר. כמובן שמותר להם לשוחח על כך עם עורכי דינם ולאלה מותר להתייעץ עם משפטנים בכירים מהם. מותר להם גם לשוחח על כך עם בני משפחה שאינם קשורים לחקירה ולאלה מותר לספר לקרובים וידידים. בקיצור: צריך להיות נאיבי מושלם כדי להאמין שלבסוף לא מגיע משהו לאוזנם של הנחקרים הבאים.

וזו הסיבה שצוותי החקירה מזמנים את החשודים רק לאחר שסיימו את כל הבדיקות ואיסוף החומרים הנחוץ להם עוד קודם לכן. הנחת היסוד שלהם שמהרגע בו יוצא הנחקר הראשון מחדר החקירות הקלפים שלהם נחשפים בפני האחרים. הם גם יודעים שעשר דקות לאחר מכן מפרסמת התקשורת הממוסדת והמפוקחת את כינויי התואר של הנחקרים. לזה קוראים 'המקורב'. לזה קוראים 'יזם נדל"ן שהיה פעם חבר ב'תנזים''. השלישי הוא 'בן משפחה מדרגה ראשונה של המקורב'. את המסתתר מאחורי הכינויים השקופים מפענחים הנייעסנים בלי שום בעיות. חצי שעה אחרי ההדלפה הראשונה על החקירה, חזקה שאין תינוק או תינוקת מדן ועד באר שבע, שאינו יודע מי נחקר ומתי.

ואם עדיין חסר משהו, באים פרסומים נועזים יותר בתקשורת ותחת הסוואות שונות מדברים ברחל בתך הקטנה. אחד הפרסומים, בעתון פרו פלסטיני המופיע בשפה העברית, מגלה כי אחד ממסלולי החקירה עוסק בנכס הידוע בגבעת שאול. כפי שפורסם כאן, ובאופן חוקי לחלוטין, לפני מספר שבועות, מדובר בנכס הנמצא ברחוב נג'ארה בירושלים שנרכש בשעתו על ידי דרעי וזוגתו ונמכר מאוחר יותר לאחיו, עורך הדין שלמה דרעי. האחרון עשה על הנכס קופה יפה. רכש אותו בסביבות חמשה מיליון, השקיע בבניה עוד חמשה מיליון, ושווי הדירות הבנויות עליו נאמד כעת בחמשה עשר מיליון. לפי הפרסום החדש בעיתון הנ"ל חושדים החוקרים שמדובר בעסקת מכר פיקטיבית לצרכי מס והלבנת הון לכאורה.

אם זה היה כל הסיפור, דרעי יכול להיות רגוע. יש מסמכים ויש הוכחות שהכול נרכש ונמכר כדין, כולל דיווחים למס רכוש וכל הגורמים הרלוונטיים. בסביבתו הקרובה חושבים עם זאת שמדובר רק בפיסה אחת מתוך פאזל שלם שהחוקרים מנסים להדביק לו.

במה דברים אמורים? תחת מגבלות הפרסום ניתן לדבר במשלים בלבד. אחד מתיקי החקירה המרכזיים נגד אהוד אולמרט היה הקשרים בינו ובין אחיו יוסי אולמרט. החשד היה שהאחרון קיבל כספים משמואל דכנר לא בגלל שמראהו עורר חמלה אלא בגלל שהנותן ביקש לנצל את קשרי המשפחה עם האח הגדול לצרכיו העסקיים. בנמשל דנן, ולדברי גורמים שאינם מקורבים לחקירה (צא"פ, צא"פ), החשד הוא שהמקורב שתמך בקרוב משפחתו המפורסם לא עשה זאת בגלל הקשרים המשפחתיים בלבד אלא כי השתמש בשמו כדי לקדם את ענייניו.

תאוריה זו לא מסבירה ישירות את חקירתו של יזם הנדל"ן ואיש התנזים לשעבר שאין לו כל קשר משפחתי, אבל במעגל הנרחב יותר ההסבר הוא ברור. המקורב עמד, לפי החשד, בקשרים טובים עם אחד מחברי הועדה לתכנון ובניה בירושלים ששמו נכרך בפרשת מתחם התחנה (ההצבעה על ההיתר לשימוש חריג בשבת, וכדי בזיון וקצף). החוקרים חושדים, כנראה, שגם איש התנזים לשעבר, יזם נדל"ן מצליח בפני עצמו, עמד בקשרים שאת טיבם הם מנסים לברר עם אישים באותה ועדה. חד גדיא. חד גדיא.

עשן סמיך
יומיים לאחר פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה לעבור להליך חקירה פלילי נגד דרעי הודיע האחרון על ביטול מעמד 'הקבלת פני רבו' בחול המועד פסח. הנימוק הרשמי היה הרצון למנוע מהמעמד להפוך להפגנת תמיכה בסגנון 'הוא זכאי' של פעם. דרעי, למוד ניסיון מר מהימים ההם, רוצה להנמיך פרופיל ולהימנע מעימותים ציבוריים ותקשורתיים נגד שלטונות החוק. מחשבה נכונה כשלעצמה.

אבל זה לא היה הנימוק היחיד. דרעי ידע שהוא הולך אל הבלתי נודע ולא רצה לקחת סיכונים. כמו שהוא הספיק להכיר את מהלך החשיבה של צוותי החקירה במשטרה הם עושים שימוש רב בתזמוני החקירה. הם קוראים לבנאדם לחקירה בזמן שהכי יפריע לו. במקרה של דרעי הם מסוגלים לקרוא לו לחקירה בדיוק במועד בו מתקיים האירוע בארנה. מי יגיד להם מה לעשות? ביטול המעמד ימנע מהם את האפשרות הסדיסטית הזאת.

צפיית פני העתיד הרחוק יותר היא כמובן קשה יותר עד בלתי אפשרית. בפני דרעי וש"ס ניצבים מספר תסריטים אפשריים שלכל אחד עשויות להיות מספר התפצלויות משנה. בקווים כלליים מדובר בשלושה תסריטים מרכזיים. האחד, התמשכות החקירה עד לאין סוף, נוסח חקירת ליברמן. השני, סיום מהיר והחלטי לצד החיובי. השלישי, סיום מהיר אך לצד השלילי. קרי: הגשת כתב אישום נגד יו"ר התנועה. לאופציה השנייה יש אפשרויות משנה כמו התמשכות למספר חודשים עד שנה.

התסריט הראשון הוא דווקא הפחות ריאלי. החקירות נגד ליברמן התמשכו שנים בגלל השתיקה של כמה מהמעורבים ובגלל שחלקם נזקקו לחיקורי דין מעבר לים. אצל דרעי, וזה כבר ידוע מראש, לא יהיו שתיקות. אפילו לא כמו השתיקה של בוז'י הרצוג בפרשת העמותות. לדרעי ולשאר הנחקרים אין מה להרוויח משתיקה. הם ישימו את כל הקלפים על השולחן ויקוו לטוב.

הבדל נוסף הוא בזהותם של העומדים בראש המערכת המשפטית. הפעם זה לא יהודה ויינשטיין החלשלוש ומפכ"ל משטרה שבא מתוך המערכת ומשועבד לגחמותיה ועצלותה. ההחלטה של מנדלבליט לעבור משלב של בדיקה סמויה שארכה קרוב לשנה, ויתכן שהייתה אורכת עוד שנה, לשלב של חקירה, באה אמנם על רקע ההדלפה לתקשורת על קיומה, אבל היא גם מלמדת על נחישות לגמור אותה לכאן או לכאן במהרה. מנדלבליט עצמו הוא קרבן של חקירה זוטרה שניתן היה לגמור אותה בחודש ומשכו לו אותה במשך שנה (בפרשת הרפז הידועה). המפכ"ל אלשיך בא ממקום שלא מקבלים בו תירוצים, ודורשים תשובות מהירות. הצירוף של שני האישים האלה מבטיח, כנראה, שהחקירה תתקיים בקצב רציף. כמה זמן ייקח לחוקרים לגבש את החומרים לקראת העברה לפרקליטות - זה כבר לא ידוע.

התמשכות החקירה מעבר לטווח של שלושה חודשים היא הרת אסון לש"ס. מעבר לסדר יומו הרגיל של דרעי שאותו הוא עדיין מנסה לשמור, ש"ס כמפלגה - משותקת הלכה למעשה. הנה דוגמא אחת מיני רבות: לפני שבועיים החליט הבג"ץ על הכרה בגיורים של בתי דין פרטיים. פרצה חמורה יותר מזו לא יכולה להיות. מדובר בפתח כפתחו של אולם להכרה דה פאקטו של גיורים רפורמיים במסגרת של בתי דין פרטיים משלהם. בימים כתיקונם המערכת הפוליטית החרדית הייתה סוערת, ועוד הרבה יותר מאשר בפרשת מתווה הכותל, שהוא פסיק לעומת הפרצה החדשה.

ועכשיו שימו לב מי הגיב בנושא: חברי הכנסת גפני וליצמן ושר הדתות דוד אזולאי. הכוח המרכזי בפוליטיקה החרדית, כבוד יו"ר ש"ס אריה דרעי, שמר על זכות השתיקה. במצבו הנוכחי הוא לא יכול להרשות לעצמו שמץ של תרעומת על המערכת המשפטית. ומי ינהל עכשיו את המערכה נגד מתווה הכותל הרפורמי כאשר הגורם המרכזי נכנס ויוצא בחדרי החקירות?

שלא לדבר על הדה מורליזציה הפנימית בשורות הסיעה. בשלב זה היא באה לידי ביטוי רק בפרצופים עצובים ובדיבורים של סוף הדרך. אבל בעוד חודש פלוס יתחיל מושב הקיץ של הכנסת וככה זה לא יעבוד. מפלגה שרק לפני שנה וחצי קיבלה מחדש את העומד בראשה לא יכולה לתפקד כאשר גורלו לוט בערפל. היא לא יכולה לנהל מאבקים ציבוריים, והעוצמה הפוליטית שלה שואפת לאפס. וזאת כי עיקר כוחה של מפלגה בקואליציה הוא ביכולתה לאיים בכל רגע נתון בפרישה והפלת הממשלה. כאשר היו"ר נמצא בחקירות והליכה לבחירות עלולה להסתיים באזור החסימה ומטה, האפשרות הזאת לא מובאת כלל בחשבון. אז מי יאיים על בנט וכחלון כאשר אלה ימשיכו לפגוע באינטרסים חרדיים כל אימת שירצו?

את מצבה של התנועה הקדושה במצב מעורפל זה ניתן להגדיר כך: אם היא הייתה עסק מסחרי, רואי החשבון שלה היו מצמידים לה הערת עסק חי. אם היא הייתה מניה, הנהלת הבורסה הייתה עוצרת את המסחר בה עד להודעה חדשה.

בשלב זה הנזק כבד אך לא בלתי הפיך. סיום מהיר של החקירה וסילוק העננה מעל ראשו של היו"ר יאפשרו לתנועה להתאושש ולחזור לתפקוד רגיל. ש"ס היא מפלגה שמורגלת בכניסה ויציאה ממשברים. לעומת זאת התסריט השחור של הגשת כתב אישום פותח את כל שערי הגיהינום. דרעי יהיה חייב להתפטר מהממשלה - אם כי לא מהכנסת - ועל אף שיוכל להמשיך ולהנהיג את ש"ס גם כח"כ מן השורה, הוא יהיה במעמד מוחלש שיתכן ועדיף יהיה לו לוותר עליו בכלל.

ניצן ראשון של פריקת עול נצפה השבוע. לראשונה בתולדות ש"ס הרהיב ח"כ מן השורה לאיים בהפרעה חמורה לתפקוד הממשלה בלי לשאול בכלל את יו"ר התנועה. היה זה ח"כ יצחק ועקנין (שבשיחות סגורות אומר שאין בכוונתו לבקש קדנציה נוספת. כנראה מתוך ידיעה שגם אם יבקש לא יקבל) שהודיע שאם הרפורמה בענף הלול תצא לפועל ומכסות הייצור ללולנים תבוטלנה יש סכנה לקיומה של הממשלה. ועקנין הוא איש הצפון, וזעקת מגדלי הביצים קרובה לאוזניו. בימים כתיקונם הוא היה משתמש בכלים הפרלמנטריים הרגילים כמו כינוס ועדות והגשת שאילתות. אבל כשהצמרת עסוקה בהכנות לחקירה - כל ח"כ מלך.

וכך גם מצוטט בגל"צ בכיר בש"ס הטוען ש"ככל שתסתעף החקירה בעניינו של דרעי תיאלץ מועצת החכמים להכריע בנוגע לעתידו של יו"ר התנועה והוא עצמו ייאלץ לשקול את המשך דרכו". בש"ס של היום יש רק בכיר אחד, כך שיש בעצם רק שלוש אפשרויות לזהות האיש: או שהבכיר הוא לשעבר, או שמדובר בח"כ מאלה שיודעים שסיימו את דרכם, או שלא היה ולא נברא. בכל מקרה ובכל מצב נתון אחר - ציטוט כזה, אמיתי או שלא, לא היה עולה כלל לשידור.

אפרופו גורמים מבחוץ. לפני שבועיים, עם פרסום הליך הבדיקה, עלה ח"כ לשעבר מש"ס לתקשורת והביע אימון בחפותו של הנבדק. שעה לאחר מכן הוא קיבל שיחת נזיפה מבכיר לשעבר שטען שאסור לצאת להגנתו של האיש הזה. מקבל השיחה הבהיר שהוא פועל בהתאם לצו מצפונו ובלי חישובים פוליטיים. בנוסף הבהיר שהוא כבר לא מקבל יותר הוראות מאף אחד. נזכרנו בסיפור הזה השבוע כאשר שמענו יריב פוליטי מובהק עולה לשידור ומספר שהוא מקווה שהחשדות יופרכו. נגיד.

הטעות הגורלית
ברחוב קצלנבוגן 60 בהר נוף יושב כיום אדם שלא יודע אם לצחוק או לבכות. לצחוק בגלל השמחה לאיד (סביר בהחלט לאחר שנות האימים שעברו עליו), או לבכות כי רק עכשיו הוא מבין, כנראה, את גודל הטעות שעשה. אם רק היה מוריד את הראש ונשאר בתנועה הקדושה הוא היה רחוק כמה סנטימטרים מכיבוש מחודש של הפסגה.

תזכורת למי ששכח: מספר שבועות לפני שהודיע על פרישה מש"ס והקמת מפלגה חדשה הונחה בפני אלי ישי הצעה שדומה היה ואי אפשר היה לסרב לה. התחייבות חתומה של מועצת החכמים לקבלת המקום השני ברשימה והתפקיד השני בחשיבותו של המפלגה לאחר הבחירות.

קרוב למניין אנשים, ובתוכם כותב השורות, האיצו בישי לקבל את ההצעה. ישי הסביר שהוא לא מסוגל להיות רגע אחד תחת סמכותו של דרעי והעריך שאם יקבל את התפקיד השני הנ"ל ידאג לרוקן אותו מסמכויותיו. אבל זה היה הנימוק הרשמי בלבד. מה שהריץ את ישי להקמת המפלגה החדשה היו סקרים פנימיים שהעניקו לו, על הנייר ועל כנפי הדמיון, חמשה מנדטים ומעלה.

הסקרים התגלו כהבלים והמפלגה החדשה התרסקה כשהיא מותירה אחריה חובות כבדים. בזמן שחלף מאז, היה לישי מספיק זמן לחשוב מה היה קורה אילו קיבל את ההצעה. עוד לפני פרשת החקירות של דרעי הוא היה במעמד שאי אפשר היה לדרוך עליו: שלושה מתוך שבעת הח"כי"ם הנוכחיים של ש"ס היו מאנשיו. יחד איתו הקבוצה הייתה מונה ארבעה מתוך שבעה. דרעי לא יכול היה לדרוך על ישי גם אם היה מאוד רוצה בכך. הוא היה שר דתות מלא מלא ואף אחד לא היה יכול לקבוע לו מי יהיו עוזריו (כפי שעשו לשר הנוכחי), מה יהיו סמכויותיו ועל מה הוא יחתום ועל מה לא. עצמאות מוחלטת.

פרשת החקירות החדשה הייתה הופכת אותו למנהיג דה פאקטו של ש"ס מיד עם הזימון הראשון לחקירה של היו"ר הנוכחי. התמשכות החקירה הייתה מבססת את מעמדו וכמובן שבמקרה של הגשת כתב אישום מועצת החכמים לא הייתה צריכה לחפש מועמדים להנהגה. אחד כזה היה כבר בפנים.

ישי היה צריך לזכור את הלקח הבלתי נשכח של אריאל שרון. לאחר שהפסיד בקרב על ראשות הליכוד לבנימין נתניהו הוא לא שיחק ברוגז ולא הלך להקים מפלגה מתחרה. בחיים הפוליטיים, אמר אז שרון, אף פעם לא יורדים מהגלגל והולכים אל הבלתי נודע. מחכים עד שהגלגל יסתובב שוב ואז נמצאים שוב למעלה. שרון הפסיד לנתניהו בשנת 96. ארבע וחצי שנים לאחר מכן הוא היה שוב ראש הממשלה החזק ביותר מאז ימי בן גוריון.

לאחר שירד מהגלגל, הסיכויים של ישי לחזור אליו הם אפסיים. הרוב המוחלט של פעילי התנועה ובוחריה לא יסכים לקבל חזרה מי שיצא נגד מפעל החיים של מרן הגר"ע יוסף ונגד הסמל של ש"ס. ישי יצטרך להמשיך ולנדוד במחוזות הימין הקיצוני או לחילופין לקוות שמפלגה כמו הליכוד או כולנו תאסוף אותו אל חיקה. השמחה לאיד והתקווה שכך יקרה יעשו לו חג פסח שמח הרבה יותר מזה שעבר עליו בשנה שעברה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!