ירדנו מהפסים: די עם מאבק הכותל

לפני שנה, נאנח המגזר החרדי לרווחה עם נפילתה של ממשלת לפיד, למרות שבדרך הטבע היא הייתה אמורה להשלים את ימיה ואנו היינו אמורים לסבול כעת מגזירות נוספות, שלא לדבר על המכות שספג עולם הישיבות ואשר תוקנו בקדנציה הנוכחית, על חוק הגיוס ששונה בדקה ה-90, על הבטחת הכנסה לאברכים ועל עוד כהנה וכהנה.

בחסדי שמים, עברנו את פרעה המודרני, הוקמה ממשלה בה החרדים יושבים על סיר הבשר, מתענגים על סקרים מחמיאים וקוצרים קופונים בזה אחר זה. כמעט אין יום שבו אנחנו לא שומעים על עוד הישג של פרוש במשרד החינוך, של גפני בועדת הכספים, של דרעי במשרד הכלכלה ועכשיו במשרד הפנים, של ליצמן במשרד הבריאות ושל שאר נציגינו - איש איש כמעשיו הטובים.

עוולות תוקנו, נזקים נמנעו, חוקים בעייתיים הוסרו מעל השולחן, כמעט חלום אחרית הימים של הנציגות החרדית, עד שבאה סוגיית הכותל.

כפי שהסברתי כאן ב'בחדרי חרדים' כבר כשעלה הנושא לכותרות, אין שום בעיה ב'מתווה הכותל' מבחינה טכנית, יש בעיה בחלק שדורש הכרה רשמית של המדינה ברפורמים, וכמו כל בעיה פורמלית חזקה על שלוחי דרבנן שהיו מוצאים מסלול שקט לפתרונה.

מבלי להיכנס לשמות ולהאשמות, היו כאלה שנפגעו, היו שסתם חיפשו כותרות והיו שמצאו הזדמנות להיפרע מיריבים, אף אחד מאלה לא באמת התעניין בנזק שהוא גורם לכל המגזר החרדי, ובבכיה לדורות שתיווצר בגלל הפריצה של הזרם הרפורמי לתודעה החרדית והכלל ישראלית.

הרי בינינו, למי אכפת שהרפורמים יטבילו איזה כלב שעבר גיור במקווה בדימונה? למי הפריע עד היום שקבוצת תיירים שהם במקרה קונסרבטיבים ערכה טקס בר מצוה במרפסת בנט בכותל הדרומי, טקס של רבע שעה שאחריו נמלטים המשתתפים מהחום הירושלמי לסעודה דשנה באחד המלונות באזור...

התשובה האמיתית היא שלאף אחד לא אכפת, זה לא אמור להזיז לציבור הרחב, לא אמור להפריע לנציגות החרדית ובטח שלא לזעזע או ליצור משבר קואליציוני מדומה. נכון, אסור לנציגות החרדית להתפשר בנוגע להכרה רשמית ברפורמים, וזהו בהחלט צעד חיובי לחוקק חוק עוקף בג"ץ, ולו בכדי לאותת למוסד המשפטי הדיקטטורי שהוא לא כל יכול, אבל מכאן ועד לייצר דרמה שכזו? למי זה טוב?

נשות הויז'ניץ
יהודי יקר וחריף שלח לי מאמר הומוריסטי נאה, בעניין זה, והנה הדברים ככתבם, להנאת הגולשים:

בהחלטה מקוממת של בית המשפט המחוזי הוא הכריע לקבל את העתירה הקנטרנית שהגישה קבוצת נשים מרושעות המכנות עצמן 'נשות הויז'ניץ'. על פי ההחלטה חוייבו האדמו"רים מויז'ניץ לתת ל'נשות הויז'ניץ' להתפלל בשבתות, להניח תפילין ולקרוא בתורה בתוככי בית המדרש הגדול מיסודם של ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה'. גם את דרישתן המחוצפת להגיש את אחת מהנשים כ'חזנית' בתוככי בית המדרש הגדול רח"ל קיבל בית המשפט. החלטה זו הביאה את כל אנ"ש חסידי ויז'ניץ בפרט והעולם החסידי והחרדי בכלל לזעם ותדהמה, כעס ועלבון נורא, מהתעלמות בית המשפט מרגשות אלפי המתפללים הקבועים במקום מידי שבת בשבתו.

ה'ועד הצעיר' שהוקם בעקבות כך החליט מיידית להגיש עתירה לבג"ץ. החלטה זו באה למרות שהיה בכך סיכון גדול שבג"ץ ירשיע יותר ויעניק ל'נשות הויז'ניץ' סמכויות שלא היו להן עד כה גם לפי פסק המחוזי, מכיון שהוחלט על ידי ה'ועד הצעיר' ללכת בענין זה עד הסוף, ולה' הישועה.

במהלך השיחות בין עסקני החסידות [אותם עסקנים שכבר הוכיחו את כשלונם בהובלת המערכה המשפטית] לבין ה'ועד הצעיר', העלו האחרונים את הצעתם לגייס את נטורי קרתא או את אנשי הפלג, כדי לנצח בקרב הגדול. למרות שהפגישה הסתיימה ללא הסכמה, החליטו אנשי ה'ועד הצעיר' ללכת עד הסוף ולה' הישועה.

עסקני החסידות נקראו למרן אדמו"ר שליט"א שהעמידם על חומרת המצב, באשר אם אכן הבג"ץ יעמוד ברשעותו, הרי שלא רק שהן [נשות ויז'ניץ] תעשינה בביהמ"ד הגדול ככל העולה על רוחן, אלא שבעקבות החלטה זוועתית זו יהא אסור לכל יהודי להתפלל בבית המדרש הגדול ח"ו. והרי זהו האיסור שחקקו ראשונים החת"ס הקדוש זיע"א וההייליגר דברי חיים זיע"א, שאסרו תפילה ב'טמפל' רפורמי אפילו אם המתפלל עצמו לא יעשה כמעשיהם, ולא עוד אלא שהחרימו בהוראתם כי גם אם יצליחו הרפורמים הארורים להיות בבתי כנסת שלנו ויתחילו את מנהגיהם הרי זה 'באו מפריצים וחיללוה' ואסור להתפלל שם עד יסור הנגע ותסולק המכשלה.

עוד דיבר מרן שליט"א בצער ואף בכה ממש ודמעתו על לחיו מה יהיה עם הבחורים העדינים שלנו, אלה שבליל שבת קודש הם משוש כל הארץ, אלו שכל עם ישראל, הקרובים והרחוקים, באים בלילות שבת להתבשם ולהתעורר מהחושך ומהקרירות בראותם את האש הגדולה של 'שבת אין ויז'ניץ', של בחורים קדושים שלא נגעו בזבוב, של אותה אהבת ישראל הגדולה שבוערת בויז'ניץ ומבעירה את כל היהדות בארה"ק, האמנם אותם בחורים יצטרכו כל שבת בבוקר לעמוד במאבק עם השוטרות הפרוצות ח"ו, הם יצטרכו להכות שוטרים? להפוך רכבים ולמשוך זנבות סוסים? הזהו 'ויז'ניצר בחור'?

מרן שליט"א דחק בהם בכל הכח למצוא פתרון לפני שבג"ץ יאמר את דברו ויתן החלטה מרושעת מקודמתה. באותה ישיבה העלה הרה"ח שמואל שמעלקא שטרן רעיון נוראי להוביל לכך ש'נשות הוויז'ניץ' תוכלנה להתפלל ולחגוג במקום מיוחד שיקצו להם באיזו פינה בשיכון – שהוא בעצם מחוץ לשיכון, ונשכנע אותן לא להגיע לביהמ"ד הגדול.

מרן שליט"א מאוד כאב על כך ואמר שהלוואי וזה היה קורה, אבל אינו מסוגל לחשוב על כך שויז'ניץ נותנים מקום באופן רשמי למרשעות הללו, ונפשו נסערה עליו מאוד. למרות זאת אמר כי צריך לחשוב על כך, אך כעת אינו מסוגל כי רוחו שבורה מחילול ה' שכזה, ואילו היו מצליחים שהן מעצמן תרצינה לעשות כן זה היה הצלה גדולה לויז'ניץ בפרט וליהדות החרדית בכלל.

חסדי ה' אזכיר ורצון יראיו יעשה, לפתע נודע כי הממשלה עומדת להחליט כי 'נשות הויז'ניץ' תקבלנה מקום משלהן לחגוג ולעשות את רשעותן, ולא היה צריך לזה את הסכמתנו, ויותר מכך, מכאן ואילך יהא אסור להן להיכנס לביהמ"ד הגדול גם לדברים שעד היום הן כן נכנסו על פי החלטת בית המשפט המחוזי.

עסקני החסידות רצו לעשות שתיית 'לחיים' לרגל הנס הגדול, בתקווה שגם בג"ץ יקבל את ההסכמה בדיעבד כדי להימנע ממאבק מיותר, אלא שעסקני ה'ועד הצעיר' לא השתכנעו, "האדמו"ר כבר זקן בשביל להחליט", הסביר אחד מהם לתקשורת, והצהיר: "נילחם בהם מלחמת חורמה, שום פשרה לא תתקבל".

וכל מילה מיותרת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!