עורך 'יתד נאמן' נגד מבקרי ועידת 'דגל התורה': "עיתונאים קטנים"
ביטאון מפלגת 'דגל התורה' לא נשאר חייב, ובמאמר של העורך הראשי הרב ישראל פרידמן הבוקר - מותח ביקורת חריפה וישירה על העיתונאים שהעזו למתוח ביקורת על ועידת דגל התורה השלישית שהתקיימה בשבוע שעבר
- אלי יעקובי
- ד' ניסן התשע"ו
- 18 תגובות
יתד נאמן בבני ברק
הבוקר (ג') מתייחס 'יתד נאמן' ל'עיתונאים קטנים' שביקרו את ועידת 'דגל התורה' השלישית שהתקיימה בשבוע שעבר, במאמר ארוך מאת העורך הראשי הרב ישראל פרידמן.
כזכור, בשבוע שעבר בימים שלישי, רביעי וחמישי נערכה ועידת דגל התורה השלישית בקיבוץ חפץ חיים, לאחר שלא כונסה מזה עשור. בועידה השתתפו צירי המפלגה מכל הארץ, נציגיה ברשויות המקומיות ובכנסת, וראשי מוסדות המפלגה. הועידה נחתמה עם נאומו של ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין, שנאם לבקשת הגראי"ל שטינמן.
הבוקר, במאמר מיוחד בביטאון דגל התורה 'יתד נאמן', מפרט הרב ישראל פרידמן על ההתרגשות האדירה של הצירים, על סדר הועידה וזהות הנוכחים.
מיד לאחר מכן הוא עובר למתקפה ישירה - "בשולי הועידה היו כאלה שלא נתנו ליצר הטוב לנצח והתייצבו בצד השני כדי לצנן את היורה. עיתונאים קטנים שנאלצו להוריד לדפוס את טוריהם שיתפרסמו לאחר הועידה עוד לפני שהארועים התרחשו, נעצו את קולמוסם בדברים שלא היו ולא נבראו והעבירו ביקורת על דברים שלא התרחשו והמציאות טפחה על פניהם".
פרידמן לא חוסך ביקורת: "כמו זבוב אשפתות שהולך אל הרפש, חיפשו פינות אפלות שלא ארעו במציאות. אחרים הגיבו על הארוע הרוחני והמרומם של קידוש המעש למען בני התורה ועל הגבהת הפעילות הרבה יותר מטפח מעל קרקע החולין, באמירות שכאילו הם עושים ארועים רק לתורה. כך טבעו של עולם: עיתונאים כותבים ושיירת הנצח עוברת. אשריך "דגל התורה" שיודעת לעשות מ"פוליטיקה" תורה. וי להם לאלו שיודעים לעשות מתורה פוליטיקה".ההתרגשות עם כניסת הגרי"ג אדלשטיין והגראי"ל שטיינמן
במאמר מספר פרידמן עוד על תחושות הנציגים בימי הועידה. "הועידה שהקיפה מאות נציגים מכל רחבי הארץ, הצליחה לחדור לתודעתם של רבבות שלא נכחו שם באופן פיזי, אבל רוחם, תודעתם ונשמתם היו שם. על שלטי הענק שהיו באולם נכתב: "לשמור. לעשות. לקיים". אם להוציא מידי פשוטו של מקרא, ועידת "דגל התורה" ישבה שם על המדוכה כדי "לשמור" על הישן, על המסורת שהנחילו מייסדיה, "לעשות" – לטקס עצות, לפלס נתיבים, לפתוח דרכי פעולה ועשייה למען ציבור בני התורה, ו"לקיים" את כל זה, לתת לזה קיום לעתיד - להנחיל את הרוח לדור הצעיר ולדורות שיבואו.
"דגל התורה דיברה אל הראש, אל הידיים ואל הלב. אל הראש: מושב הפתיחה של הועידה שהתקיים במעמד מרנן ורבנן שליט"א, זקני העם חברי מועג"ת וראשי הישיבות שליט"א, הוקדש לחיזוק והאדרת עולם הישיבות והכוללים, כדי להפנים בראשם, בהכרתם ובתודעתם של האנשים את המטרה הגדולה והיחידה של "דגל התורה": בני התורה הם המקיימים את העולם. עולם הישיבות והכוללים הם נזר הבריאה. הברען שבוער בכור ההיתוך הישיבתי, להט השקלא וטריא בהוויות אביי ורבא, עולם הצורבים הצעירים הממיתים עצמם באוהלה של תורה, הם החמצן שזורם בעורקיה של תנועת "דגל התורה", הם נשמת אפה. הם האינפוזיה המזרימה חיים לורידיה של "דגל התורה".
"כל הדיונים שיבואו, כל העשייה הגדולה, כל המלחמות וכל ההצלחות הגדולות, הם בשביל לומדי התורה. כל הדיונים ההשקפתיים והמקצועיים נועדו אך ורק למטרה זו: כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשם! כל הפוליטיקה, העסקנות, השתדלנות והפעילות אינם למען הדגל אלא למען התורה, למען לומדי התורה! זה היה היום הראשון.
"אל הידיים: היום השני של הדיונים הוקדש כולו לעשייה ולחידוד השקפת העולם התורתית המניעה את גלגלי העשייה הענקית. כל זרועות המעש של היהדות הנאמנה היו שם: החינוך העצמאי, קרן ההסעות, רשת הגנים, לב לאחים, שובו, תודעה, שארית ישראל, יתד נאמן, קופת העיר, עזר מציון, בית חם, נציגות מכובדת של מנהלי הסמינרים, נציגות של מוסדות הפטור בארץ הקודש, ראשי מועצות וסגני ראשי עיריות, כמאה נציגים המייצגים את ציבור בני התורה בכחמישים ערים ברחבי הארץ, ראשי קהילות אברכים, ובראשם ראשי הישיבות והכוללים. כל העשייה של הציבור החרדי הייתה שם: עולם החינוך, עולם הקירוב, הכשרות, ההסברה, הפעילות המוניציפאלית, הקהילתית, כשכל גלגלי השינים המשתלבים זה בזה, הם למען עולם התורה, בהנהגת גדולי התורה ובהכוונתם".
פרידמן מספר על רגע כניסת ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין יחד עם הגראי"ל שטינמן: "ביום השלישי במושב הנעילה, כל ההבנות שנרכשו במהלך יומיים של ליבון דרך, פרצו ממעמקים כלבה סוערת ממעמקיו של הר געש. ססמוגרף הרגשות רשם תנודה חדה וקיצונית, עם כניסתו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א. המעמד נורא ההוד הזה, נצרב כמכוות אש על לוח ליבם של המשתתפים, בגלל טמפרטורת ההיתוך הגבוה שעמדה בחלל האויר. כשנכנס מרן ראש הישיבה שליט"א לאולם ועמו מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א, רטט חלף בגיוום של הנוכחים שנסחפו בים של אחדות. על קו חופו של הלב היכו גלים סוערים של קדושה.
"השגרה היומיומית היא חיית טרף שבולעת בלהיטות כל דבר, ודוחסת את האדם לתוך מכבש ההרגל. ואז ארע הארוע המיוחד שהעיף את הפקק. הכניסה הזו הושיטה מפתח למנהרות לב שלפעמים אטומות. ארשת פני הנוכחים הרצינה. כמו כספית של מדחום שהוכנסה לתוך גיגית של מים רותחים, פרצה האהבה הגדולה בצלילים ומילים: ימים על ימי מלך תוסיף. אנשים התקבצו בתנועות ריקוד חזקות, מתרוממים מהריצפה בלהט. צלעותיהם עלו וירדו בקצב נשימתם. צעירים וזקנים מחאו כפיים. כולם כורים אוזן לקולות, מתמכרים למראות. השירה-תפילה ממלאת את האולם, מתפזרת בחללו של עולם, חודרת ללבבות, פולחת. מאות אנשים, כאיש אחד בלב אחד. וכל הדיבורים, וכל הדיונים, וכל השאלות וכל התשובות פורטים על מיתרי לב ומנפיקים צליל מכוון בדיוק כפי רצונו של המנצח על כל הסימפוניה האדירה והמורכבת הזו. המוח הבין, הידיים עושות והלב הרגיש. "עוד ינובון בשיבה", "ימים על ימי מלך תוסיף", "ובכן צדיקים", תווים לדמותה של תנועה".
"איך ממשיכים את הרגע הבלתי נשכח? איך מקפיאים את המעמד כדי להפשירו ולהתענג עליו?" תוהה פרידמן, ומיד עונה - "אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית. הסביר הגאון רבי נתן זוכובסקי שליט"א יו"ר ועדת הרבנים של "דגל התורה": "בתקנה זו אין הכוונה לעוד תפילה או לעוד מצווה שנתקנה עבור כלל ישראל. לתקנה זו הייתה כוונה עמוקה ביותר. תפילה זו נתקנה לאחר שאברהם אבינו שחי בתוך עולם של עובדי עבודה זרה, גילה את בוראו. זה היה גילוי עצום, מרטיט ומטלטל, והוא רצה להנציח את הרגע הנדיר של 'המכיר את בוראו', כדי שההתפעלות לא תאבד והרגש לא יקהה. הוא הבין שיהיה אפשר לשמר את זה ולהנחיל את זה, רק אם יחשבו על זה יום יום ויפנימו את זה מחדש מדי יום - וזוהי תפילת שחרית: יום יום עומדים ומשננים, אתה ד' בורא הכל, יוצר אור, בורא חושך, מחדש בכל יום מעשה בראשית. כך מנציחים את רגע ההתעלות. כך משרישים את האמונה גם בלב הדורות שיבואו שיש בורא לעולם. לכן תיקן אברהם את תפילת שחרית"
"עוד הוסיף הגר"נ זוכובסקי שליט"א: ועידת 'דגל התורה' הייתה זמן של התעלות. כל זקני הדור השתתפו בה. הכל ראו את החשיבות האדירה של התנועה, בכך שרשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א הטריח את עצמו ממרום שנותיו לבוא ולהשתתף, ולחתום את הועידה בחותם של כהן גדול. עכשיו צריך למצוא דרכים איך לשמר את ההתעלות הזו, לבל תתפוגג, לבל יאבדו ההבנות, ההרגשות. זו משימה לא פשוטה לשמר רגעי נצח כאלה. אבל גם היא מוטלת לפיתחה של תנועת דגל התורה".
כזכור, בשבוע שעבר בימים שלישי, רביעי וחמישי נערכה ועידת דגל התורה השלישית בקיבוץ חפץ חיים, לאחר שלא כונסה מזה עשור. בועידה השתתפו צירי המפלגה מכל הארץ, נציגיה ברשויות המקומיות ובכנסת, וראשי מוסדות המפלגה. הועידה נחתמה עם נאומו של ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין, שנאם לבקשת הגראי"ל שטינמן.
הבוקר, במאמר מיוחד בביטאון דגל התורה 'יתד נאמן', מפרט הרב ישראל פרידמן על ההתרגשות האדירה של הצירים, על סדר הועידה וזהות הנוכחים.
מיד לאחר מכן הוא עובר למתקפה ישירה - "בשולי הועידה היו כאלה שלא נתנו ליצר הטוב לנצח והתייצבו בצד השני כדי לצנן את היורה. עיתונאים קטנים שנאלצו להוריד לדפוס את טוריהם שיתפרסמו לאחר הועידה עוד לפני שהארועים התרחשו, נעצו את קולמוסם בדברים שלא היו ולא נבראו והעבירו ביקורת על דברים שלא התרחשו והמציאות טפחה על פניהם".
פרידמן לא חוסך ביקורת: "כמו זבוב אשפתות שהולך אל הרפש, חיפשו פינות אפלות שלא ארעו במציאות. אחרים הגיבו על הארוע הרוחני והמרומם של קידוש המעש למען בני התורה ועל הגבהת הפעילות הרבה יותר מטפח מעל קרקע החולין, באמירות שכאילו הם עושים ארועים רק לתורה. כך טבעו של עולם: עיתונאים כותבים ושיירת הנצח עוברת. אשריך "דגל התורה" שיודעת לעשות מ"פוליטיקה" תורה. וי להם לאלו שיודעים לעשות מתורה פוליטיקה".ההתרגשות עם כניסת הגרי"ג אדלשטיין והגראי"ל שטיינמן
במאמר מספר פרידמן עוד על תחושות הנציגים בימי הועידה. "הועידה שהקיפה מאות נציגים מכל רחבי הארץ, הצליחה לחדור לתודעתם של רבבות שלא נכחו שם באופן פיזי, אבל רוחם, תודעתם ונשמתם היו שם. על שלטי הענק שהיו באולם נכתב: "לשמור. לעשות. לקיים". אם להוציא מידי פשוטו של מקרא, ועידת "דגל התורה" ישבה שם על המדוכה כדי "לשמור" על הישן, על המסורת שהנחילו מייסדיה, "לעשות" – לטקס עצות, לפלס נתיבים, לפתוח דרכי פעולה ועשייה למען ציבור בני התורה, ו"לקיים" את כל זה, לתת לזה קיום לעתיד - להנחיל את הרוח לדור הצעיר ולדורות שיבואו.
"דגל התורה דיברה אל הראש, אל הידיים ואל הלב. אל הראש: מושב הפתיחה של הועידה שהתקיים במעמד מרנן ורבנן שליט"א, זקני העם חברי מועג"ת וראשי הישיבות שליט"א, הוקדש לחיזוק והאדרת עולם הישיבות והכוללים, כדי להפנים בראשם, בהכרתם ובתודעתם של האנשים את המטרה הגדולה והיחידה של "דגל התורה": בני התורה הם המקיימים את העולם. עולם הישיבות והכוללים הם נזר הבריאה. הברען שבוער בכור ההיתוך הישיבתי, להט השקלא וטריא בהוויות אביי ורבא, עולם הצורבים הצעירים הממיתים עצמם באוהלה של תורה, הם החמצן שזורם בעורקיה של תנועת "דגל התורה", הם נשמת אפה. הם האינפוזיה המזרימה חיים לורידיה של "דגל התורה".
"כל הדיונים שיבואו, כל העשייה הגדולה, כל המלחמות וכל ההצלחות הגדולות, הם בשביל לומדי התורה. כל הדיונים ההשקפתיים והמקצועיים נועדו אך ורק למטרה זו: כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשם! כל הפוליטיקה, העסקנות, השתדלנות והפעילות אינם למען הדגל אלא למען התורה, למען לומדי התורה! זה היה היום הראשון.
"אל הידיים: היום השני של הדיונים הוקדש כולו לעשייה ולחידוד השקפת העולם התורתית המניעה את גלגלי העשייה הענקית. כל זרועות המעש של היהדות הנאמנה היו שם: החינוך העצמאי, קרן ההסעות, רשת הגנים, לב לאחים, שובו, תודעה, שארית ישראל, יתד נאמן, קופת העיר, עזר מציון, בית חם, נציגות מכובדת של מנהלי הסמינרים, נציגות של מוסדות הפטור בארץ הקודש, ראשי מועצות וסגני ראשי עיריות, כמאה נציגים המייצגים את ציבור בני התורה בכחמישים ערים ברחבי הארץ, ראשי קהילות אברכים, ובראשם ראשי הישיבות והכוללים. כל העשייה של הציבור החרדי הייתה שם: עולם החינוך, עולם הקירוב, הכשרות, ההסברה, הפעילות המוניציפאלית, הקהילתית, כשכל גלגלי השינים המשתלבים זה בזה, הם למען עולם התורה, בהנהגת גדולי התורה ובהכוונתם".
פרידמן מספר על רגע כניסת ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין יחד עם הגראי"ל שטינמן: "ביום השלישי במושב הנעילה, כל ההבנות שנרכשו במהלך יומיים של ליבון דרך, פרצו ממעמקים כלבה סוערת ממעמקיו של הר געש. ססמוגרף הרגשות רשם תנודה חדה וקיצונית, עם כניסתו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א. המעמד נורא ההוד הזה, נצרב כמכוות אש על לוח ליבם של המשתתפים, בגלל טמפרטורת ההיתוך הגבוה שעמדה בחלל האויר. כשנכנס מרן ראש הישיבה שליט"א לאולם ועמו מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א, רטט חלף בגיוום של הנוכחים שנסחפו בים של אחדות. על קו חופו של הלב היכו גלים סוערים של קדושה.
"השגרה היומיומית היא חיית טרף שבולעת בלהיטות כל דבר, ודוחסת את האדם לתוך מכבש ההרגל. ואז ארע הארוע המיוחד שהעיף את הפקק. הכניסה הזו הושיטה מפתח למנהרות לב שלפעמים אטומות. ארשת פני הנוכחים הרצינה. כמו כספית של מדחום שהוכנסה לתוך גיגית של מים רותחים, פרצה האהבה הגדולה בצלילים ומילים: ימים על ימי מלך תוסיף. אנשים התקבצו בתנועות ריקוד חזקות, מתרוממים מהריצפה בלהט. צלעותיהם עלו וירדו בקצב נשימתם. צעירים וזקנים מחאו כפיים. כולם כורים אוזן לקולות, מתמכרים למראות. השירה-תפילה ממלאת את האולם, מתפזרת בחללו של עולם, חודרת ללבבות, פולחת. מאות אנשים, כאיש אחד בלב אחד. וכל הדיבורים, וכל הדיונים, וכל השאלות וכל התשובות פורטים על מיתרי לב ומנפיקים צליל מכוון בדיוק כפי רצונו של המנצח על כל הסימפוניה האדירה והמורכבת הזו. המוח הבין, הידיים עושות והלב הרגיש. "עוד ינובון בשיבה", "ימים על ימי מלך תוסיף", "ובכן צדיקים", תווים לדמותה של תנועה".
"איך ממשיכים את הרגע הבלתי נשכח? איך מקפיאים את המעמד כדי להפשירו ולהתענג עליו?" תוהה פרידמן, ומיד עונה - "אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית. הסביר הגאון רבי נתן זוכובסקי שליט"א יו"ר ועדת הרבנים של "דגל התורה": "בתקנה זו אין הכוונה לעוד תפילה או לעוד מצווה שנתקנה עבור כלל ישראל. לתקנה זו הייתה כוונה עמוקה ביותר. תפילה זו נתקנה לאחר שאברהם אבינו שחי בתוך עולם של עובדי עבודה זרה, גילה את בוראו. זה היה גילוי עצום, מרטיט ומטלטל, והוא רצה להנציח את הרגע הנדיר של 'המכיר את בוראו', כדי שההתפעלות לא תאבד והרגש לא יקהה. הוא הבין שיהיה אפשר לשמר את זה ולהנחיל את זה, רק אם יחשבו על זה יום יום ויפנימו את זה מחדש מדי יום - וזוהי תפילת שחרית: יום יום עומדים ומשננים, אתה ד' בורא הכל, יוצר אור, בורא חושך, מחדש בכל יום מעשה בראשית. כך מנציחים את רגע ההתעלות. כך משרישים את האמונה גם בלב הדורות שיבואו שיש בורא לעולם. לכן תיקן אברהם את תפילת שחרית"
"עוד הוסיף הגר"נ זוכובסקי שליט"א: ועידת 'דגל התורה' הייתה זמן של התעלות. כל זקני הדור השתתפו בה. הכל ראו את החשיבות האדירה של התנועה, בכך שרשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א הטריח את עצמו ממרום שנותיו לבוא ולהשתתף, ולחתום את הועידה בחותם של כהן גדול. עכשיו צריך למצוא דרכים איך לשמר את ההתעלות הזו, לבל תתפוגג, לבל יאבדו ההבנות, ההרגשות. זו משימה לא פשוטה לשמר רגעי נצח כאלה. אבל גם היא מוטלת לפיתחה של תנועת דגל התורה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות