אני לא גזענית - אבל לא מוכנה ללדת עם ערביה

בעקבות פרסומים בתקשורת על כך שבתי חולים רבים יוצרים הפרדה בין יולדות יהודיות לערביות -על אף האיסור המוחלט מטעם משרד הבריאות, התעורר דיון ציבורי אודות הגזענות. תרם מאוד לסערה, ציוצו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שכתב: "אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות".

האם מדובר בגזענות לשמה? כיצד היה נראה פוסט כזה לו נכתב על ידי אדם אחר באוכלוסיה?
ניסינו להבין. 'לובי נשי – בחדרי חרדים' יצא לבדוק קצת את השטח, ותתפלאו מה יש לנשים לומר. אז זאת השאלה: האם היית מוכנה ללדת בחדר עם ערביה?

קרן, אישה חרדית, אמא לשתי בנות, מתגוררת באחת הערים החרדיות במרכז הארץ, מספרת ל'לובי נשי': "אני לא רוצה להישמע גזענית, אבל כן – היה מפריע לי". והיא גם מסבירה בפירוט מדוע:
א. קהל המבקרים הנרחב – כמעט חצי כפר מגיעים עם אוכל מבושל ליולדת.
ב. דיבור בקול גבוה שמאפיין דווקא את הערבים.
ג. ביטחון אישי.

כל שכן אם מדובר בשבת – אז חילול שבת שיכול להיות שיהודיה חילונית או מסורתית תתחשב, ערביה תעשה דווקא. ואת זה אני אומרת אחרי ניסיון אישי שהיה סיוט".

שני, גם היא אישה חרדית ממרכז הארץ, אמא לארבעה ילדים: "הייתי בחדר אחרי לידה עם ערביה וזה הפריע לי מאוד. באו לבקר אותה כמויות אדירות של אנשים ותמיד היה לידה רעש. לא יודעת אם זה תמיד ככה, אבל מניסיון של ארבע לידות, ששתיים מתוכן הייתי עם ערביות בחדר – ככה היה המצב".

מלי אומרת שלא רק היולדת מפריעה לה, אפילו המנקה הערביה הפריעה לה.
טובי, אמא לשני ילדים: "אני לא יודעת להגיד אם מפריע לי כי לא היה לי ניסיון, רק שמעתי שאצל ערבים זה תמיד הרבה בלגן".

"יש פה עניין של תרבות", אומרת לנו אישה שרוצה להישאר בעילום שמה. "הכל טוב ויפה, ושמח, וההשתתפות בשמחת הלידה היא נהדרת – אבל לא על חשבון היולדות סביב".

"אני אשמח להיות בחדר עם ערביה, דרוזית, צ'רקסית, סודנית ואריתראית. גם עם דוסית, מתנחלת, חסידית, חילונית, צרפתית, אמריקאית וכו'" – אומרת מיכל צ'רנוביצקי.

"באופן כללי זה לא עניין של מוכנה או לא מוכנה. זו המדינה שלנו – כולנו אזרחים פה. לא חייבים לאהוב את כולם, אבל צריך להבין שחיים יחד וזה מה יש. ברוך השם יש לנו רפואה ציבורית ברמה טובה מאוד יחסית, שנותנת שירות לכולם ללא הבדל גזע, דת או מין – וככה זה צריך להישאר. מי שחולם על מקומות ציבוריים שמעוצבים רק בדמותו, צלמו ותרבותו, צריך להבין שהוא במדינה הלא נכונה".

"האחיות תמיד מחלקות לפי מגזרים, גם דתי וחילוני, מתוך הנחה שלאנשים נוח יותר להיות ליד הדומים להם", אומרת דידי שור. "מישהו רצה שוב לבכות כמה החברה הישראלית גזענית ונוראה, ומצא לו נושא מטופש שכבר עלה ונטחן. ובכלל אין קשר לגזענות בזמן גל טרור, זה פחד טבעי ומוצדק של אנשים בריאים שרוצים לחיות – והצקצקניות שמדברות על זה בתקשורת, בעצמן לא ירצו יולדת ערביה לידן. באופן אישי אני בהחלט מוכנה להיות באותו חדר עם ערביה. אני נגד הבכיינות על גזענות, אבל בעצמי אאיר פניי לכל אדם. מבינה לגמרי את מי שחושש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!