נידון הלכתי: האם לבטל את השכירות למיטות עבור סאטמר במירון?
בעלי הדירות במירון רוצים מחיר גבוה יותר, וטוענים שלא ידעו שהאורחים הם תושבי חו"ל • מה אומרת ההלכה?
- משה ויסברג
- ב' אדר ב' התשע"ו
- 12 תגובות
האדמו"ר מסאטמר בתפילה במירון
שאלה הלכתית התפרסמה השבוע בנוגע ל'שבת סאטמר' שנערכה במירון: על פי הנידון ההלכתי, שכרו בוועד המארגן את הדירות במושב לשבת עוד קודם שהתפרסם דבר הגעת האדמו"ר, ולאחר שהתפרסם שהאדמו"ר מגיע עם חסידים מחו"ל - ביקשו בעלי הדירות לבטל את השכירות וטענתם בפיהם שהמחיר שאותו הם גובים עבור לינה בשבת קודש - כ-200 ש"ח למיטה - הוא לבני ארץ ישראל, אולם מבני חו"ל הם רגילים לגבות סכום גבוה יותר [כ-100 דולר], ואם היו יודעים עבור מי שוכרים אנשי הועד את דירותיהםהם לא היו משכירים במחיר הזה. לפיכך התעוררה שאלה, האם הם יכולים לבטל את השכירות בטענה זו?
בעלון המופץ בבתי הכנסת ונקרא 'וישמע משה' מופיעות תשובות שונות מפוסקי ההלכה, תשובת הגר"ח קניבסקי כי צריך לעשות מושב בית דין על שאלה זו ולשמוע היטב את טענות שני הצדדים, דטענת בעלי הדירות שלא ידעו על בואו של האדמו"ר לארץ היא טענה שקשה לקבלה, שזה דבר שיש לו קול והוא מתפרסם הרבה. ובלא זה אי אפשר לחוות דעה בענין.
הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן אמר שזו שאלה מעניינת וצריכה ישוב הדעת. והוסיף דמ"מ נראה לכאורה שאם בני א"י הם אלו שמשלמים את השכירות עבור האורחים, כגון שהמוסדות כאן בארץ שוכרים את המיטות עבור כולם, א"כ אין בני המושב יכולים לבטל את השכירות בטענת מקח טעות, אולם אם בני חו"ל הם השוכרים יש להסתפק בדבר.
הגאון רבי משה שאול קליין הסכים לסברא זו, שאם הועד המארגן הם בני א"י והם נחשבים השוכרים כלפי בעלי הדירות וחוזרים ומשכירים לאורחים מחו"ל, וכל האחריות על נזק שיקרה בדירות וכדו' מוטל על הועד המארגן מבני א"י, שוב אין לבעלי הדירות כל טענת מקח טעות וההסכם שריר וקיים.
הגאון רבי מרדכי גרוס אמר שאם עדיין לא שילמו הועד את דמי השכירות יכולים בני המושב לחזור בהם מן ההסכמה. ואם כבר קיבלו את דמי השכירות, אם ידעו שאדמו"ר חסידי מגיע מחו"ל לארץ ישראל שוב אינם יכולים לבטל את ההסכם, שהיה עליהם לברר האם שכירות הדירות היא עבורם. אולם אם עדיין לא נודעה בציבור התכנית להגיע לא"י יש צד שאכן המקח הוא מקח טעות וניתן לבטלו.
הגאון רבי נפתלי נוסבוים אמר שבודאי אין מקום לטענת מקח טעות מצד בעלי הדירות, דמכיון שהועד שילם להם כפי השווי האמיתי של השכירות, והראיה שבן א"י משלם כך, א"כ לא שייך בזה כלל טענת מקח טעות. ומכל מקום הסכים שכל זמן שלא שילמו לבעלי הדירות את דמי השכירות יכולים בעלי הדירות לחזור בהם, אולם טען שאם כבר חתמו על חוזה י"ל דקנו מדין סיטומתא אפילו קודם מתן מעות ושוב אינם יכולים לחזור בהם.
הגאון רבי יצחק כץ אמר, שאם המשכיר התנה עם השוכר שהוא משכיר את הדירה עבורו בלבד ואין לו זכות לחזור ולהשכירה לאחר, צודקים בעלי הדירות בטענתם נגד הועד המארגן. אולם בדרך כלל אין בעלי הדירות רגילים להתנות כן ואינם מקפידים על כך, וממילא אין טענתם טענה ואינם יכולים לבטל את המקח בטענת מקח טעות. וציין לדברי הרמ"א בסימן שסג, שמבואר שם החילוק בין התנה ללא התנה לענין טענת מקח טעות.
והגאונים רבי יצחק זילברשטיין, רבי מנדל שפרן, רבי שמואל יעקב לנדא ורבי שמאי גרוס הורו שאין המשכירים יכולים לבטל את ההסכם בשום אופן. וביאר הגר"מ שפרן דבריו ושאל: וכי בעלי הדירות מבקשים תעודת זהות מכל הבא לשכור מהם דירה ורואים האם הוא בן א"י או בן חו"ל? ועוד, וכי יעלה על הדעת שאסור לבן א"י ששכר דירה להביא עמו אורח מבני חו"ל שיישן באחת המיטות בדירה ששכר? ונמצא שאין כאן כל טענה של מקח טעות והשכירות שרירה וקיימת. הרבי מסאטמר בוכה במירון
בעלון המופץ בבתי הכנסת ונקרא 'וישמע משה' מופיעות תשובות שונות מפוסקי ההלכה, תשובת הגר"ח קניבסקי כי צריך לעשות מושב בית דין על שאלה זו ולשמוע היטב את טענות שני הצדדים, דטענת בעלי הדירות שלא ידעו על בואו של האדמו"ר לארץ היא טענה שקשה לקבלה, שזה דבר שיש לו קול והוא מתפרסם הרבה. ובלא זה אי אפשר לחוות דעה בענין.
הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן אמר שזו שאלה מעניינת וצריכה ישוב הדעת. והוסיף דמ"מ נראה לכאורה שאם בני א"י הם אלו שמשלמים את השכירות עבור האורחים, כגון שהמוסדות כאן בארץ שוכרים את המיטות עבור כולם, א"כ אין בני המושב יכולים לבטל את השכירות בטענת מקח טעות, אולם אם בני חו"ל הם השוכרים יש להסתפק בדבר.
הגאון רבי משה שאול קליין הסכים לסברא זו, שאם הועד המארגן הם בני א"י והם נחשבים השוכרים כלפי בעלי הדירות וחוזרים ומשכירים לאורחים מחו"ל, וכל האחריות על נזק שיקרה בדירות וכדו' מוטל על הועד המארגן מבני א"י, שוב אין לבעלי הדירות כל טענת מקח טעות וההסכם שריר וקיים.
הגאון רבי מרדכי גרוס אמר שאם עדיין לא שילמו הועד את דמי השכירות יכולים בני המושב לחזור בהם מן ההסכמה. ואם כבר קיבלו את דמי השכירות, אם ידעו שאדמו"ר חסידי מגיע מחו"ל לארץ ישראל שוב אינם יכולים לבטל את ההסכם, שהיה עליהם לברר האם שכירות הדירות היא עבורם. אולם אם עדיין לא נודעה בציבור התכנית להגיע לא"י יש צד שאכן המקח הוא מקח טעות וניתן לבטלו.
הגאון רבי נפתלי נוסבוים אמר שבודאי אין מקום לטענת מקח טעות מצד בעלי הדירות, דמכיון שהועד שילם להם כפי השווי האמיתי של השכירות, והראיה שבן א"י משלם כך, א"כ לא שייך בזה כלל טענת מקח טעות. ומכל מקום הסכים שכל זמן שלא שילמו לבעלי הדירות את דמי השכירות יכולים בעלי הדירות לחזור בהם, אולם טען שאם כבר חתמו על חוזה י"ל דקנו מדין סיטומתא אפילו קודם מתן מעות ושוב אינם יכולים לחזור בהם.
הגאון רבי יצחק כץ אמר, שאם המשכיר התנה עם השוכר שהוא משכיר את הדירה עבורו בלבד ואין לו זכות לחזור ולהשכירה לאחר, צודקים בעלי הדירות בטענתם נגד הועד המארגן. אולם בדרך כלל אין בעלי הדירות רגילים להתנות כן ואינם מקפידים על כך, וממילא אין טענתם טענה ואינם יכולים לבטל את המקח בטענת מקח טעות. וציין לדברי הרמ"א בסימן שסג, שמבואר שם החילוק בין התנה ללא התנה לענין טענת מקח טעות.
והגאונים רבי יצחק זילברשטיין, רבי מנדל שפרן, רבי שמואל יעקב לנדא ורבי שמאי גרוס הורו שאין המשכירים יכולים לבטל את ההסכם בשום אופן. וביאר הגר"מ שפרן דבריו ושאל: וכי בעלי הדירות מבקשים תעודת זהות מכל הבא לשכור מהם דירה ורואים האם הוא בן א"י או בן חו"ל? ועוד, וכי יעלה על הדעת שאסור לבן א"י ששכר דירה להביא עמו אורח מבני חו"ל שיישן באחת המיטות בדירה ששכר? ונמצא שאין כאן כל טענה של מקח טעות והשכירות שרירה וקיימת. הרבי מסאטמר בוכה במירון
הרבי מסאטמר בוכה במירון
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות