המשטרה מסבירה: למה לא פורסמה תמונת הרוצח מדיזינגוף?
המשטרה מסבירה את החששות שעלו לאחר הפיגוע, אשר בשלהן נמנעה מפרסום רשמי של תמונת המחבל נשאת מלחם
- אלי שלזינגר
- ג' אדר ב' התשע"ו
- 2 תגובות
המחבל נשאת מלחם. צילום: תומר נויברג, פלאש 90
תחקיר הפיגוע בתל אביב: שבוע המרדף אחר המחבל נשאת מלחם התאפיין בלחץ ציבורי ותקשורתי משמעותי לקבלת מידע על התפתחות החקירה והמבצע ללכידת המחבל, במסגרתו עלתה לדיון ציבורי סוגיית פרסום תמונה עדכנית של הרוצח.
ממצאי תחקיר המשטרה מעלים כי התמונה הראשונה שהועלתה לרשת (שלא על ידי משטרת ישראל) היתה עד לסיום הטיפול (כולל לאחר החיפוש בביתו) התמונה העדכנית והמייצגת ביותר של המחבל.
הדילמה המשטרתית נגעה אך ורק לשאלה האם לקחת בעלות "רשמית" על התמונה שכבר פורסמה אם לאו. הדילמה נגעה לעובדה כי בזירה הראשית (פאב "הסמטא") ממצאי הזיהוי הפלילי העלו חשש באשר לזהות המחבל ובעיקר עלה חשד שמדובר באחיו - חשד שהייתה לו גם סבירות, בהתייחס להתנהגות המשפחה.
עד שלא הסתיימה בדיקת זירת מונית הנרצח, שאימתה חד משמעית את זהותו, לפרסום רשמי שגוי, היו עלולים להיות מחירים בתחומים שונים, שרצוי היה להימנע מהם. במקרה זה, היות והתמונה הטובה ביותר פורסמה זה מכבר, כך שלאי הפרסום לא היה מחיר מבצעי (ואכן התקבלו דיווחים על סמך התמונה), הוחלט שנכון להמתין לסיום בדיקות הזיהוי הפלילי עד פרסום התמונות האחרות (עדכניות ואיכותיות פחות) ובכך ליטול אחריות רשמית על הפרסום. כך לדברי המשטרה.
במשטרה הבהירו כי בניגוד לפרסומים, לאורך הזמן שחלף (כ-36 שעות), לא היתה שום מחלוקת בין הגורמים המקצועיים (שב"כ ומשטרת ישראל) באשר להתייחסות לדילמה זו.
מטבע הדברים (פיגוע קשה באזור אורבני צפוף) ביום הפיגוע זוהתה בפעילות כלל מוקדי המשטרה עלייה של עשרות אחוזים בהשוואה לשגרה. במוקד 100 מחוז ת"א נרשמה ביום האירוע עליה של 40% בפניות הציבור למוקד (2199 שיחות), עליה של 32% במספר האירועים שדרשו טיפול (718) ועליה של 624%(!) בדיווחים על אדם חשוד.
הדיווח המפורסם אודות חשוד כמחבל שנסע באוטובוס וירד בהרצליה בדרכו לואדי עארה, התקבל במחוז חוף באמצעות המעסיק של עדות הראיה, למעלה מ-5 שעות לאחר הפיגוע. הדיווח נכתב על ידי המוקדן כיאות והועבר כנדרש למוקד ת"א ומשם לצוות החקירה המיוחד שעסק בפיגוע, לטיפול הקמ"ן הרלוונטי. דיווח זה הגיע למוקד לאחר שהימ"מ וכוחות נוספים נשלחו זה מכבר לפעילות בוואדי ערה לצורך לכידת המחבל, על בסיס מידע אחר שהיה במערכת ולפיכך לא היה בדיווח כדי להשפיע על הפעילות המבצעית.
עם זאת, הן לצרכים של תחקור פנימי (בדגש על תרחיש בו יעצר המחבל לצורך העמדה לדין) והן לצורך סגירת מעגל מול המדווח על ידי הגורם הרלוונטי (כחלק מאמון הציבור), התקשר באותו ערב קמ"ן ממחוז תל אביב למעסיק המדווח במטרה לשוחח עימו. השיחה שקוימה ממספר חסום לא נענתה על ידי המדווח. העובדה שהמעסיק זיהה כי יש לו שיחה שלא נענתה ממספר חסום גרמה לו לנסות ולהשיג את המשטרה שנית, מה שחולל סדרה של שיחות (שלו ושל המדווחות כל אחת בנפרד ממספר אחר ובזמן אחר ולשני מוקדים שונים...) לגורמים שלא מעורבים בחקירה ויצרו תחושה של המדווחים, כאילו המידע שהעבירו לא מטופל ולא הגיע ליעדו.
המפכ"ל רנ"צ רוני אלשיך סיכם ואמר שמדובר באירוע חריג, בו אזרח ישראלי מבצע פיגוע באזור המחיה המוכר לו היטב מעבודתו, תוך זמן קצר ביותר, משנה ביגוד וחוזר להתנהג כאזרח תמים, מה שמאפשר לו לנתק מגע מן השטח, ללא צורך בסייענים.
הלחץ שהופעל על המפגע לכל אורך השבוע (עד שניתן היה ליירטו) באמצעות מעצר הסייענים וחקירתם ע"י שב"כ, סייע לשבש את תכנוניו לפיגועים נוספים. הוא חש נרדף ועסק בשרידות אישית, עד שיורט ללא שגרם לנפגעים נוספים. משטרת ישראל ראתה לנכון לאורך כל השבוע, להשקיע תשומות אבטחה לא מבוטלות בתל- אביב ובאזורים נוספים, כדי לצמצם סיכונים של פיגוע נוסף, אם וכאשר חלילה יכשל המרדף.
לצד הלקחים הנקודתיים שהופקו, כדאי לשים לב לתופעה מטרידה של חיבור אוכלוסייה פלילית לטרור- באמצעות "גיוס עצמי" לדאע"ש ודומיו. נושא זה מעסיק מאד את משטרת ישראל והיא מקיימת שיח עמוק עם שב"כ, כדי לתת לו מענה נכון ובשת"פ. עם העמקת שירותי השיטור במגזר הערבי (מהלך שממתין להחלטות תקציביות), תהיה הזדמנות טובה לצמצם גם איום זה.
ממצאי תחקיר המשטרה מעלים כי התמונה הראשונה שהועלתה לרשת (שלא על ידי משטרת ישראל) היתה עד לסיום הטיפול (כולל לאחר החיפוש בביתו) התמונה העדכנית והמייצגת ביותר של המחבל.
הדילמה המשטרתית נגעה אך ורק לשאלה האם לקחת בעלות "רשמית" על התמונה שכבר פורסמה אם לאו. הדילמה נגעה לעובדה כי בזירה הראשית (פאב "הסמטא") ממצאי הזיהוי הפלילי העלו חשש באשר לזהות המחבל ובעיקר עלה חשד שמדובר באחיו - חשד שהייתה לו גם סבירות, בהתייחס להתנהגות המשפחה.
עד שלא הסתיימה בדיקת זירת מונית הנרצח, שאימתה חד משמעית את זהותו, לפרסום רשמי שגוי, היו עלולים להיות מחירים בתחומים שונים, שרצוי היה להימנע מהם. במקרה זה, היות והתמונה הטובה ביותר פורסמה זה מכבר, כך שלאי הפרסום לא היה מחיר מבצעי (ואכן התקבלו דיווחים על סמך התמונה), הוחלט שנכון להמתין לסיום בדיקות הזיהוי הפלילי עד פרסום התמונות האחרות (עדכניות ואיכותיות פחות) ובכך ליטול אחריות רשמית על הפרסום. כך לדברי המשטרה.
במשטרה הבהירו כי בניגוד לפרסומים, לאורך הזמן שחלף (כ-36 שעות), לא היתה שום מחלוקת בין הגורמים המקצועיים (שב"כ ומשטרת ישראל) באשר להתייחסות לדילמה זו.
מטבע הדברים (פיגוע קשה באזור אורבני צפוף) ביום הפיגוע זוהתה בפעילות כלל מוקדי המשטרה עלייה של עשרות אחוזים בהשוואה לשגרה. במוקד 100 מחוז ת"א נרשמה ביום האירוע עליה של 40% בפניות הציבור למוקד (2199 שיחות), עליה של 32% במספר האירועים שדרשו טיפול (718) ועליה של 624%(!) בדיווחים על אדם חשוד.
הדיווח המפורסם אודות חשוד כמחבל שנסע באוטובוס וירד בהרצליה בדרכו לואדי עארה, התקבל במחוז חוף באמצעות המעסיק של עדות הראיה, למעלה מ-5 שעות לאחר הפיגוע. הדיווח נכתב על ידי המוקדן כיאות והועבר כנדרש למוקד ת"א ומשם לצוות החקירה המיוחד שעסק בפיגוע, לטיפול הקמ"ן הרלוונטי. דיווח זה הגיע למוקד לאחר שהימ"מ וכוחות נוספים נשלחו זה מכבר לפעילות בוואדי ערה לצורך לכידת המחבל, על בסיס מידע אחר שהיה במערכת ולפיכך לא היה בדיווח כדי להשפיע על הפעילות המבצעית.
עם זאת, הן לצרכים של תחקור פנימי (בדגש על תרחיש בו יעצר המחבל לצורך העמדה לדין) והן לצורך סגירת מעגל מול המדווח על ידי הגורם הרלוונטי (כחלק מאמון הציבור), התקשר באותו ערב קמ"ן ממחוז תל אביב למעסיק המדווח במטרה לשוחח עימו. השיחה שקוימה ממספר חסום לא נענתה על ידי המדווח. העובדה שהמעסיק זיהה כי יש לו שיחה שלא נענתה ממספר חסום גרמה לו לנסות ולהשיג את המשטרה שנית, מה שחולל סדרה של שיחות (שלו ושל המדווחות כל אחת בנפרד ממספר אחר ובזמן אחר ולשני מוקדים שונים...) לגורמים שלא מעורבים בחקירה ויצרו תחושה של המדווחים, כאילו המידע שהעבירו לא מטופל ולא הגיע ליעדו.
המפכ"ל רנ"צ רוני אלשיך סיכם ואמר שמדובר באירוע חריג, בו אזרח ישראלי מבצע פיגוע באזור המחיה המוכר לו היטב מעבודתו, תוך זמן קצר ביותר, משנה ביגוד וחוזר להתנהג כאזרח תמים, מה שמאפשר לו לנתק מגע מן השטח, ללא צורך בסייענים.
הלחץ שהופעל על המפגע לכל אורך השבוע (עד שניתן היה ליירטו) באמצעות מעצר הסייענים וחקירתם ע"י שב"כ, סייע לשבש את תכנוניו לפיגועים נוספים. הוא חש נרדף ועסק בשרידות אישית, עד שיורט ללא שגרם לנפגעים נוספים. משטרת ישראל ראתה לנכון לאורך כל השבוע, להשקיע תשומות אבטחה לא מבוטלות בתל- אביב ובאזורים נוספים, כדי לצמצם סיכונים של פיגוע נוסף, אם וכאשר חלילה יכשל המרדף.
לצד הלקחים הנקודתיים שהופקו, כדאי לשים לב לתופעה מטרידה של חיבור אוכלוסייה פלילית לטרור- באמצעות "גיוס עצמי" לדאע"ש ודומיו. נושא זה מעסיק מאד את משטרת ישראל והיא מקיימת שיח עמוק עם שב"כ, כדי לתת לו מענה נכון ובשת"פ. עם העמקת שירותי השיטור במגזר הערבי (מהלך שממתין להחלטות תקציביות), תהיה הזדמנות טובה לצמצם גם איום זה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות