בידינו היא: הנקמה לאור היהדות
ברוך מרזל מוכיח: מושג הנקמה וגדלותה מושרש ביהדות מקדמת דנא, שלא כדעתם של מסלפים למיניהם
מרזל. צילום: פלאש 90
ימי הפורים הסתיימו זה עתה, ואין הזדמנות טובה מזו לבאר את מושג הנקמה. אנחנו שומעים ממסלפי התורה והיהדות חלקם לובשים כיפה ושטריימל שהנקמה היא לא יהודית.
אולם מה לעשות, שאותה נקמה – נקמת ה' – דווקא מסורה בידינו, וכן מפורש בפסוק – "ונתתי את־נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את־נקמתי נאם אד-ני ה'" (יחזקאל כ"ה, י"ד). כמה קשים הם חייהם של אלו השרויים בתרבות המערב ואשר מנסים למצוא סימוכין ביהדות להשקפת עולמם המעוותת!
אולם לא די בכך שנוכיח את עצם חשיבותה של הנקמה ואת היותה אבן-יסוד בהשקפת היהדות השורשית. חשוב שנבין גם מדוע היא כה חשובה. אומרת הגמרא במסכת ברכות ל"ג. (וכן בסנהדרין צ"ב.) – "אמר רבי אלעזר: גדול מקדש שנתן בין שתי אותיות, שנאמר: פעלת ה' מקדש ה'. ואמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו דעה - כאילו נבנה בית המקדש בימיו; דעה נתנה בין שתי אותיות [רש"י – אזכרות של ה'], מקדש נתן בין שתי אותיות. מתקיף לה רב אחא קרחינאה: אלא מעתה, גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר: אל נקמות ה'! - אמר ליה: אין, במילתה מיהא גדולה היא [רש"י – במקום שצריכה נקמה, דבר גדול הוא]".
ראינו כאן יסוד גדול, והוא שהמידות השונות אינן טובות או רעות לכשעצמן, אלא כל מידה טובה היא במקומה הראוי, ורעה היא שלא במקומה. וכפי שלרחם על צדיקים זה טוב, כך לרחם על רשעים זה רע, וכפי שלנקום באחינו היהודי על עסקי בני אדם זה איסור של תורה, כך לנקום את נקמת ה' זו מידה נפלאה ורצויה בעיניו. ועיין היטב באותה גמרא בבאורו הנפלא של המהרש"א. ועוד עיין בדברי ה"אבי עזר" בבאורו הנפלא על פרוש האבן-עזרא לדברים י"א, כ"ב, ודבריו מובאים בספר הקדוש "אור הרעיון" מאת מו"ר הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד עמ' כ"ח.
ראינו, אם כן, שהנקמה במקום שצריך דבר גדול הוא. ומעתה מובן כיצד אמר דוד המלך ע"ה – "ישמח צדיק כי־חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. ויאמר אדם אך־פרי לצדיק אך יש־אלקים שפטים בארץ" (תהלים נ"ח, י"א – י"ב). וביאר המלבי"ם שם – "כי ממה שיראו עונש הרשע ואיך ה' רב ריב הצדיק מידו, יכירו כולם שיש אלקים משגיח, ושיש שכר ועונש". זו תכלית הנקמה! שיכירו באי עולם כי יש השגחה, כי יש שכר ועונש, כי ה' הוא א-ל חי, ולא יצור מופשט וחסר עניין בעולם, תפור לפי מידותיהם של אנשי תרבות המערב. לה' אכפת ממה שקורה כאן בארץ, ושפלותם של ישראל היא חילול שמו (רש"י על יחזקאל ל"ט, ז')! אלו אשר דחו את מושג הנקמה וקראו לו "מושג בדואי" אומרים בעצם, כי אנחנו, היהודים הנאורים והמתקדמים, לא מאמינים בא-ל שאכפת לו ממה שקורה כאן ועכשיו. אלו המשאירים את הנקמה לה' לבדו מתכחשים לתפקידנו כעם ה' לנקום את נקמתו. אלו ואלו שכחו את הרעיון היהודי המקורי.
דוד המלך באופן כללי לא היה מסתדר עם הרבה רבנים "מתקדמים". מושג הנקמה היה אצלו מושרש ביותר. כך מצינו בשירתו, בה הוא משבח את ה' ואומר – "הא-ל הנותן נקמות לי וידבר [מלשון הדברה] עמים תחתי" (תהלים י"ח, מ"ח, וראה במקביל בשמואל ב' כ"ב, מ"ח). עוד מצינו בספר התהילים את תאורם של חסידי ה', אוהביו ומקיימי מצוותיו, הששים ושמחים בנקמה, וז"ל הפסוקים, אותם אנחנו אומרים בכל יום בבוקר – "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על־משכבותם. רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. לעשות נקמה בגוים תוכחת בל־אמים" (תהלים קמ"ט, ה' – ז'). ולא רק החסידים נוקמים באויבי ישראל ומרוממים את ה', אלא ה' בעצמו משתבח באותה נקמה, ככתוב בסוף שירת האזינו – "הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" (דברים ל"ב, מ"ג). אכן, הנקמה במקומה הראוי – דבר גדול הוא!
ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
אולם מה לעשות, שאותה נקמה – נקמת ה' – דווקא מסורה בידינו, וכן מפורש בפסוק – "ונתתי את־נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את־נקמתי נאם אד-ני ה'" (יחזקאל כ"ה, י"ד). כמה קשים הם חייהם של אלו השרויים בתרבות המערב ואשר מנסים למצוא סימוכין ביהדות להשקפת עולמם המעוותת!
אולם לא די בכך שנוכיח את עצם חשיבותה של הנקמה ואת היותה אבן-יסוד בהשקפת היהדות השורשית. חשוב שנבין גם מדוע היא כה חשובה. אומרת הגמרא במסכת ברכות ל"ג. (וכן בסנהדרין צ"ב.) – "אמר רבי אלעזר: גדול מקדש שנתן בין שתי אותיות, שנאמר: פעלת ה' מקדש ה'. ואמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו דעה - כאילו נבנה בית המקדש בימיו; דעה נתנה בין שתי אותיות [רש"י – אזכרות של ה'], מקדש נתן בין שתי אותיות. מתקיף לה רב אחא קרחינאה: אלא מעתה, גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר: אל נקמות ה'! - אמר ליה: אין, במילתה מיהא גדולה היא [רש"י – במקום שצריכה נקמה, דבר גדול הוא]".
ראינו כאן יסוד גדול, והוא שהמידות השונות אינן טובות או רעות לכשעצמן, אלא כל מידה טובה היא במקומה הראוי, ורעה היא שלא במקומה. וכפי שלרחם על צדיקים זה טוב, כך לרחם על רשעים זה רע, וכפי שלנקום באחינו היהודי על עסקי בני אדם זה איסור של תורה, כך לנקום את נקמת ה' זו מידה נפלאה ורצויה בעיניו. ועיין היטב באותה גמרא בבאורו הנפלא של המהרש"א. ועוד עיין בדברי ה"אבי עזר" בבאורו הנפלא על פרוש האבן-עזרא לדברים י"א, כ"ב, ודבריו מובאים בספר הקדוש "אור הרעיון" מאת מו"ר הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד עמ' כ"ח.
ראינו, אם כן, שהנקמה במקום שצריך דבר גדול הוא. ומעתה מובן כיצד אמר דוד המלך ע"ה – "ישמח צדיק כי־חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. ויאמר אדם אך־פרי לצדיק אך יש־אלקים שפטים בארץ" (תהלים נ"ח, י"א – י"ב). וביאר המלבי"ם שם – "כי ממה שיראו עונש הרשע ואיך ה' רב ריב הצדיק מידו, יכירו כולם שיש אלקים משגיח, ושיש שכר ועונש". זו תכלית הנקמה! שיכירו באי עולם כי יש השגחה, כי יש שכר ועונש, כי ה' הוא א-ל חי, ולא יצור מופשט וחסר עניין בעולם, תפור לפי מידותיהם של אנשי תרבות המערב. לה' אכפת ממה שקורה כאן בארץ, ושפלותם של ישראל היא חילול שמו (רש"י על יחזקאל ל"ט, ז')! אלו אשר דחו את מושג הנקמה וקראו לו "מושג בדואי" אומרים בעצם, כי אנחנו, היהודים הנאורים והמתקדמים, לא מאמינים בא-ל שאכפת לו ממה שקורה כאן ועכשיו. אלו המשאירים את הנקמה לה' לבדו מתכחשים לתפקידנו כעם ה' לנקום את נקמתו. אלו ואלו שכחו את הרעיון היהודי המקורי.
דוד המלך באופן כללי לא היה מסתדר עם הרבה רבנים "מתקדמים". מושג הנקמה היה אצלו מושרש ביותר. כך מצינו בשירתו, בה הוא משבח את ה' ואומר – "הא-ל הנותן נקמות לי וידבר [מלשון הדברה] עמים תחתי" (תהלים י"ח, מ"ח, וראה במקביל בשמואל ב' כ"ב, מ"ח). עוד מצינו בספר התהילים את תאורם של חסידי ה', אוהביו ומקיימי מצוותיו, הששים ושמחים בנקמה, וז"ל הפסוקים, אותם אנחנו אומרים בכל יום בבוקר – "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על־משכבותם. רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. לעשות נקמה בגוים תוכחת בל־אמים" (תהלים קמ"ט, ה' – ז'). ולא רק החסידים נוקמים באויבי ישראל ומרוממים את ה', אלא ה' בעצמו משתבח באותה נקמה, ככתוב בסוף שירת האזינו – "הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" (דברים ל"ב, מ"ג). אכן, הנקמה במקומה הראוי – דבר גדול הוא!
ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות