הגדות היסטוריות: דרייפוס הפורטוגזי, החסידית הראשונה והגדת האמן

בשבועות האחרונים מוצג בירושלים אוסף ענק של הגדות של פסח. האוסף - אשר מוצג בבית המכירות הפומביות 'קדם' לקראת מכירתו בשבוע הבא במכירה פומבית מקוונת - כולל אלפי הגדות של פסח. מקורו באספן אחד, אשר אסף אותן במשך שנים רבות והוא מכיל מגוון עצום של הגדות מסוגים שונים ומתקופות שונות. ביניהן, הגדות בכתב-יד, הגדות חסידיות חשובות, הגדות עם הגהות וחתימות, הגדות מדפוסים עתיקים ונדירים, מהדורות ראשונות של פירושים חשובים, תרגומים לשפות שונות, הגדות מאוירות ואמנותיות, מהדורות ביבליופיליות ועוד.

ההגדה של פסח הפכה במשך השנים לאחד הספרים היהודיים הנדפסים ביותר. לפי מחקר בביליוגרפי, עד לשנת 1960 הודפסו כ-4,730 סוגים של הגדות בכל רחבי העולם היהודי. 'בחדרי חרדים' זכה להצצה ראשונה לתוך האוסף הנדיר, ולאחר שעות של נבירה שב עם כמה מההגדות אשר מאחוריהן מסתתרים הסיפורים המעניינים ביותר.







וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת…

במלחמת העולם שירתו, לפי הערכות, מעל מיליון יהודים בצבאות בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטרו-הונגריה, רוסיה וארה”ב. פעמים רבות היו היהודים משני צידי המתרס של המלחמה, נלחמים זה בזה במסגרת התנגשויות צבאיות בין מעצמות המרכז למעצמות ההסכמה. חלק מעניין בסיפורם של החיילים היהודים הוא הספרים שנשאו בקיטבגים שלהם. מסתבר שגם הגדות היו שם. כמעט כל אחד מהצבאות הפיק הגדות מיוחדות לחייליו היהודים.

כך, לדוגמה, “הגדת המלחמה” שיצאה לאור עבור חיילי הצבאות הגרמניים והאוסטרו-הונגריים במלחמת העולם הראשונה, בגרמנית ובעברית, עם דיוקנאות קיסר אוסטריה פרנץ יוזף וקיסר גרמניה וילהלם, מחד. מנגד, אחיהם הניצבים מולם בצבא בריטניה נשאו בתרמיליהם את 'התפילה לליל פסח' שיצאה לאור בכלכותה שבהודו ע”י 'הוועדה לשירותי המלחמה היהודיים בהודו'.







והגדתך לבנך

בשנים האחרונות שטפו את השוק הגדות רבות של פסח לילדים. מסתבר שלא מדובר בטרנד חדש. אופיו הייחודי של ליל הסדר כמו גם אופיה הייחודי של ההגדה הובילו קהילות רבות להפיק הגדות מיוחדות לילדים כבר לפני מאות שנים. אחת המעניינות שבהן היא הגדה צבעונית לילדים, עם "תמונות נעות", שנדפסה לראשונה בשנת 1936 בברלין, לאחר עליית הנאצים לשלטון. התמונות הגזורות הנעות נועדו לעודד השתתפותם של הילדים בליל הסדר.

הגדה עתיקה יותר לילדים היא זו שהודפסה בשנת 1865 בסלוניקי, אז בשליטת האימפריה העותמאנית, "תחת ממשלת אדונינו המלך השולטן עבדול אזיז יר”ה (ירום הודו)", כמצוין בשער המסביר גם כי זוהי "הגדה לתינוקות של בית רבן (…) כדי שילמדו התלמידים".







שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו

לעתים הייחוד של ההגדה לא קשור לתוכנה, לעיצובה, למקום הוצאתה לאור או לשנת ההוצאה. לעתים מי שההגדה הייתה שייכת לו הוא זה שהופך אותה למיוחדת. כאלה הן שתי הגדות משנת 1914 שהיו שייכות לשניים מגדולי החסידות מלפני השואה אשר נספו בה. בהגדות ניתן למצוא את חתימותיהם, עם כתמים שיכולים להתפרש ככתמי יינם. האחת הייתה שייכת לכ”ק אדמו”ר רבי אברהם יהודה דנציגר מאלכסנדר הי”ד, הנושאת בעמודה האחרון את חתימת יד קדשו "אברהם יהודא בהרב רב"י [ר' בצלאל יאיר] זצללה"ה זי"ע דאנציגער מאלכסנדר”. רבי אברהם זצ”ל כיהן כאדמו”ר חסידי אלכסנדר בלודז’. נספה במחנה ההשמדה חלמנו, במערב פולין. השנייה הייתה שייכת לכ”ק אדמו”ר רבי ישראל שפירא מגרודז’ינסקי הי”ד, עם החותמת "ישראל שפירא אבדק"ק גראדזיסק והגליל”. רבי ישראל זצ”ל נטל חלק בהנהגת גטו ורשא ונספה לבסוף במחנה ההשמדה טבלינקה.





ובלשון חסידים תתרומם

בשנת 1794, כאשר שמות גדולי החסידות כמו רבי לוי יצחק מברדיצ’ב, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי נחמן מברסלב התייחסו לאנשים שחיים עדיין בעלמא דין, בעיר למברג (אז עוד חלק מהאימפריה האוסטרית, כיום נקראת לבוב ומהווה חלק מאוקראינה) נפל דבר בישראל: הודפסה ההגדה החסידית הראשונה. לאחר שהחסידים הקימו כבר קהילות נפרדות והדפיסו סידורים נפרדים, הגיעה תורה של ההגדה של פסח.

את ההגדה ששמה “חלקת בנימין” הדפיס תלמידו של המגיד ממזריטש, האדמו"ר רבי בנימין, המגיד מזאלוזיץ וזאלישטשיק, זצ”ל. בהגדה מופיעה הסכמה של רבי לוי יצחק זצ”ל הכותב על החיבור כי הוא מסוגל "להשיב רבים מעון”.





וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה - אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר

עם השנים הלכה וההפכה ההגדה להרבה מעבר ממצווה הקשורה בליל ההסדר. ההגדה הפכה לסמל יהודי משמעותי. אחת ההגדות שמעידות על כך יותר מכל יצאה לאור בשנת 1928 בפורטו שבפורטוגל וכותרתה “הגדה לצאצאי האנוסים”. את ההגדה הוציא לאור ארתור קרלוש דה בארוש באשטו, ובשמו העברי: אברהם ישראל בן-ראש (1887-1961). סיפורו של בן-ראש מרתק כלשעצמו. הוא היה קצין בצבא פורטוגל, גיבור מהפכת 1910 ומלחמת העולם הראשונה. בשנות בחרותו גילה כי הוא צאצא של יהודים אנוסים והחל מתקרב ליהדות. הקים בעיר מגוריו פורטו קהילה יהודית ובית כנסת, והיה מנהיג צאצאי האנוסים שחזרו ליהדותם. בעקבות עלילה שטפלו עליו עמד למשפט, ובשל נטיות אנטישמיות הודח מהצבא (יש שמכנים אותו "דרייפוס הפורטוגזי"). רק בשנים האחרונות טוהר שמו והוא הוכר בשנית כגיבור פורטוגל. את ההגדה הוא הוציא לאור עבור בני קהילת צאצאי האנוסים שהקים.





סדר פסח במונופולי

בשנת 1496 לספירה, בעיר הנמל האיטלקית מונופולי, יהודי מבוגר ונשוא פנים סיים כתיבה של חיבור חדש. לא סתם פנה לכתיבתו. היה זה לאחר תלאות רבות שחווה שהוא חש שהגיע הזמן לחבר ספר שיתן תקווה לו ולבני עמו. היה זה רבי יצחק דון אברבנאל. שלושים השנים הקודמות ליום המנחם ההוא היו מלאות בתלאות עבורו: בתחילה מונה לשר האוצר של מלך פורטוגל, לאחר מכן בשל עלילה נאלץ לברוח לטולדו שבספרד, שם גם מונה לשר האוצר, אך לאחר שמונה שנים נאלץ לגלות יחד עם בני עמו כחלק מגלות ספרד. בתחילה התיישב בנאפולי, גם בה מונה לשר אוצר. אך נאלץ לשוב ולברוח. לבסוף השתקע במונופולי.

הספר שסיים לכתוב שם באותו היום היה הספר “זבח פסח”, פירוש על ההגדה. הספר נועד לנטוע בלב אחיו הגולים והנרדפים את התקווה לגאולה ואולי גם לסייע לאלה מהם שתלאות הגלות הרחיקום מיהדותם לשוב אליה באמצעות הפירוש החדש. הספר הודפס בשנת ש”ה, 1545, לא רחוק מהמקום בו הוא נכתב, בעיר ונציה האיטלקית.







סיפור יציאת מצרים בתנועה

אחת ההגדות האומנותיות הנודעות והנחשבות היא זו של האמן הישראלי יעקב אגם. אגם, נחשב לאחד מחלוצי האמנות הקנטית - אמנות שמעמידה במרכז את התנועה וההשפעה שלה. ההגדה של אגם, שכל עמוד בה הוא בגודל חצי מטר על 40 ס”מ, מציגה את ארבעת הבנים בעיצוב עכשווי שבו האותיות מדגישות את התנועה שבכתיבתן וכך גם הפנים עצמם נראים כפנים אחידות בשינוי הבעות ותלבושות. העמודים נעשו בהדפסי משי מיוחדים עם חתימתו של האמן.





עושים כבוד לכל מכה

לצד ההגדות, ישנן גם יצירות אמנותיות הקשורות לפסח. כמו זו שנקראת “עשר המכות”. כל מכה קיבלה ציור ליטוגרפי נפרד מאת האמן הגרמני הנודע רפאלו בוסוני. הליטוגרפיות יצאו במהדורה מוגבלת של מאתיים עותקים ונחתמו כל אחת בכתב ידו של האמן.

הצילומים באדיבות בית המכירות הפומביות קדם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!