חשבון נפש נוקב ביום של אסונות

מבול דיווחים על טרגדיות, נפל היום כרעם על הציבור החרדי בארץ. טובי המשפחות איבדו את ראשיהן ונותרו יתומים. בכל חמשת המקרים, אב המשפחה - הוא זה שהלך לעולמו.

בשעת בוקר מוקדמת איבדו התושבים בשיכון 'חזון איש' בבני ברק, את הגאון המובהק רבי רפאל יעקב שמואל שינלזון זצ"ל מגדולי תלמידי החכמים בעיר. הוא הותיר אחריו שבט מבורך של זרע בירך ה'. מספר דקות לאחר מכן התבשרו תושבי רמת שלמה על פטירתו של הרב מנחם ישראל אטינגר זצ"ל שהקים עולה של תורה כפשוטו, והכל בהצנע לכת.

חצי שעה לאחר מכן, העיר מודיעין עילית הוכתה בפטירת גאון צעיר ועילוי שהיה עתיד להאיר את שמי עולם התורה, רבי יעקב (קובי) כוכב זצ"ל, שכמו בסיפורים על גדולי עולם, קם בצעירותו ושוב לבדו לבורא, עד שצמח והיה למה שהיה. פטירתו זיעזעה רבבות, כששעות אחדות לאחר שהשיב נשמתו, נולד בנו השביעי, יתום שביעי במשפחה, שלא זכה להכיר את אביו הגדול.

אחר הצהרים, שוב טרגדיה. הדיווח הפעם מאשדוד, שם נפטר באופן פתאומי הרה"ח רבי אברהם אבא (אביש) ויזל ז"ל, מגדולי בעלי החסד והמתנדבים בארגוני ההצלה.

לעת ערב הגיעה בשורה קשה נוספת, כונני הצלה קבעו את מותו של הגאון רבי אליעזר יהודה מן זצ"ל, מאצולת הרבנים לבית משפחת מן, מרביץ תורה בישיבת 'דברי מרדכי' לצעירים בבני ברק, שהותיר אחריו כמו אצל האחרים, משפחה ענפה כשכולם שבורים ורצוצים.

גם בתחילת השבוע התבשרנו על כמה אסונות. בני ברק איבדה את הרב ישראל גריינמן זצ"ל, חיפה החרדית כולה איבדה את הרבנית מלכה בתיה כהן ע"ה, שנפטרה לאחר המחלה והותירה 16 יתומים באמצע ימי השבע ברכות לבתה.

קשה, קשה מאוד התפקיד שלי, בימים אלו. לסקר כאלו מקרים קשים, מבוקר ועד ליל. אתה מוצא את עצמך כותב על עוד פטירה ועוד פטירה, ואינך יכול להישאר אדיש. מכל שיחה עם קרוב משפחה או מכר, עולה התמונה מולך באופן מוחשי. גם אם לא הכרתי אישית, השיחה עם הקרובים מייצרת את החיבור האישי והקשה. פעמים רבות כשאני גם מכיר את המשפחה מקרוב, זה כמובן עוד יותר קשה.

בסוף היום הנורא הזה, אני יכול לומר, כי מבחינת סיקור האבלות, העצב והטרגדיות היום, בהרגשתי זה היה כמקרה אוטובוס המוות לפני חודש, שגבה שישה הרוגים, אז בחורים צעירים ברובם. אבל גם עבודה קשה של איסוף פרטים והתמודדות עם כל טרגדיה, מחדש ומקרוב.

היום שמעתי את הגאון רבי חיים כץ מרבני חיפה סופד לרב יעקב כוכב זצ"ל אותו גידל מקטנות. הרב כץ סיפר כיצד הרב קובי ז"ל, בגיל 4 חזר בתשובה לבדו, ובגיל 7 כבר החזיר את הוריו בתשובה. אדם שכל חייו שקד על התורה והגיע לפסגות של אדם שלא בגילו מבחינת כמות התורה שהכיל.

מה נאמר ומה נדבר, אין אנו מחשבים חשבונו של עולם, ובוודאי אנחנו לא מאלו המקובעים את הסיבות לאסונות. אלו אומרים 'הכול בגלל פגעי הטכנולוגיה', אחרים אומרים, 'הכול בגלל המחלוקת'. אבל בוודאי ובוודאי שיש סגולה אחת, והיא אהבת חינם. יש הרבה אנשים שעושים חיזוקים בצומות ובתעניות, אבל הסגולה העיקרית היא להרבות באהבת חינם.

וכמו ששמעתי היום מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו, שחיזק את הבחורים בישיבה בעקבות האסונות, ואמר להם "עכשיו 'סוף הזמן', זהו זמן רפיון. נשריש בעצמינו שככל שנגביר זכויות על ידי לימוד התורה בעמל ויגיעה, ושיהיה ברציפות בלי הפסקות, לא צריך לעניין אותנו כלום חוץ מלשבת וללמוד. זה לא יוסיף שום דבר אם נדע מה היה פה ומה היה שם, נשב ונלמד נתחזק ונתאמץ בעמל התורה ונזכה להינצל מכל משחית ומכל פגע רע".

אמנם אנו לא בדרגה הזאת של לא להתעניין בכלום, וכורח המציאות הביאה אותנו להתעסק בזה, ומי שעיתונאי זה מקצועו. ומי שמתעניין זה גם מסוג היצר, אבל כל אחד יכול להתחזק בתחום שלו - פחות מציצנות, פחות להיכנס לתוככי הקישקעס של השני - זה דבר גדול מאוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!