שנור 2016: יחידות צה"ל משדרגות ציוד דרך מימון המונים

הצבא צועד על תרומתו? מאות מיליוני שקלים התקבלו בארגונים הפועלים לגיוס תרומות לצה"ל בשנים האחרונות, אך הכסף לא תמיד הגיע ליעד המיוחל - לרווחת החיילים.

כך, למשל, צה"ל מימן מכספי תרומות הקמת מיזמים ורכישת פריטי ציוד בתחום הרפואה, שנועדו להצלת חיים ולטיפול בנפגעים, אף שעל-פי הוראות אכ"א, התרומות שצה"ל מקבל בעבור חייליו נועדו לרווחת החייל - ולא למימון אמצעים הדרושים לצה"ל לצורך פעילותו השוטפת.

מעבר לכך, החיילים לא סומכים על הארגונים הפועלים לטובתם לצורך קבלת התרומות, ופונים בעצמם לגופים שונים בבקשות לתרומות, בין היתר באמצעות האינטרנט ובדרך של "מימון המונים" (שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים או ארגונים, שמבוססת על כסף שמושקע או נתרם על-ידי מספר רב של אנשים פרטיים); כן, תרומות - בין היתר, בדמות מסיבות שנערכות לחיילים בשיתוף אמנים וכיבוד - מתקבלות ביחידות שונות בלי פיקוח; צה"ל משתמש בקצינים וחיילים לצורך גיוס תרומות באופן ישיר בניגוד לנהלים; ועוד מתברר כי תורמים יכולים לבקר ולטייל בבסיסי צה"ל ללא פיקוח נאות.

את הבלגן החוגג בגזרת התרומות לצה"ל תיעד מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בפרק ביקורת מיוחד על מערך ההתרמה לחיילי צה"ל, במסגרת הדוח השנתי שפירסם היום (ב') ועוסק בנושאים הנוגעים לצה"ל ופעילותו, למשרד הביטחון, לאזור יהודה והשומרון ולתעשייה הביטחונית.

בשנים 2011-2013 סך התרומות לצה"ל עמד על כ-178 מיליון שקל לשנה בממוצע. בשנת 2014, השנה שבה היה מבצע "צוק איתן", גדל סך התרומות לכ-225 מיליון שקל. מרבית התרומות בשנים אלה התקבלו באמצעות האגודה למען החייל (כ-74%) והיתרה באמצעות הקרן לביטחון ישראל, לב"י (כ-26%) - שני הגופים האמונים על קבלת התרומות (ב-2015 נערך שינוי במערך ההתרמה, ארגון חדש, שתחת ניהולו יפעלו שני גופים נפרדים לטיפול בתרומות בעבור חיילי צה"ל. דוח המבקר עוסק בתקופה שקדמה לארגון מחדש).

האגודה ולב"י קיימו קשר עם אגודות ידידים ועם ארגונים הפועלים בחו"ל לגיוס כספים בעבור חיילי צה"ל. נוסף על כך, פועלים בארץ ובחו"ל עמותות וארגונים העוסקים בגיוס תרומות לחיילי צה"ל. בשנים 2012-2014 תרם ארגון הידידים בארה"ב לצה"ל באמצעות האגודה כ-109.2 מיליון שקל, 46.9 מיליון שקל ו-53.3 מיליון שקל, בהתאמה, ובאמצעות לב"י תרם באותן שנים כ-20.5 מיליון שקל, 22.2 מיליון שקל ו-33.4 מיליון שקל, בהתאמה. בסך-הכול תרם ארגון הידידים בארה"ב בשנים 2012-2014 באמצעות האגודה ולב"י כ-285.5 מיליון שקל.

ציוד צבאי ב"מימון המונים"
במסגרת הדוח מצביע מבקר המדינה על ליקויים משמעותיים באופן גיוס התרומות והשימוש בהן, באופן היוצר אי-שוויון בין היחידות השונות וכן מהווה סכנה ביטחונית. כך, בביקורת נמצאו מקרים מהשנים 2012-2014 שבהם חיילים, חיילים לשעבר, קרובי משפחה של חיילים בשירות פעיל וגורמים פרטיים גייסו תרומות בעבור יחידות מסוימות באמצעות האינטרנט כאמור, ובין היתר, באמצעות שימוש בשיטת "מימון המונים".

על-פי פרסומים באינטרנט, גייסו גורמים אלה סכומים ניכרים (לעתים עשרות אלפי דולרים) אשר נועדו, בין היתר, לרכישת אמצעי לחימה (אמל"ח) ובהם אפודי מגן, יראורים (פנס שניתן להרכיבו על הנשק האישי) וביגוד. הכספים והציוד שגויסו במקרים אלה הועברו ישירות לחיילים, שלא באמצעות האגודה למען החייל או לב"י, כפי שמחייבות פקודות צה"ל והוראותיו. תופעה זו החריפה במבצע "צוק איתן". עוד עלה בביקורת כי בחלק מהיחידות בצה"ל הוקמו קבוצות של הורי חיילים הפועלות, בין היתר, לגיוס כספים בעבור היחידות שבהן משרתים ילדיהם.

המבקר העיר בדוח כי באמצעות שיטות ההתרמה הללו נרכשו בעבור החיילים פריטים שהוראות אכ"א אוסרות את רכישתם בכספי תרומות. נוסף על כך אין באפשרות צה"ל לקיים פיקוח ובקרה על השימוש הנעשה בכספי תרומות אלה ביחידות, וכן אין יכולת להבטיח שכל הכספים שגויסו בעבור יחידות אלה אכן הועברו אליהן.

"יש לראות בחומרה תופעות כאלה שעלולות לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו, ואף לעורר לחצים בלתי ראויים כלפי הורי החיילים וקרוביהם למתן תרומות, מה עוד, שציוד לחימה ופריטים הנדרשים לפעילויות ליבה של הצבא אמורים להיות מסופקים על-ידי צה"ל בעצמו", נכתב בדוח.

כחלק מהגיוס העצמי של תרומות, מתאר המבקר אירוע שהתקיים ביולי 2014 ב"מתקן אדם", המשמש בסיס אימונים של יחידות שונות בצה"ל. מדובר בחגיגה משפחתית שערך תורם מחו"ל, ובה השתתפו חיילי הבסיס, משפחת התורם ואורחיו. החגיגה כללה הצגת תכלית קצרה של היחידות המשרתות בבסיס, הפעלת מזנוני אוכל והופעת אמן אורח, שמומנו על-ידי התורם. המבקר מצא כי אכ"א לא היה מודע לכוונה לקיים את האירוע, וממילא לא אישר אותו ואת התרומה שהעניק אותו תורם מחו"ל למימונו.

סכנות בטיחות ותברואה
עוד מצא המבקר תופעה רחבת-היקף שבה קצינים וחיילים מעורבים בקבלת תרומות ישירות מתורמים, בכסף ובפריטים שונים, ובהם ציוד לחימה, שלא באמצעות הגופים המתרימים, בניגוד לפקודות ולהוראות. גם הפריטים הנרכשים מתרומות אלה מתקבלים ללא פיקוח ובקרה של צה"ל על כמותם, בטיחותם, איכותם והתאמתם ליעדם.

משרד מבקר המדינה העיר בהקשר זה כי "תופעה זו של גיוס תרומות על-ידי חיילים עלולה גם לפגוע בשמו הטוב של צה"ל, ולהציגו כצבא שאינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים של חייליו. בנוסף לכך, היא גורמת לפערים באיכות הציוד בין יחידות בעלות אותו צביון שירות, דבר העלול לפגוע פגיעה מורלית בחיילים ולגרום לתחרות מזיקה בין יחידות צה"ל, שמקומה לא יכירנה בארגון צבאי מסודר".

מעבר לכך, המבקר מבהיר כי לתופעה זו עלולות להיות סכנות בטיחותיות, שכן הציוד המסופק ישירות על-ידי התורמים או הנרכש ישירות על-ידי החיילים מכספי התרומות אינו עובר בדיקות תקינות ויעילות כפי שנוהג צה"ל לעשות באמצעות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בעת שהוא רוכש ציוד חדש; וכן קיימות סכנות תברואתיות בנושא מזון לא מפוקח הנתרם לחיילים.

המבקר מציין עוד כי גורמים שונים בצה"ל מקיימים זה שנים קשר ישיר עם ארגון הידידים בארה"ב, תוך שהם מפרים את פקודות צה"ל והוראותיו, האוסרות על קיום קשר ישיר בין חיילים לתורמים, ופועלים בניגוד לחוות-דעת משנת 2010 של הפרקליט הצבאי הראשי בעניין זה.

המבקר מצא עוד כי מלבד שימוש בכספי התרומות לצרכים בסיסיים של צה"ל, בהם צרכים רפואיים, האגודה ולב"י הפנו זה שנים חלק מכספי התרומות שיועדו על-ידי התורמים לשיפור רווחת חיילי צה"ל, למימון ההוצאות המינהליות הכרוכות בהפעלת מנגנון לגיוס תרומות ולמימושן.

כך, בין היתר נמצא כי האגודה למען החייל שילמה לחברת טלמרקטינג שנשכרה לצורך גיוס תרומות עמלה בשיעור ממוצע של כ-44.3% מהכספים שגייסה החברה. עוד נמצא כי לצד עמותת לב"י פעלה יחידה צבאית, שבה שירתו קצינים בשירות קבע וחיילים בשירות סדיר לצורך גיוס תרומות. נמצא כי בעת הביקורת מימנה לב"י את עלויות היחידה (שכר והוצאות תפעול) באמצעות תרומות לא מיועדות שהתקבלו בעבור חיילי צה"ל, בהיקף שבין 3.5 מיליון ל-4 מיליון שקל.

עוד עולה מדוח המבקר כי בשנים 2012 ו-2013 התגלו באגודה למען החייל 6 מקרים של התנהגות עובדים שחרגה מנורמות מקובלות של מינהל תקין וטוהר מידות. מדובר, בין היתר, במקרים של גניבת כספים וציוד מהאגודה, והימצאות עובדים של האגודה במצב של ניגוד עניינים בקשר עם ספקים של האגודה.

משרד מבקר המדינה בחן את אופן טיפולה של האגודה במקרים אלה, והעלה כי במועד שבו האגודה טיפלה באותם מקרים לא היו לה נהלים או הוראות בנוגע לדרכי הטיפול במקרים כאלה, ובכלל זה אמות-מידה שעל-פיהן היא אמורה להחליט אימתי עליה להעביר מקרים חריגים של התנהגות עובדיה לגורמי חקירה ממלכתיים.

תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הוועדה הציבורית (ועדת מינטקביץ') שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות.

"החל בתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה - גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, על-פי הנחיות וסדרי עדיפויות שייקבעו על-ידי צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל וקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על-פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה. כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על: שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים, ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית.

"באוגוסט 2015, כחלק מהפקת הלקחים מדוחות ביקורת קודמים והבנה כי דרוש גוף אחוד שמאגד את נושא התרומות תחתיו, הוקם באגף כוח-האדם ענף התרומות והרווחה אשר אמון על בקרה, תכנון ומעקב אחר התרומות בכלל יחידות צה"ל. בימים אלה מוביל ענף זה עבודת מטה מקיפה להסברת פקודות הצבא בנושא תרומות, ובמקביל התבצעו עדכונים שוטפים של הגורמים בשטח, הופצו מספר אגרות בנושא, וכן התקיים כנס צה"לי בהשתתפות נציגי השלישות באגפים והזרועות בו הוצגו הכללים לאישור תרומה והאיסור על קשר ישיר בין גורמי צבא לתורמים.

"הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ציין במספר רב של דיונים כי הוא רואה בחומרה את תופעת התרומות הלא מוסדיות הקיימת בצה"ל. במסגרת זו סיכם מספר מנגנוני פעולה לצמצום תופעה זו ולאכיפת האיסור לתרומות מסוג זה. עוד ציין במספר הזדמנויות כי הוא רואה צורך במיקוד התרומות בצה"ל לחיזוק חיילי החובה והשתלבותם בצה"ל, רווחתם והוקרה לאחר שחרורם (מקצוע/תואר לכל חייל שהשלים שירותו).

"באשר למקרים המוצגים בדוח, כדוגמאות להתנהלות של יחידות שקיבלו תרומות באופן שאינו תקין, נציין כי כלל המקרים נבדקו. במקרה שנמצאו ליקויים, הם תוקנו, ובמידת הצורך ננקטו צעדים משמעותיים כנגד הנוגעים בדבר.
הנושא עלה במספר דיונים ובמספר פורומי מטכ"ל, וצה"ל פועל באופן רציף להתמודדות עם תופעה זו.

"בראשית השנה גובשה תוכנית עבודה של חיל החינוך בתרומות לשנת עבודה 2016, במסגרתה מבוצעת בקרה על משימות החיל המאושרות למימון בתרומה ועל מימוש התרומה באמצעים המאושרים לכך. בהמשך לנטען אודות תרומות המגיעות לחיל הרפואה, תרומות אלה מטיבות את פעילות החיל, אך החיל לא מסתמך ותלוי בתרומות אלה. יש להדגיש כי תחום ביקורי תורמים בארץ ושליחת משלחות לחו"ל הועבר לאחריות ענף תרומות ורווחה שמשמעותו גוף אחוד המנתב ביקורים ביחידות השונות.

"באשר לנושא תרומות לאנשי קבע, נדגיש כי ככלל תכליתן המרכזית של תרומות היא רווחת החיילים, וכי אלה ינותבו בעיקרן למשרתי החובה וחיילי מיל' בשירות מילואים פעיל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!