נדבת המשכן - לתת את הלב

בין פרשת שקלים, לבין מצוות מתנות לאביונים. בין ויקהל לפקודי, בתוך פרשיות בניית המשכן כאשר ברקע נשמעים כבר הדפיקות בדלתות ביתנו כשמאחוריהם צעירים האוספים לביתם הרוחני.

וכאשר נעיין באלו הפרשות, אולי יפתח לנו צהר למטרה ולתכלית שלנו בעולמנו, כי הנה כאשר משה מקהיל את עם ישראל לנדוב למשכן, מוצאים אנו את הנשיאים שנחסרה אות משמם האות י',
לא בכדי מתעכב רש"י לספר לנו מדוע, ומפני מה נחסרה אות משמם, שהרי הם הביאו את התרומה החשובה ביותר, הם הביאו את אבני השהם ואבני המילואים לאפוד ולחושן.

אבל יחד עם זאת, לפי שנתעצלו נחסרה אות משמם, כי כאשר כלל ישראל רצו מיד להביא את כל מה שיכלו, אמרו הנשיאים נמתין מעט ואנחנו ניתן בסוף, אנחנו נשלים את מה שיחסר.

כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, הקב"ה רוצה שנבנה משכן, אין הכוונה רק לאיסוף ממון, הקב"ה רוצה שכולנו יחד נבנה משכן לא רק מנדבות של אנשים שמביאים כסף וזהב. אלא אנשים שמביאים את הנדבה יחד עם ה'לב' שלהם, כך בונים משכן מהלבבות של כלל ישראל, לכן נאמר "כל איש אשר ידבנו לבו".

פיזר הקב"ה בין יצורי כפיו כישרונות רבים למען יחלקו איש עם רעהו את יכולותיהם, הצייר יצייר לסנדלר, שיתקן את מנעלי הנגן, שינגן לטבח שיכין אוכל לכלל, וכך מתקיים לו העולם.

כבר כתב הרמח"ל: "אם עשיר הוא ישמח בחלקו ועליו לעזור למי שאין לו, אם גיבור הוא עליו לעזור לכושלים ולהציל לעשוקים".

וכאשר כל אדם נותן את נדבת ליבו, אזי הוא זוכה מעבר לעזרה ולסעד גם לחבר ולאחד הלבבות בין כלל ישראל ללב אחד גדול.

במוצאי שבת בית המדרש שבראשו אני עומד יוצא למלחמת קיום אני מזמין אתכם להצטרף לתת את הלב http://torahvahalacha.wix.com/24hours

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!