חגיגות השכר: אלה "החתולים השמנים" ביותר בענפי הבנקאות והביטוח

לאחר שנים רבות של נסיקה בשכר המנהלים הבכירים בתחום השירותים הפיננסיים, ניכרת בשנתיים האחרונות ירידה ניכרת בשכרם של עשרת מקבלי השכר הגבוה ביותר בענף הביטוח, לעומת ירידה מתונה בלבד בשכר הבנקאים הבכירים.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי בצל יוזמת החקיקה להגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, ובעקבות תיקון 20 לחוק החברות (חוק שכר הבכירים), ירד ב-2015 השכר המצרפי של עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף הבנקאות בכ-1.4% בלבד ועמד על 61.5 מיליון שקל. זאת, בעוד שבענף הביטוח נרשמה ירידה ניכרת של כ-19%, לסך מצרפי של 50.5 מיליון שקל.

הירידה האמורה בסך המצרפי של התגמול הכולל של עשרת מקבלי השכר הגבוה בבנקים ובביטוח, היוותה המשך למגמה שהחלה עוד ב-2014, אז ירד הסך הכולל של התגמול המצטבר שקיבלו עשרת מקבלי השכר הגבוה בבנקים בכ-10.3%. בביטוח הסתכמה ב-2014 הירידה בשכר המצרפי בכ-33.7%.

האם המגמה תימשך גם ב-2016? למרות שחוק הגבלת השכר בפיננסים לא יוחל על הסכמי ההעסקה הקיימים של הבכירים עד סוף השנה הנוכחית, והחוזים של מרבית המנכ"לים, היו"רים, המשנים למנכ"ל ויתר הבכירים יישארו על כנם, ניתן להעריך כי רמות השכר ימשיכו לרדת, בהשפעת רוח החקיקה והאווירה הציבורית הביקורתית כלפי שכר מנהלי הגופים הפיננסיים.

ב-2017 צפוי להתחולל שינוי מהותי אף יותר, כשתקרת השכר הנורמטיבית (והאפקטיבית) בבנקים ובחברות הביטוח תעמוד על 2.5 מיליון שקל לשנה - פחות ממחצית מהעלות הממוצעת של שכר עשרת הבכירים בביטוח ובבנקים בשנה החולפת.

זה נכון במיוחד לגבי שיאני השכר הנוכחיים בכל אחד מהענפים האמורים. מבדיקתנו עולה כי 20 מקבלי השכר הגבוה בענף הבנקאות ב-2015 עלו יחד יותר מ-106 מיליון שקל - כ-5.3 מיליון שקל בממוצע, בעוד שבביטוח דובר על עלות מצרפית של כ-82 מיליון שקל - כ-4.1 מיליון שקל לכל מנהל שנמנה עם עשרים המובילים בענף (לא כולל בכירי מנורה מבטחים ואיילון, שטרם פרסמו את הדוחות השנתיים).

כך, נראה שבשנתיים הקרובות נמשיך לראות מגמה של הצטמקות התגמול של צמרת המשתכרים בענפי הפיננסים, להוציא אולי בעלים במשרות ניהול בכירות. אלו אמנם יקבלו פחות שכר, אבל מצד שני יראו כיצד הדיבידנדים שהם מקבלים צומחים כתוצאה מגידול ברווחים שצפוי לנבוע מירידה בהוצאות השכר.

יאיר לפיד התחיל, כחלון ממשיך
מה שצפוי להשפיע באופן משמעותי על הפחתת שכר הבכירים בפיננסים בשנים הבאות הוא חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), שאושר השבוע בכנסת על ידי 56 ח"כים שתמכו, ו-0 שהתנגדו או נמנעו. החוק האמור, שיזם משרד האוצר, מלווה את ענפי הפיננסים, בעיקר את השוק המוסדי שכפוף ישירות לרגולציה של משרד האוצר, כבר כשנתיים.

זה התחיל עם שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, שהוביל החל מאפריל 2014 ניסיון מתוקשר ואגרסיבי לקביעת נורמות שכר חדשות בעולם הפיננסי. אז הוביל השר, עם צוות משרדו, תזכיר חקיקה שמטרתו הייתה לקבוע נורמות לפיהן שכר בעלות שנתית של מעל ל-3.5 מיליון שקל אינו מקובל.

באוצר קבעו כי שכר מעל לרף זה לא יוכר לחברות המתגמלות כהוצאה לצורכי מס. ואולם, מגבלה זו לא הייתה רף קשיח ומחייב וניתן היה, על פי החקיקה שהוביל לפיד, להעניק שכר שגבוה מרף זה - אך הוא היה עולה יותר לחברה ולבעלי מניותיה.

למרות שהתזכיר של לפיד לא הפך לחוק מחייב, באגף שוק ההון באוצר, בראשות דורית סלינגר, הבהירו שכי מבחינתם מדובר בהנחיות קונקרטיות והחלו ב"חינוך" השוק. את זה עשו שם באמצעות מאבק - פומבי, אגרסיבי ויוצא דופן - בניסיון של אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, לאשר לעצמו שכר גבוה בהרבה מהרף הנורמטיבי של לפיד. בסופו של יום, ולאחר שסלינגר זימנה אליה את חברי הדירקטוריון של הפניקס, לפידות היה למנכ"ל המכהן הראשון, והיחיד, שיישר קו עם הנחיות האוצר בנושא. היתר רק הודיעו שיישרו קו "אם וכאשר".

בהקשר זה, נציין כי ב-2015, לפידות, בעבר משיאני השכר בענף הביטוח ובמשק בכלל, לא נמצא ברשימה של עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף הביטוח, על אף שמדובר במנכ"ל בולט שהקולגות שלו נמצאים כולם בצמרת הרשימה. האיש שהיה בעבר אחד ממייצגי שדרת "המנהלים המנותקים", ושזכה להתקפות אישיות גם מצד הרגולציה והאוצר, הוא אפילו לא בעל השכר הגבוה בקבוצת הפניקס השנה; מקדימים אותו שלושה סוכני ביטוח שעובדים בקבוצה.

על כל פנים, חלפו כשנתיים מאז יוזמת לפיד, והחל מהשבוע, תחת שר האוצר משה כחלון שאימץ את היוזמה ואף החמיר אותה, מדובר בחוק מחייב, שאושר בהליך בזק וללא התנגדויות על ידי הח"כים. על פי החוק, החל מעוד כחצי שנה שכר הבכירים - החדשים והקיימים - במגזר הפיננסי (בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי השקעות, ובכל גוף ששר האוצר יקבע שהוא גוף פיננסי לצורך העניין) יהיה כפוף לשתי מגבלות: האחת, שהוצאה של חברה על שכר של מעל ל-2.5 מיליון שקל לעובד בכיר בה לא תוכר כהוצאה לצורכי מס; השנייה היא שעלות השכר הגבוהה ביותר של בכיר בחברה פיננסית, תהיה לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד בעל המשכורת הנמוכה ביותר, כולל עובדי קבלן.

לחוק זה עשויה להיות השפעה ניכרת על כמה מאות מנהלים בסקטור הפיננסי - החל ממקבלי שכר שעולה על הרף המותר, ועבור בכל אלה ששכרם נגזר משכר הבכירים מהם. אך לא רק זאת, התגמול של בכירי מקבלי השכר יושפע גם משינוי אחר - האיסור על קיומן של חברות ארנק החל מסוף 2016, על פי רגולציה נפרדת.

המשנים למנכ"לים מתמקמים בצמרת
ומי הם המובילים בתגמול בבנקאות ובביטוח ב-2015? את השכר הגבוה ביותר בשני הסקטורים קיבלו שלושה בנקאים: רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, שעלות שכרה הסתכמה אשתקד בכ-8.1 מיליון שקל; ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים (שהודיע היום על פרישתו מהתפקיד), עם שכר בעלות של כ-7.9 מיליון שקל; ויאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, שקיבל תגמולים בהיקף של כ-7.6 מיליון שקל.

אחריהם ברשימה ניצבים שלושת מקבלי התגמולים הגבוהים ביותר בענף הביטוח: איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, שקיבל בשנה שעברה שכר בעלות כוללת של כ-6.8 מיליון שקל, איציק עוז - מנכ"ל ובעלים בסוכנות הביטוח אגם לידרים שבשליטת קבוצת הביטוח הפניקס, שעלות שכרו הכוללת הייתה כ-6.7 מיליון שקל, ומישל סיבוני, מנכ"ל הראל ביטוח ומנכ"ל משותף בחברה האם, שקיבל אשתקד שכר בעלות של כ-6.5 מיליון שקל.





כל השישה הם "קבועים" ברשימת מקבלי השכר הגבוה בשנים האחרונות. מתחתיהם נמצאים מרבית הקולגות והמקבילים להם, כשיוצאי דופן הם מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי, יו"ר דיסקונט יוסי בכר ויו"ר הבנק הבינלאומי, רוני חזקיהו, שלא נכנסו לרשימת 20 מקבלי השכר הגבוה בבנקים. זאת, משום שהקדימו אותם לא מעט משנים למנכ"ל ובכירים אחרים, בעיקר בחברות בנות הפועלות מעבר לים - שם יש עלויות שכר נוספות שאין למנהלים בארץ - שקיבלו תגמולים מעל לרף של כ-3 מיליון שקל לשנה.

ולסיום, מה קרה עם שכרם של הבכירים בבתי ההשקעות ב-2015? לאחרונה דווח כי חגי בדש, מנכ"ל פסגות, שהינו בית השקעות פרטי שאינו מפרסם לציבור את דוחותיו, קיבל ב-2015 שכר בעלות של כ-6.7, שהוא כנראה הגבוה ששולם בענף זה בשנה שעברה.

ואולם, מדוחות החברות הציבוריות עולה כי בית ההשקעות ילין לפידות, שתוצאותיו מדווחות דרך החברה הציבורית לידר שוקי הון, שלח (ישירות ובעקיפין) לצמרת רשימת מקבלי השכר בבתי ההשקעות את שלושת המובילים: השותפים המייסדים והמנהלים יאיר לפידות ודב ילין, שקיבלו בשנה החולפת תגמולים בעלות שנתית של כ-5 מיליון שקל ו-4.9 מיליון שקל, בהתאמה, ועמית ורדי, מנכ"ל לידר שוקי הון (שהודיע לאחרונה על פרישתו), שקיבל בשנה החולפת תגמולים בעלות של כ-4.7 מיליון שקל.

אחריהם ניצב עופר לב, מבית ההשקעות אי.בי.אי, שקיבל ב-2015 שכר בעלות של כ-3.8 מיליון שקל, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש, אילן רביב, עם תגמולים בעלות של כ-3.6 מיליון שקל, וארז גולדשמידט מחברת החיתום פועלים אי.בי.אי, שקיבל אשתקד תגמולים בעלות של כ-3.1 מיליון שקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!