לפני שנה נספו שבעת ילדי משפחת ששון: ההספד בירושלים

מאות התכנסו אמש (ג'), בשכונת סנהדריה בירושלים, לערב חיזוק והספד, במלאת שנה לאסון הטראגי בו נשרפו למוות שבעת ילדי משפחת ששון.

כזכור, לפני שנה הזדעזע הציבור החרדי ובכלל כאשר שבעה ילדים, בני משפחת ששון, נשרפו למוות בליל שבת בביתם בברוקלין שבניו יורק, לאחר שפלטת השבת בביתם התחילה להעלות באש בעקבות קצר חשמלי.

האב, הרב גבריאל ששון, לא שהה בבית באותה השבת, וניצל. גם האם גילה והבת השניה ציפורה הצליחו להינצל לאחר שקפצו מחלון הבית אך נפצעו באורח קשה. שאר הילדים נספו: יעקב בן החמש, שרה בת השש, משה בן השמונה, יהושע בן העשר, רבקה בת ה-11, דוד בן ה-12 ואליאן בת ה-16. הלווייתם בשנה שעברה, בה היו מוטלות שבע גופות בבית ההלוויות בהר המנוחות, זכורה לכולנו.

ערב הזיכרון התקיים בבית הכנסת ״משכן אסתר״ בשכונה, במסגרת כולל האברכים ״תורת חיים״, ובו נטלו חלק בני המשפחה, תושבי השכונה והעיר, מכרים וידידים.



את דברי החיזוק נשאו הרב יצחק ברקוביץ מרבני שכונת סנהדריה המורחבת, הרב יחזקאל שרגא ווינפלד מרבני שכונת רמת אשכול, הרב זאב לף רב הישוב חשמונאים, ואבי המשפחה הרב גבריאל ששון שריגש את המשתתפים בהספד אישי חודר לב, כשאמר את כל שמות ילדיו שניספו, ופירט את המעלות הייחודיות שהיו לכל אחד ואחד מהם.

בהספדו עמד אב המשפחה על האמונה הגדולה שהייתה בליבם תמיד, ולא רק שלא נחלשה ח״ו בחייהם החדשים, אלא התחזקה אף יותר, ואיתה ההבנה כי על אף האסון הנורא, בטוחים הם כי הכל לטובה, והכל מאת הקב״ה.

״טבע האדם נוטה לשאול ולהבין״, אמר האב השכול בהספדו. ״כולנו בני אדם, וכולנו יכולים ורוצים לשאול למה זה קרה דווקא לנו. אבל אנחנו יודעים איך יהודי צריך לחשוב. יהודי לא צריך להסתכל לצדדים. יהודי תמיד צריך להסתכל קדימה. תמיד לראות מול עיניו את הקב״ה.

״הילדים שלי היו נשמות. נשמות גבוהות ומיוחדות. כל אחד היה חלק מהקב״ה. חלק אלו-ה ממעל. כל אחד ואחד צריך לדעת שהוא חלק מהקב״ה. אם ההבנה הזו תהיה ברורה לכולנו, הכל ייראה הרבה יותר פשוט ומובן.

״הנטייה האנושית לשלוט בהכל היא חסרת תוחלת. אנחנו צריכים להאמין שהכל בהשגחה פרטית. כשאדם מבין שה׳ הוא המכוון הכל, נוכל להימנע משנאת חינם ומחלוקות, מכיוון שאין שום סיבה לריב ולהתווכח. ה׳ מסדר הכל כרצונו.

״אנו נמצאים בערב זיכרון, 12 חודשים אחרי האסון, וזהו חודש אדר. אנחנו יודעים ש״משנכנס אדר מרבים בשמחה״. ילדי היו שמחים כל הזמן. זה הניסיון שה מנסה אותנו - לשמוח בחודש הזה, למרות האסון.

״החודש שלאחר האסון, הוא חודש ניסן. חודש הגאולה. מה זו גאולה? גאולה זו ההבנה שאין צורך בשום דבר חומרי. המשיח מגיע - יש הכל. הכל מקבל פרופורציות אחרות.

״כשנכנסתי בזמנו אל הגר״ח קנייבסקי, הוא חיזק אותי ורומם את רוחי בתקופה שהייתי שבור לגמרי. ר׳ חיים אמר לי שאחרי האסון שלנו הוא בטוח שהמשיח קרוב מתמיד. ׳אלה הם חבלי משיח אמיתיים׳, כך אמר.

"כולנו מקווים שהגאולה תגיע בקרוב ונזכה לראות את ביאת המשיח, ואת הילדים איתנו בתחיית המתים. עד אז, נמשיך עם אמונה חזקה והבנה כי זו השגחה פרטית, ונקבל על עצמינו להתחזק ב״בין אדם לחברו״.

צילום: קובי הר צבי


























, ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!