תגידו לעצמכם 'זה לא סוף העולם'

לכולנו יש רצונות, רעיונות, דמיונות ותשוקות משלנו לכל אחד והדברים שלו. כל אחד בונה את השאיפות שלו לפי סוג האופי שלו המקום, בו נולד והסביבה בה הוא גדל.

אנחנו בונים לעצמנו רעיונות ושאיפות, ופתאום ברגע שהחיים לא הולכים איך שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מקבלים דברים שרצינו. דברים שהיו לנו נעלמים ודברים שאהבנו נעלמו כבר ואינם.

כך אנחנו בנויים כל החיים, או שאנחנו משתוקקים למשהו שאנחנו רוצים או שאנחנו רוצים לדחות דברים שיגרמו לנו כאב. ובדרך כלל אנחנו אנשים מגיבים לפי המצב הקיים. אם קיבלנו את מה שהשתוקקנו אליו אנחנו שמחים ואם לא אנחנו עצובים וההיפך.

לדוגמא, אדם רוצה לקנות בית ועובר חודש חודשיים והוא לא מוצא דירה - ישר הוא נמלא בעצב. אדם מחפש עבודה חדשה ולא הולך לו. אדם שלא נשוי ומחפש אישה וכו'.

אבל את האמת, טיפה יותר עמוק מה בעצם קורה לנו כאשר אנחנו רוצים דברים ואין לנו? האדם נכנס לעצבות והוא שקוע רק בדבר שאין לו. האדם בעצם מתמקד רק בחסר. זה הוא הטבע האנושי משהו קטן אין לנו ואנחנו שוכחים את הבריאות שיש לנו, את הילדים שיש לנו, אנחנו שוכחים את כל מה שכן יש לנו.

גם באופן רגיל ביום יום לא כולנו מסתכלים ושמחים על החלק החיובי, על אחת כמה וכמה כשמשהו רע קורה לנו - אנחנו מתמקדים רק ברע העכשווי. ההתניה המוחית שלנו שכל דבר קטן שקורה ישר אנחנו מסתכלים וממקדים את תשומת ליבנו בדבר שאנחנו לא רוצים - ושוכחים את הדברים הטובים שיש לנו.

כל פעם שאנחנו נתפסים לדברים לא טובים בחיים שלנו ומתמקדים בדברים הלא טובים האלה, אנחנו מרגילים את המח שלנו להתייחס קודם כל לדברים הלא טובים ורק לאחר מכן להתייחס לדברים היותר טובים. אנחנו בעצם מתורגלים להתייחס לחלק הרע. גורמים לעצמנו לשקוע ברוע הזה. וכאן באה האמירה הידועה 'זה לא סוף העולם' ומשנה את פני הדברים.

חבר טוב שלי היה מתקשר אלי כל שבועיים, בכל פעם עם סיפור אחר, פעם זה היה הארנונה ופעם הבנק, תמיד כל דבר היה משגע אותו ומפיל אותו לקרשים. שאלתי אותו: בזמן שקיבלת טלפון מהבנק שיש לך מינוס וחרגת מהמסגרת, האם אז אתה זוכר את כל הדברים הטובים והנפלאים שיש לך בחיים? אמרתי לו שלדעתי כדאי לו מאוד להרגיל את עצמו, בכל פעם שיש לו איזה בעיה ומשהו לא מסתדר לו, לשבת ולהיזכר בחמישה דברים טובים שיש לו ברגע נתון זה.

הסברתי לו את טבע המוח האנושי שהמוח של האדם מתרגל אם הוא לא עובד על עצמו, שאם הוא נתקל בקושי מסוים לראות ולהרגיש רק את הקושי שיש כרגע ולא שום דבר אחר. בעצם המוח מתייחס למה שאנחנו מרגילים אותו להתייחס. הטבע האנושי של האדם תמיד להסתכל על חצי הכוס הריקה וצריך לעבוד על עצמו, אך במיוחד תמיד כאשר אין לנו משהו - אנחנו שוכחים לגמרי את מה שיש לנו .

כשהיינו ילדים קטנים, אם קיבלנו מכה ונפלנו - ישר בכינו. כמו ילד קטן שלקחו לו צעצוע, הוא מרגיש שכל העולם נגמר לו ואז אמא שלנו אומרת 'זה לא סוף העולם'... העולם ימשיך להתגלגל עכשיו. אנחנו ממש מתנהגים כמו ילדים קטנים, כשקורה לנו משהו אנחנו ממש מרגישים שסוף העולם הגיע. שעולמנו נחרב.

אם נלמד ונשנה את ההתניה המוחית שלנו, שכאשר יש משהו שאנחנו רוצים ואין לנו אותו וכן בדחייה דבר שאנחנו לא רוצים אותו והוא מגיע אלינו, ונשנה את החשיבה ע"י שנחשוב על הדברים הטובים שיש לנו בחיים. וכמו שאמרו לנו שהיינו ילדים קטנים נגיד לעצמינו 'זה לא סוף העולם' - הכל ישתנה.

ואז לא כל רוח סערה הכי קטנה תגרום לנו לאבד את עצמנו ולהעיף אותנו. לא כל רוח סערה הכי קטנה תשבור אותנו. נהיה אנשים חזקים ויציבים.

מרדכי רוט הינו מטפל רב תחומי ברפואה טבעית, מטפל בבעיות גב וצוואר, התעמלות רפואית, סכרת וירידה במשקל, מאמן אישי בגוף ונפש ומחבר הספר 10 דקות לבריאות שלך

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!