ד' חשון התשפ"ה
05.11.2024

מה גורם לחד"ש ובל"ד לגנות את הגדרת חיזבאללה כארגון טרור?

כדי שתדעו על מה להתעצבן: הפילוגים, הדעות והאינטרסים הצולבים ברשימה הערבית המשותפת, שהובילו להודעה המפתיעה שכל כך עצבנה אתכם • סקירה

יו"ר הרשימה הערבית המשותפת איימן עודה, צילום: מרים אלסטר, פלאש90
יו"ר הרשימה הערבית המשותפת איימן עודה, צילום: מרים אלסטר, פלאש90

ביום שני השבוע יצאו חד"ש ובל"ד, שתי סיעות מתוך הרשימה הערבית המשותפת, בהודעת גינוי להחלטת "מועצת מדינות המפרץ הפרסי" והליגה הערבית להגדיר את ארגון חיזבאללה כארגון טרור. שתי הסיעות הנוספות – רע"ם האסלאמית הדתית, ותע"ל של אחמד טיבי, לא הצטרפו לגינוי.

לפני שאתם מתעצבנים, הנה כמה שורות שיעזרו לכם להבין את מי אתם תוקפים, מדוע רק עכשיו הוגדר חיזבאללה כארגון טרור על ידי הליגה הערבית, ולמה המפלגות שחררו את ההודעה הזו (ובערבית בלבד), על אף הביקורת שמן הסתם הן חוטפות.

אם אתם כבר יודעים את כל זה, אתם מוזמנים לדלג כבר עכשיו לסוף הכתבה, ולטקבק.

הרשימה המשותפת מורכבת מארבע סיעות. המרכזית שבהן – חד"ש, שלה חמישה חברי כנסת (ארבעה, וחצי ברוטציה), המבוססת על מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, וחברים נוספים (היו"ר, איימן עודה, הוא חבר חד"ש ולא חבר מק"י, אך אין לזה משמעות רבה). אחריה מופיעה בל"ד עם שלושה (וחצי) נציגים, שהוקמה בזמנו על ידי המנהיג הפלסטיני עזמי בשארה לאחר שפרש ממק"י. בשארה נמלט מישראל לקטאר אמנם, אך עד היום נחשב למנהיג המפלגה, על אף הכחשות חברי הכנסת מטעמה.

האידיאולוגיה של חד"ש היא קומוניסטית וקוסמופוליטית, ותומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים. זאת בעוד בל"ד, שעמדותיה הכלכליות מעורפלות, תומכת בפתרון מדינת כל אזרחיה, שייתן ביטוי אחד ללאומיות הפלסטינית של ערביי 48 וערביי 67 (הפלסטינים תושבי השטחים).

אז מה קשור חיזבאללה?

באמת לא קשור. לכאורה. חיזבאללה מנהל מאבק אלים נגד ישראל בדרום לבנון בעשרות השנים האחרונות, ואף מדינת מפרץ או ליגה ערבית לא חשבה להגדיר אותו כארגון טרור בגלל זה. מה שקרה הוא זה מלחמת האזרחים בסוריה, המתנהלת מזה כמה שנים, ובה התייצב חיזבאללה לעזרתו של נשיא סוריה המותקף, בשאר אסד.

בעוד שבוע ימלאו חמש שנים למלחמת האזרחים בסוריה. בקצרה, ובלי לפרוס את כל מפת המזרח התיכון: אסד, בן המיעוט העלאווי השולט בסוריה כבר 16 שנה, ועומד בראש משטר אותו ירש מאביו חאפז, נקלע לעיצומו של ניסיון הפיכה שהחל באביב הערבי, כשמהר מאד הצטרפו למורדים ארגונים אסלאמיים סונים כמו דאעש וג'בהת אל נוסרה.

אסד מצידו פתח בטבח אכזרי של המתקוממים, כשהוא מצרף אליו בני ברית מהמיעוט השיעי הזניח, ומהמיעוט הדרוזי הגדול. עם עליית כוחם של הארגונים הסונים, הצטרף גם חיזבאללה למלחמת האזרחים, לצדו של הנשיא אסד. (אתם בטח זוכרים את סמיר קונטר, שנשלח על ידי המזכ"ל נסראללה להקים כוח התנגדות דרוזי-סורי, וחוסל לפני שלושה חודשים ליד דמשק).

בחרתם כבר צד? הנה השיקולים: מצד אחד אסד, שטבח בבני עמו במספרים שאפילו דאעש לא הגיע אליהם, משתף פעולה עם חיזבאללה אך שלטונו הבטיח יציבות יחסית בגבול הסורי לישראל. ומצד שני קואליציית המורדים: דאעש וג'בהת אל נוסרא, כוחות סוניים ומיעוטים נוספים, שככל שהם רושמים הישגים, מתערערת היציבות בסוריה, מה שזולג גם לגבול הישראלי.

לעולם יש אינטרסים משלו. ארצות הברית ומדינות המפרץ, בחרו לפגוע בשלטון אסד. השיקול הרשמי הוא הטבח אותו הוא מבצע בבני עמו, והשיקול הפחות רשמי הוא ערעור כוחו של "ציר הרשע" איראן-אסד-חיזבאללה, על אף ההתחזקות של ארגונים רצחניים כמו דאעש (שעלה לגדולה, אגב, כתוצאה מהמעורבות האמריקנית בעיראק).

רוסיה ואיראן מאידך, מצדדות בשלטון אסד. השיקול הקר הוא הצורך לחסום את דאעש, שמגייס פעילים בעולם כולו, ומגמתו היא לא להישאר בגבולות המזרח התיכון, אלא לערער את הסדר העולמי המערבי בכל מקום שהוא קיים. השיקול הפחות רשמי עמוק ככל שעמוקים האינטרסים האמריקאים בהפלת אסד. התמיכה מתבטאת בכמה מישורים – תקיפה פעילה של מורדים, חימוש הצבא הסורי ולהפך: חימוש המורדים ופגיעה בכוחו של אסד כשליטה של סוריה מצד האמריקנים ובעלי בריתם.

ישראל, כמובן, יישרה קו עם האינטרס האמריקאי, כשהיא מוסיפה לו אחד משלה: חיסול חיזבאללה, שהיום שם את כל הקלפים על המעורבות בסוריה, ושבירת המסלול המוביל נשק ואנשים מאיראן לדרום לבנון, דרך ובתמיכת סוריה. בתחילה ישראל הכחישה את עמדתה החד משמעית, חרף טענות הדרוזים תושבי רמת הגולן, שאחיהם נטבחים על ידי אנשי ג'בהת מעבר לגבול, על כך שישראל מטפלת בפצועים שבין רוצחי אחיהם, בבתי חולים ישראליים.

השיא התפרץ כאשר באקט מחאה פרצו צעירים דרוזים לאמבולנס צה"לי שהוביל פצוע מאנשי ג'בהת אל נוסרה, ביצעו בו לינץ' ורצחו אותו. באותו השעה אגב, שהיתי בבירת הדרוזים ברמת הגולן, מג'דל אל שאמס, ושמעתי מהם את הכאב על מעורבות ישראל לטובת הארגונים האסלאמיים הסונים הקיצוניים.

אם החזקתם עד כאן, מפה זה קל.

נחזור אלינו. בתוך צמרת ההנהגה של חד"ש מתנהל ויכוח עתיק לגבי היחס לאסד. צריך לזכור שחד"ש היא מפלגה אידיאולוגית, ודיונים כאלה הם לב ליבה של העשייה הפוליטית לא פחות מהמאבק בהעלאת שכר המינימום (שיזמה וזכה להצלחה), מניהול המחאה החברתית (היא ואחרים) או מצעדי המנע נגד תכנית פראוור בנגב (בינתיים מוקפאת).

הדיון נע מתמיכה באסד, שמהווה חוד חנית נגד ארצות הברית ומדינות המפרץ, כוח אימפריאליסטי מערבי שמתערב באזור בשביל אינטרסים כלכליים ותאגידים, לבין הסתייגות ממנו עקב מעשה הטבח והאלימות, וסגנון משטרו הטוטליטרי. בשני הצדדים אין תמיכה במעשה הזוועה שהוא מחולל, אך כמו שברור לכולם – גם היריבים של אסד לא ממש צמחוניים. בבל"ד לעומת זאת, שהיו"ר לשעבר שלה גר בקטאר, ההתנגדות לאסד ולחיזבאללה מובנת מאליה.

כחלק מהמאבק באסד, הוחלט להכיר בחיזבאללה כארגון טרור. זה פרס לישראל ולארצות הברית, הגדרתו כארגון טרור מטילה עונשי מעצר, מאסר ואפילו מוות על הפעילים בו, גורמת לחילוט כספים והופכת את הארגון, שעל פי ההסדר החדש בלבנון מחזיק בשליש מחברי הפרלמנט, לפסול לבוא בקהל המדינות הערביות באזור. זו מכה לחיזבאללה, ומכה לפלסטינים בישראל – שלמעט מלחמת האזרחים בסוריה, חיזבאללה נחשב לוחם עבורם. יש כאלה הרואים בהכרזה נדוניה לשותפה ישראל, המהדקת כבר שנים את יחסיה עם סעודיה וקטאר, על אף שהיא ממש לא זקוקה לתמריצים בהקשר הזה.

צריך לציין גם שהגדרה כארגון טרור היא הרבה יותר מורכבת ממה שזה נראה בהודעות לתקשורת מטעם משרד ראש הממשלה. ירי חיזבאללה לישראל לא היה מספיק טוב בשביל להפוך אותו לארגון טרור עד עכשיו, אך האינטרסים האזוריים השלימו את שצריך לזה.

פה נכנסו לפעולה הסיעות הערביות. לחד"ש, הנחשבת מתונה, זה דווקא היה קל – הזיהוי עם קואליציית אסד והמאבק הפלסטיני חברו יחד והם תקפו בחריפות את הגדרת חיזבאללה כארגון טרור. לבל"ד, שמנהיגה לשעבר יושב בקטאר זה היה יותר מורכב, ואחר מחלוקות פנימיות במפלגה הוחלט בכל זאת להוציא הודעת גינוי להחלטה, אך תוך גינוי גם לאסד הטובח בבני עמו ולחיזבאללה המסייע בידו. בגלל המחלוקת יצאו שתי הודעות נפרדות משתי הסיעות.

אז למה בחמאס לא הצטרפו לגינוי? ובכן, הסיבה המרכזית היא עדתית – חיזבאללה הוא ארגון שיעי, וחמאס, כמו רוב המוסלמים בישראל, הוא ארגון מוסלמי סוני, כמו להבדיל ג'בהת אל נוסרה ודאעש. יכול להיות שזה גם מה שהוביל את רע"מ – המפלגה המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית הדתית, לא להצטרף להודעת הגינוי של חבריהם למפלגה.

לסיכום, הודעתן של בל"ד וחד"ש נוגעות הרבה יותר למעורבות ערביי ישראל בנעשה במזרח התיכון, בין אחיהם ובעלי בריתם, מאשר השאלה הישראלית. נתניהו ומר"צ כמובן גינו בתוקף, כדי לבצר את קהל בוחריהן, אבל השאלה האמתית תהיה ותישאר: האם ג'בהת אל נוסרה טובים יותר, והאם אפשר להביט לסכסוך מדמם כזה מעבר לגבול, ולא לבחור צד.

סיימתם? עכשיו תטקבקו חופשי.
בל''ד הרשימה הערבית המשותפת איימן עודה חיזבאללה מלחמת האזרחים בסוריה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}