דרמה: בג"ץ מקבל את העתירות נגד מתווה הגז - והכל בגלל סעיף היציבות

מתווה הגז חוזר לכנסת, ופסקת היציבות תעוגן בחקיקה- כך הכריעו היום (א') שופטי בג"ץ.

"פסקת היציבות נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות", נכתב בפס"ד. "זאת מן הטעם, כי היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות".

משמעות ההחלטה היא כי יישום מתווה הגז יידחה בחודשים, או לא ייצא לפועל כלל.

כזכור, בתום הדיון בבג"ץ על מתווה הגז שהתקיים לפני כחודש וחצי, ושאליו גם הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציעו השופטים לממשלה לבחון עיגון של פסקת היציבות בחקיקה ולא כהחלטת ממשלה. "אנחנו מתמקדים כעת בסעיף היציבות – ותוהים האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלי חקיקה ראשית. השאלה היא האם אין מקום, כדי להסיר ספקות ולמנוע סיכון שצריך להביא בחשבון – ללכת לחקיקה ראשית" – כך הפתיע יו"ר הרכב השופטים, השופט אליקים רובינשטיין .

על-פי פסקת היציבות, המדינה מתחייבת שלא לשנות נושאים מהותיים במשק הגז במשך 10 שנים, בין היתר בתחומי המיסוי, יצוא הגז והבעלות על המאגרים. בכך למעשה קושרת הממשלה את רגליה וידיה של הממשלות הבאות. השופטים העניקו למדינה שבוע להחזיר להם תשובה.

כצפוי, המדינה שללה המלצה זו מכל וכל. היא התבססה בתשובתה על 3 הצדקות להתנגדותה - בהן סמכות הממשלה להכנסת פסקת יציבות, אישור הכנסת למתווה הגז וחוסר התאמה של חקיקה ראשית . לטענתה, פסקת היציבות היא "הסדר סביר בנסיבות המקרה, שבלעדיו מתעורר חשש כבד כי לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז הטבעי". היא מסבירה כי "הזמן אינו פועל לטובתה", וכי העברת הפסקה בחקיקה יעכבו את מתווה את המתווה לזמן רב, "ובסבירות גבוהה אף יסכלוהו לחלוטין".

דחייה של חודשים
משמעות החלטת השופטים היא גניזתו הסופית של מתווה הגז או לפחות דחיית יישומו במספר חודשים. נסביר, כי כיום אין רוב בכנסת להעביר את המתווה בחקיקה. שני חברי קואליציה (שמונה 61 חברי כנסת) נמצאים במצב של ניגוד עניינים ולפיכך לא יכולים לקחת חלק בהצבעה - שר הבינוי והשיכון יואב גלנט פרש לפני כשנה וחצי מתפקידו כמנכ"ל חברת קידוחים "נמקס אויל אנד גז" ומחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש"; ושר הרווחה חיים כץ מקורב לאיש העסקים קובי מימון, מבעלי השליטה בישראמקו המחזיקה ב-29% מהזכויות במאגר "תמר ".

מנגד, נובל לא צפויה להסכים למתווה שלא יכלול את פסקת היציבות. הפסקה היא למעשה הדבר העיקרי עליו התעקשה החברה האמריקאית. כפי שכבר טענו בכיריה בעבר, אין סיכוי כי תסכים להשקיע 7 מיליארד דולר בפיתוח מאגר "לוויתן", ללא שתהיה בטוחה כי הממשלה לא תשנה את הרגולציה במשק הגז בשנים הקרובות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!