מי את, שבת הגדול ומה כוחך המופלא?
שבת הגדול - היא מגיעה כל שנה רגע לפני החג, מאפשרת לנו לקחת הפוגה מאדי האקונומיקה וההיסטריה ולמלא גם את הנפש בקצת מזון רוחני שמשאיר חותם • קצת מקורות וקצת הרהורים על שבת הגדול
- שיפי חריטן
- ז' ניסן התשע"ו
מתוך דרשת שבת הגדול של הגאב"ד. צילום: שוקי לרר
מי את, שבת הגדול, שכל כך הרבה טעמים לך וגדולה, שלא זכתה לה אף שבת אחרת – ועד כדי כך גדולה את, שאין טעם אחד בלבד שיוכל להסבירך ולבטא כל מה שאת טומנת בחובך. ומדוע נקראת את כך, שבת הגדול?
מתוך ה'טור' וה'שולחן ערוך': "שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו".
"אותה שבת של שנת יציאת מצרים, הייתה בי' בניסן, בה נצטוו ישראל לקחת 'שה לבית אבות', להקריב את אליל מצרים, וראו המצרים ושאלום, והשיבו להם: לשוחטו לשם הפסח במצות ה'. והיו שיניהם של המצרים קהות ומעיהן מתחתכות על ששוחטים את אלוהיהם, ורצו להינקם ולא יכלו.
ונעשו לישראל הרבה נסים באותה שבת, לפיכך נקראת שבת הגדול".
נכתב בגמרא, בברכות: "במתניתא תנא... 'לך ה' הגדולה'... 'הגדולה', - זו קריעת ים סוף" – מבינים ששמה של שבת הגדול – על שם גדלותו של הקדוש ברוך הוא בזמן יציאת מצרים ונסי הנסים הגדולים והכבירים שהראה לעם ישראל.
הדבר המרכזי אותו כולנו מכירים ויודעים, הוא דרשת שבת הגדול, הנאמרת בכל בית כנסת מדי שנה, על ידי הרב. הפוגה רוחנית מושלמת, בתוך כל השבועות האלו של הקרצוף והניקוי והעבודה הבלתי נגמרת.
הרבה פעמים אני חושבת לעצמי, הלוואי שיקרה משהו שיכריח אותי לעצור את כל המרוץ הבלתי פוסק, ולקחת רגע אחד לעצמי, להתרענן, להתמלא, להתחדש. למעשה, מי בעצם לא חושבת זאת לעצמה מדי פעם, ומי אינה רוצה כזו הזדמנות?
אז בחיי היום יום שלנו, לפעמים לוקחים יום חופש, לפעמים יוצאים ממש לחופשה מחוץ לבית, ולפעמים זו יכולה להיות יציאה שקטה בערב, זוגית, אישית, או עם חברות, כי גם כמה שעות כאלו יכולות למלא את הנפש.
והנה פה, אחרי שהתמלאנו באדי אקונומיקה, איבדנו את צורת הגב המקורית, כרענו, כאבנו, שפשפנו לא היססנו מלחפש כל פירור חמץ, שחלילה לא יראה ולא יימצא, מגיע המנהג הזה שגורם לנו לעצור הכל ולקחת הפוגה כדי למלא את הנשמה. בתוך כל המרוץ הזה – הנפש גם היא דורשת את שלה.
השנה יש לנו שבוע שלם של מרחק בין שבת הגדול לבין ליל הסדר, אז אם קוראים חלק מההגדה, כנהוג, לפחות תקבלו קצת טעם של חג ויהיה לכם למה להתגעגע. בתקווה שנדע לנצל את כל הטובות הרוחניות והגשמיות שמושפעות עלינו כולן מלמעלה, ושיהיה לנו פסח כשר ושמח.
מתוך ה'טור' וה'שולחן ערוך': "שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו".
"אותה שבת של שנת יציאת מצרים, הייתה בי' בניסן, בה נצטוו ישראל לקחת 'שה לבית אבות', להקריב את אליל מצרים, וראו המצרים ושאלום, והשיבו להם: לשוחטו לשם הפסח במצות ה'. והיו שיניהם של המצרים קהות ומעיהן מתחתכות על ששוחטים את אלוהיהם, ורצו להינקם ולא יכלו.
ונעשו לישראל הרבה נסים באותה שבת, לפיכך נקראת שבת הגדול".
נכתב בגמרא, בברכות: "במתניתא תנא... 'לך ה' הגדולה'... 'הגדולה', - זו קריעת ים סוף" – מבינים ששמה של שבת הגדול – על שם גדלותו של הקדוש ברוך הוא בזמן יציאת מצרים ונסי הנסים הגדולים והכבירים שהראה לעם ישראל.
הדבר המרכזי אותו כולנו מכירים ויודעים, הוא דרשת שבת הגדול, הנאמרת בכל בית כנסת מדי שנה, על ידי הרב. הפוגה רוחנית מושלמת, בתוך כל השבועות האלו של הקרצוף והניקוי והעבודה הבלתי נגמרת.
הרבה פעמים אני חושבת לעצמי, הלוואי שיקרה משהו שיכריח אותי לעצור את כל המרוץ הבלתי פוסק, ולקחת רגע אחד לעצמי, להתרענן, להתמלא, להתחדש. למעשה, מי בעצם לא חושבת זאת לעצמה מדי פעם, ומי אינה רוצה כזו הזדמנות?
אז בחיי היום יום שלנו, לפעמים לוקחים יום חופש, לפעמים יוצאים ממש לחופשה מחוץ לבית, ולפעמים זו יכולה להיות יציאה שקטה בערב, זוגית, אישית, או עם חברות, כי גם כמה שעות כאלו יכולות למלא את הנפש.
והנה פה, אחרי שהתמלאנו באדי אקונומיקה, איבדנו את צורת הגב המקורית, כרענו, כאבנו, שפשפנו לא היססנו מלחפש כל פירור חמץ, שחלילה לא יראה ולא יימצא, מגיע המנהג הזה שגורם לנו לעצור הכל ולקחת הפוגה כדי למלא את הנשמה. בתוך כל המרוץ הזה – הנפש גם היא דורשת את שלה.
השנה יש לנו שבוע שלם של מרחק בין שבת הגדול לבין ליל הסדר, אז אם קוראים חלק מההגדה, כנהוג, לפחות תקבלו קצת טעם של חג ויהיה לכם למה להתגעגע. בתקווה שנדע לנצל את כל הטובות הרוחניות והגשמיות שמושפעות עלינו כולן מלמעלה, ושיהיה לנו פסח כשר ושמח.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות