מספר החרדים הלומדים היי-טק עולה שנה אחרי שנה

הפוטנציאל התעסוקתי הגדול ביותר היום טמון להערכת רבים במגזר החרדי. לדברי תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, "העולם החרדי זז ובמהירות - שיעור הנשים העובדות במגזר החרדי עבר לאחרונה את המגזר החילוני, וגם קרוב למחצית מהגברים החרדים כבר עובדים. גם הדור החרדי הצעיר יוצא ללימודים אקדמאיים בכלל וללימודים הנדסיים וטכנולוגיים בפרט, ומדבר במונחים של מימוש עצמי ויציאה ממעגל העוני. המצב הזה ישנה את הכלכלה והחברה הישראלית, ויחולל בשנים הקרובות בוודאות פיתוח אזורי שגם יביא להקמת פארק מדע חרדי ראשון".

בישראל 600-900 אלף איש המגדירים עצמם חרדים. 43% מהאוכלוסייה החרדית מרוכזת במטרופולין תל אביב (בעיקר בבני ברק, אלעד ופתח תקווה) ו-40% נוספים במחוז ירושלים. שיעור בעלי השכלה "רגילה" בקרב המגזר נמוך (8%-10% לעומת 23% בממוצע הארצי). עם זאת, ב-5 השנים האחרונות חלה עלייה של כ-45% במספר הסטודנטים החרדים (בנוסף, להכשרות שאינן אקדמאיות), מ-9,150 סטודנטים ב-2011 ל-13,242 סטודנטים אשתקד.

לדברי בן שחר, השינויים ניכרים בשיעור המועסקים. שיעור הנשים החרדיות העובדות דומה לשיעורן במגזר החילוני ואצל הגברים כ-44% כבר מועסקים, לעומת כ-30% בלבד לפני כעשור. יחד עם זאת, על פי ניתוח של החברה, אופן החיים החרדי משתקף בשעות העבודה. "אישה חרדית אינה יכולה לעבוד משרה מלאה (עובדות בדרך כלל עד השעה 3), ולכן גם תבחר לעבוד קרוב לבית ככל שניתן". לפי הנתונים, נשים חרדיות עובדות בממוצע 32.5 שעות בשבוע, לעומת 37.8 שעות בממוצע ארצי. בעקבות זאת, גם רמות השכר החודשיות של הציבור החרדי נמוכות בכ-25% מהממוצע הארצי (ראו גרף).

בן שחר מציין, כי במקביל ניתן להבחין גם בשינוי היחס של הנשים החרדיות ליציאתן מהבית, "לא רק כדי לאפשר לבעל ללמוד תורה, אלא גם למטרת פרנסה והגשמה עצמית".

הנדסה ומדעים
תחומי הלימודים של הציבור החרדי מגוונים יחסית, אך עדיין קיימת נטייה מובהקת לחינוך (כ-50% מהסטודנטים), בעוד ש-13% מהסטודנטים בחרו במסלולי הנדסה ומדעים, 13% למדו מקצועות מעולם הניהול ו-12% בחרו ללמוד עזרה סוציאלית ומקצוע עזר רפואי.

המעבר לתחומי הטכנולוגיה מחלחל כבר לשוק. על פי נתוני החברה, שיעור חברות ההיי-טק שמעסיקות חרדים מוערך בכ-12%. מרבית המועסקים הן מועסקות (כל שנה מתווספות לשוק כ-2,500 הנדסאיות תוכנה חדשות) ומעט גברים, בדרך כלל חוזרים בתשובה ו/או ילידי ארה"ב ו/או צעירים.

בכל מקרה, האתגרים אינם פשוטים: מצד המעסיק - בשל רמת השכלה נמוכה, ומצד המועסקים, בשל חוסר היכרות עם עולם ההיי-טק. "לאור הקשיים בשילוב עובד חרדי בעולם תעסוקה חילוני", בצ'מנסקי ממליצים על פיתוח שטחי היי-טק והנלווים להם במגזר - בערים ירושלים, בני ברק, אלעד או מודיעין עילית.

ארבע קבוצות אינטרסים אמורות לפעול למימוש הקמת פארק מדע חרדי. המדינה (באוצר פועלים רבות לשילוב המגזר החרדי בכוח העבודה); העיר שבה יוקם הפארק (שתהנה ממיתוג והכנסות מארנונה); חברות ההיי-טק ויזמי נדל"ן.

בן שחר: "השאלה הנשאלת עתה היא היכן תוקם 'בירת הסייבר' החרדית של ישראל. היכן יוקם פארק המדע החרדי הראשון - ולא האם הוא יוקם".

חרדים בהיי-טק: ניצנים ראשונים
אינטל - המיזם החל בשנת 2009. בתחילתו הועסקו כ-10 עובדות (בוגרות סמינר עם הכשרת הנדסאית) לתפקיד בודקות תוכנה. בן שחר: "הסיבות למהלך היו גיוון מקורות גיוס, עלויות העסקה נמוכות ותמיכה ביעדים לאומיים". היום כבר מועסקות כאלף נשים בקמפוס חיצוני בירושלים ומספר הולך וגדל של גברים חרדים המשתלבים בפעילויות הפיתוח.

מטריקס גלובל - פרויקט במודיעין עילית שהוקם לפני כ-11 שנה ביוזמה של אנשי הקהילה החרדית. היום מועסקות כ-900 עובדות ועשרות נוספות יצאו החוצה והשתלבו בחברות "חילוניות".

סיסקו - מיזם "קמא-טק" הוקם במטרה לעזור לחרדים להשתלב בחברת היי-טק. עד היום הגיעו למיזם כ-4 אלפי יזמים/מבקשי עבודה, מהם יושמו כ-400 עובדים בחברות/פרויקטים שונים. החברה עצמה מעסיקה כיום כ-150 עובדים.

קוואליטסט - מיזם "מרגלית" הוקם בשנת 2008 מתוך מטרה לשלב חרדים. כיום החברה מעסיקה כ-120 עובדים ב-2 מרכזים: בירושלים ובבני ברק.

חממת היי-טק - החממה ראשונה מסוגה בארץ הוקמה בבני ברק. המקום מנוהל על ידי יצחק קרומבי ורחל גנות והוא מספק ליזמים מהמגזר כלים ומימון לגיוס הון להקמת החברה, משלב הרעיון ועד שלב האקזיט. בן שחר מציין שהחממה עורכת מדי שנה גם כנס היי-טק למגזר, שמספר המשתתפים בו עולה בצורה דרמטית בכל שנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!