הרפורמה בשוק הקווי תקועה: בזק כופפה את משרד התקשורת?

חברות התקשרות מנסות בימים אלה לממש את השלב השני של הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי), אך הן נתקלות במבוי סתום. מדובר בשלב ה"פסיבי" - שיאפשר לחברות לעשות שימוש בתשתיות פסיביות של בזק.

השלב השני של הרפורמה כולל מתן נגישות למתחרים לתעלות התקשורת של בזק. אופציה אחרת היא לאפשר לחברות לשכור מבזק קווים ישירות, בתעריפים מפוקחים. במשרד התקשורת גוררים רגליים כבר כחצי שנה בניסיון לפתור את המחלוקת, אך עד כה ללא הצלחה.

ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הוגשו לבזק בקשות נוספות לשימוש ברשת הפסיבית שלה על ידי חברות תקשורת, אולם ככל הידוע בזק סירבה להקצות את הקווים ללא התחייבות כתובה של החברות שלא ייעשה בקווים אלה שימוש לצורך תמסורות לאתרים סלולריים.

בשורה התחתונה, במשך יותר מחצי שנה, הניסיונות לממש את השלב השני של הרפורמה עולים בתוהו, עקב הפרשנות של בזק השוללת שימוש בקווי תמסורת שהיא מספקת לפרטנר ולסלקום שלא למטרות של "בניית רשת קווית".

פרשנות עצמאית

ההתנגדות של בזק לרפורמה נובעת מפרשנות עצמאית שלה, אשר מנוגדת לעמדת משרד התקשורת ולכוונה שלו לקדם את התחרות בשוק הקווי.

בזק סבורה כי השימוש בתשתיותיה הפסיביות (דהיינו שימוש או החכרה של תשתיות קיימות כגון תעלות תקשורת, קווי תמסורת וכו'), מותנה בכך שמתחרותיה ישתמשו בתשתיותיה לצורך בניית רשת קווית חדשה, וודאי וודאי שלא ישתמשו בקווים שהם חוכרים ממנה לטובת שימושים כמו חיבור אתרי סלולר בסיבים אופטיים. נדגיש כי התמסורות שבזק מספקת לפרטנר נאמדים בעשרות מיליוני שקלים. אם פרטנר תקבל את התמסורות הללו במחירים שנקבעו ברפורמה היא תוכל לחסוך עשרות מיליוני שקלים ואף יותר, שייגרעו מבזק שנלחמת בכך בכל כוחה עד הרגע ואף מצליחה בכך.

בשלב הזה המחלוקת תפסה תפנית. לאחר שסלקום ופרטנר ביקשו לחבר אתרים סלולריים ובזק התנגדה כאמור, פנה משרד התקשורת לכל החברות וביקש את עמדתן. לאחר שקיבל את העמדה קבע המשרד שבזק לא יכולה להתערב בשימושים שלשמן חוכרות פרטנר וסלקום את התמסורות.

כלומר, בזק לא יכולה לעשות דין לעצמה ולהחליט שלקוח עסקי של סלקום כן יחובר אבל אתר סלולרי לא. הקביעה הזו נשלחה לבזק שמסרבת לחשוף אותו, אך היא לא נשלחה לפרטנר וסלקום.

לאחר פרסום המסמך, שנשלח כאמור רק לבזק - והקורא ישפוט מדוע זה המצב - בזק החליטה שהיא אינה מוכנה לקבל את הקביעה של משרד התקשורת וטענה שהקביעה אינה מחייבת משום שלא מדובר בשימוע תקני, ולכן שלחה מכתב תגובה נוסף שבו חזרה על עמדותיה, שכבר נדחו. איך קרה שבזק שלחה מכתב תגובה נוסף שבו היא מערערת על הקביעות שכבר התקבלו על ידי הדרג המקצועי במשרד התקשורת, ואיך קרה שהמשרד לא פעל למימוש ההחלטה המופיעה במסמך ולפיה בזק לא יכולה להפלות להתערב בשימושים שעושים מתחרים בתמסורות שהם חוכרים ממנה? עוד יגיע היום שבו נוכל לספר זאת. אבל בשורה התחתונה התוצאה היא שבזק "כפתה" את עמדתה על המשרד במקום שהוא יכפה עליה.

"גלובס" ביקש מבזק לחשוף את המסמך ששלח מימון שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, אשר קובע כי עליה לחבר לאלתר את האתרים הסלולריים שביקשה סלקום לחבר, אך היא סירבה. גם משרד התקשורת סירב לספק את המכתב, הגם שלכאורה זה היה אמור להיות אינטרס של המשרד לחשוף את עמדתו ברבים כיוון שהמסמך תומך ברפורמה שהוא מקדם ושהוא כה מתגאה בה.

למרות ההתנגדויות, להלן ציטוטים נבחרים מהמסמך מפי גורמים במשרד התקשורת. במכתב שמופנה לסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, כותב מימון שמילה, התקשורת כי "הטענות לא חדשות" ובזק כבר קיבלה תשובה בנושא בעבר. כאן הוא מפנה למכתב ששלחה לו בנושא סמנכ"ל רגולציה בבזק שרון פליישר בן יהודה בדבר חיבור אתרים סלולריים במסגרת הרפורמה "הפסיבית" ושכאמור הטענות בו נדחו. לדברי שמילה "על פי תיק השירות אתם חייבים לספק את השירות וזה חלק מההיגיון שעמד בבסיס הרפורמה הפסיבית ובמיוחד אתרים סלולריים שמשמשים גם במקומות שאין תשתיות קוויות ולכן אנחנו דוחים את טענותיכם לאלתר".

"לסיכום תיק השירות אינו מגביל שימושים כגון אלו שחברת סלקום ביקשה והינכם מתבקשים לאפשר לסלקום לקבל את המידע ולפעול למימוש תיק השירות ככל שיידרש". על המכתב מכותבים מנכ"ל המשרד שלמה פילבר, דנה נויפלד היועצת המשפטית של המשרד, הרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה ועוד.

לפני כחודש נחשף ב"גלובס" שמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כינס שולחן עגול כדי לפתור בעיות בין המפעילים. למפגש הגיעו ניר שטרן, מנכ"ל סלקום וסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק. בדיון השתתף גם הסמנכ"ל מימון שמילה, הממונה על אגף הפיקוח במשרד התקשורת. במפגש עלתה סוגיית השלב השני של הרפורמה וההבנות שהתקבלו היו שסלקום לא תחבר אתרים סלולריים בתמסורות שתקבל מבזק. בהמשך סלקום הגישה בקשות לכ-100 קווים שתיכננה לחבר באמצעותם לקוחות עסקיים. האם סלקום תיכננה לחבר גם אתרים סלולריים במסגרת אותם קווים? לא ברור. מה שברור הוא שסלקום לא הייתה מוכנה להתחייב שבעתיד היא לא תחבר באמצעות קווים אלה אתרים סלולריים.

התוצאה היא, שוב, שבהיעדר התחייבות, הקווים לא מוקצים ושוב התוצאה היא מבוי סתום שלא נפתר בשל העובדה שמנכ"ל משרד התקשורת לא מוכן לאכוף על בזק את מדיניות המשרד, וישפוט הקורא מדוע הוא נוהג כך.

מבזק נמסר בתגובה: "בזק פועלת בהתאם לתיק השירות אותו קבע משרד התקשורת. מעבר לכך, השוק הסיטונאי על גבי תשתית פסיבית נועד כדי לתת מענה לצורך להגביר את התחרות ללקוח הקצה בשוק הקווי, ובשום אופן לא עבור שימוש עצמי של חברות התקשורת".

משרד התקשורת סירב להגיב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!