לא מעלה ולא מוריד • פנטזיה ושמה TGI

אחת לחצי שנה חוגגת התקשורת החרדית, ולפחות חלקה, את פרסום נתוני סקר TGI. כלבלרים מומחים מצליחים כמעט בכל עיתון להסביר מדוע הם רשמו הצלחה, צמיחה וגידול. לפחות בשונה מהמגזר הכללי, הם עושים זאת מבלי לרקוד פומבית על הדם של מתחריהם.

לפני שניגש למספרים, חשוב להדגיש כי סקר TGI מעולם לא היה נחשב כלי אמין במיוחד בעיני משרדי הפרסום ובעצם בעיני כל מי שאמור להוציא כסף לפיו. אישית, לפחות שניים ממנהלי משרדי הפרסום הגדולים במגזר אמרו לי שלסקר אין שום משמעות מבחינתם או מבחינת המפרסמים שהם מייצגים.

מה בכל זאת הופך אותו לרלוונטי וגורף כותרות? כנראה עובדת היותו מדד יחיד להשוואות פנים ברנז'איות, ובמגזר בו יש עיתונים שהם גם סוג של שיוך מפלגתי - הסקר גם מהווה מעין 'סקר פוליטי' פנים חרדי.

כל זה טוב ויפה כל עוד הסקר היה נחשב לפחות כמדד למגמות, גם הפתיים הגדולים ביותר לא חשבו שהסקר מודד במדויק שברירי אחוז של חשיפה, אך התייחסו אליו ככלי עקרוני שמצביע מי בעליה ומי בירידה. לא עוד.

כבר בסקר שעבר הייתה שורה של נתונים מופרכים, שהצביעו על חוסר יכולת מוחלט לפלח את המגזר החרדי. בסקר הנוכחי ה'מגמה' היחידה שנמשכת היא מגמת הפנטזיה של הסקר עצמו. שהופך סופית למוצר בלתי אפקטיבי.

הנה כמה דוגמאות שמוכיחות את ניתוק הסקר מהמציאות:
1. לפי הסקר, מרכז העניינים איבד שליש מהחשיפה שלו בחצי השנה האחרונה. נזכיר שמרכז העניינים הוא עיתון חינמי ושלא חל כל שינוי באזורי או בצורת החלוקה שלו בשנה האחרונה. אז מה קרה? האם שליש מהמגזר החליט לפתע בתיאום מפתיע להשאיר את העיתון בחדר המדרגות? או שיד נעלמה התגייסה להעלים אותו משליש מהמקומות בהם הוא מחולק?

2. שאלה דומה באחוזים לא רחוקים בהרבה קיימת לגבי הצניחה הדרמטית של קו עתונות, קרוב ל-20%. ושוב, מדובר בצניחה בלתי אפשרית, בכל היבט.

3. לפי הסקר העדכני, הפער בין 'הפלס' באמצע שבוע לזה המחולק חינם בסוף השבוע הוא 0.2%. בדיקה פשוטה תגלה שמרבית תושביה החרדים של מרכז ירושלים וחלק משכונות הפרברים נחשפים לעיתון רק בסופש (רוב המגזר הליטאי וכל החסידי, למשל). גם אם נמעיט במספרם נעמיד אותו לכל הפחות על 3 אלף בתי אב. לפי זה, קיימים במגזר 1.5 מיליון בתי אב...

4. נתון מוזר ובולט לעין הוא היחס בין עיתוני סוף השבוע לאמצע השבוע - כשמדובר על אותו עיתון. כך, המבשר למשל מאבד בין שליש לרבע מהקוראים בסוף השבוע, המודיע מאבד 10% ויתד נאמן כ-15%. ושוב יש כאן נתון בלתי אפשרי למי שמכיר את המגזר, כי כדי להסביר כזה נתון יש 2 אפשרויות - או שבכל שלושת היומונים יש אחוז מסויים מהמנויים שזורקים את העיתון לפח בסופש ולא נחשפים אליו, שזה נתון מופרך בעליל, או הזוי מכך - שבמהלך אמצע השבוע יש מלבד המנויים אלפי קוראים שמקפידים באדיקות לרכוש את העיתון בחנויות. לעומת זאת בסופש הם נמנעים מלעשות זאת...

אני אמנע מלהיכנס לנתוני הרדיו, שגם בהם הסקר מציג תופעה המנוגדת למה שהוא עצמו פרסם אך לפני זמן מה.

למרבה המזל, ב-TGI נמנעים מלסקר את שוק האינטרנט הצומח במהירות (לעומת הפרינט הדועך), אולי מתוך הבנה ששם הם יתקשו להתמודד מול נתוני האמת, הקיימים בפילוח מדויק וממוספר היטב.

השורה התחתונה, הגיע הזמן לסקר מקיף ומקצועי שיבחן לעומק את הרגלי הקריאה במגזר, וייערך על ידי חברה שיודעת ומכירה את המגזר החרדי לעומק.

מילה על הפריימריז בארה"ב
אם במספרים עסקינן, אי אפשר שלא להתייחס לפריימריז בארה"ב, שצוברים תאוצה מיום ליום. בעוד אצל הדמוקרטים המירוץ הוכרע (קלינטון מחזיקה ב-1,238 צירים לועידה המפלגתית, כולל מאות 'צירי על', לעומת 572 של סנדרס. המנצח הרשמי צריך 2,383 והפער הקיים נחשב 'בלתי מחיק' לפי כל מדד), אצל הרפובליקנים הוא עדיין עשוי לספק וריאציות מעניינות.

קודם כל המספרים: אצל הרפובליקנים נדרשים למנצח 1,237 צירים כדי להיות מועמד המפלגה לנשיאות. דונלד טראמפ מחזיק 461 כאלה (אחרי שניצח אמש בשלוש מדינות נוספות) טד קרוז מחזיק ב-360 (שכשליש מהם קיבל במדינת הבית שלו, טקסס) ומרקו רוביו מפגר הרחק מאחור עם 154. ג'ון קייסיק מחזיק 54 צירים, המנתח האלמוני בן קרסון זכה ב8 כאלה וג'ב בוש שפרש הסתפק ב-4.

ביום שלישי הבא ייערכו הפריימריז הרפובליקנים בשישה מקומות נוספים, אלא שבניגוד לרוב המדינות עד כה, המשמעות שלהן גבוהה במיוחד משתי סיבות: 1. 367 צירים על הכף, מספר גבוה מאוד, כמעט כמו בסופר טיוזדיי. 2. שתיים מהמדינות המשמעותיות ביותר שמספקות יחד 165 צירים - פלורידה ואוהיו - מעניקות את הצירים שלהן בשיטת 'המנצח לוקח הכל', גם אילינוי על 69 נציגיה 'מפנקת' את המנצח באופן מיוחד ולא מחלקת את הנציגים באופן יחסי כפי שהיה ברוב המדינות עד כה.

רוביו, שמפגר הרחק מאחור, בנה עד כה על מדינת הבית שלו פלורידה. ואכן, אילו הוא יזכה ב99 הצירים שלה זה יהווה עבורו מקפצה משמעותית ועשוי לפתוח את המירוץ מחדש, ובמקביל לפגוע מהותית בסיכוייו של דונלד טראמפ. אלא שהסקרים העדכניים מאתמול, מצביעים על הובלה של טראמפ שמקבל יותר מ-40% במדינה, כשרוביו במקום השני עם 22% בלבד. פער שלא נסגר עד כה בשום מדינה בפחות משבוע.

כרגע, לכל הפחות על פי הסקרים, טראמפ צפוי לאסוף כ-250 צירים בשלישי הבא, לעבור את ה-700 ולהיות כפסע מזכיה במועמדות. עם זאת, יש כמה דברים שעשויים לקלקל לו את החגיגה, שכן לפי הקצב הנוכחי, צבירת הצירים שלו אמנם מציבה אותו במקום הראשון - אך עדיין ללא הרוב הדרוש. במקרה כזה, תהיה משמעות אדירה ל-5% צירי העל שאינם מחוייבים לפריימריז ומרביתם משתייכים לממסד המפלגתי, שאינו אוהד את טראמפ בלשון המעטה. בנוסף, במקרה כזה גם ג'ון קייסיק ובוודאי מרקו רוביו יהפכו לרלוונטיים (בהנחה שהצירים שלהם אכן יהיו ממושמעים להוראותיהם).

בפני הממסד הרפובליקני יעמוד מלכוד לא פשוט, טראמפ כבר רמז לא אחת שאם לא ייבחר או יודח באופן כזה הוא ירוץ כעצמאי, ויגרוף לבטח אחוז נאה מכלל מצביעי המפלגה. לפיכך, הממסד הרפובליקני יצטרך להכריע בין תמיכה בלית ברירה בטראמפ וסיכוי מסוים לקחת את הנשיאות, לבין פיצול הכוח הרפובליקני וכניעה מראש מול הילארי קלינטון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!