הסוף להשחתת שאריות האוכל מאולמות אירועים?
אושר בטרומית - אדם התורם מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון, לא יישא באחריות פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון
- עקיבא ווייס
- כ"ט אדר א' התשע"ו
- 1 תגובות
מציע החוק, ח"כ מקלב. צילום: פלאש90
מליאת הכנסת אישרה היום (ד) בקריאה טרומית את הצעת חוק "עידוד הצלת מזון", של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, ברוב של 41 תומכים וללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות.
בחוק מוצע לקבוע כי אדם התורם מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון ועמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת תרומות מזון בהתאם לחוק, לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון.
עוד מוצע שעמותה לחלוקת מזון תהיה מחויבת לבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת תרומות המזון לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. הפטור מאחריות יחול גם לגבי תרומת מזון שקיימת מניעה לעשות בו שימוש מסחרי, ובלבד שהמניעה אינה נובעת מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון.
מוצע להסמיך את שר הבריאות בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור הוועדה, לקבוע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון הנדרשים לשם הבטחת בטיחות המזון ואיכותו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מפעליים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק ובתי מלון – נזרק.
"הסיבה העיקרית לכך שמוסדות אלו אינם מוכנים לתרום את המזון במקום להשליכו לפח, היא החשש מחשיפה לתביעות. לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, האחריות לפיצויים על נזק גוף שנגרם כתוצאה מפגם במוצר, לרבות מזון, מוטלת על היצרן. כמו כן, נטל ההוכחה נופל על היצרן להוכיח כי הפגם נוצר לאחר שהמוצר יצא משליטתו. זהו נטל כבד אשר מביא לכך שבעלי המוסדות האמורים מעדיפים שלא להסתכן בתרומת המזון העודף".
ח"כ אורי מקלב אמר במליאה - "החוק הזה יעשה מהפכה בכל נושא השמדת מזון מבתי מלון, מסעדות, אולמות שמחה, שירותי קייטרינג וכו', אוכל שיגיע לאלפי נזקקים מידי יום. לא מדובר בשאריות אלא אוכל שלא עבר את פתח המטבח ועדיין נמצא במגשים. מאות ק"ג של בשר טרי ומזין. אנחנו רוצים שבמקום שהאוכל יושלך לאשפה הוא יגיע לנזקקים. השחתת מזון זה נזק כלכלי וחברתי שבסופו של דבר גם משחית את הנפש. החוק הזה יסיר חסם רעיוני וגם חסם מעשי".
בחוק מוצע לקבוע כי אדם התורם מזון בתום לב לעמותה לחלוקת מזון ועמותה לחלוקת מזון המובילה, מחזיקה או מחלקת תרומות מזון בהתאם לחוק, לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון.
עוד מוצע שעמותה לחלוקת מזון תהיה מחויבת לבטח את הפועלים מטעמה או עבורה באיסוף, בארגון או בחלוקת תרומות המזון לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות. הפטור מאחריות יחול גם לגבי תרומת מזון שקיימת מניעה לעשות בו שימוש מסחרי, ובלבד שהמניעה אינה נובעת מטעמים הקשורים לבטיחות צריכת המזון.
מוצע להסמיך את שר הבריאות בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור הוועדה, לקבוע הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון הנדרשים לשם הבטחת בטיחות המזון ואיכותו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מפעליים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק ובתי מלון – נזרק.
"הסיבה העיקרית לכך שמוסדות אלו אינם מוכנים לתרום את המזון במקום להשליכו לפח, היא החשש מחשיפה לתביעות. לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, האחריות לפיצויים על נזק גוף שנגרם כתוצאה מפגם במוצר, לרבות מזון, מוטלת על היצרן. כמו כן, נטל ההוכחה נופל על היצרן להוכיח כי הפגם נוצר לאחר שהמוצר יצא משליטתו. זהו נטל כבד אשר מביא לכך שבעלי המוסדות האמורים מעדיפים שלא להסתכן בתרומת המזון העודף".
ח"כ אורי מקלב אמר במליאה - "החוק הזה יעשה מהפכה בכל נושא השמדת מזון מבתי מלון, מסעדות, אולמות שמחה, שירותי קייטרינג וכו', אוכל שיגיע לאלפי נזקקים מידי יום. לא מדובר בשאריות אלא אוכל שלא עבר את פתח המטבח ועדיין נמצא במגשים. מאות ק"ג של בשר טרי ומזין. אנחנו רוצים שבמקום שהאוכל יושלך לאשפה הוא יגיע לנזקקים. השחתת מזון זה נזק כלכלי וחברתי שבסופו של דבר גם משחית את הנפש. החוק הזה יסיר חסם רעיוני וגם חסם מעשי".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות