רבקה זך, הסטודנטית החרדית לרפואה שחולמת לעזור לנשים חרדיות
בגיל 30 היא על סף סיום לימודי הרפואה ותגשים את חלומה ושליחותה: תרומה לקהילה אליה היא משתייכת • אני עובדת עם רופא ומזהה את הנשים החרדיות ששמחות שיש בחדר אישה חרדית שמבינה אותן היטב על כל ההיבטים, רפואית והלכתית
- שיפי חריטן
- כ"ח אדר א' התשע"ו
- 13 תגובות
בית חולים. אילוסטרציה. צילום: פלאש90
היא סטודנטית שנה אחרונה, מחזור ב' בתוכנית הארבע שנתית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. רבקה זך, סטודנטית חרדית שסיימה תואר ראשון במדעי החיים, ופנתה ללימודי רפואה. היא בת 30, נולדה בברית המועצות ועלתה לארץ עם משפחתה לפני כעשרים שנה, כשהיתה בת 10. היא התגוררה בירושלים וכיום גרה בצפת. נשואה ואימא לילד בן 4, ומשתייכים לקהילה החרדית ליטאית.
"באתי מבית של עולי ברית המועצות, בו יש חשיבות רבה לרכישת השכלה גבוהה בכל תחום שהייתי בוחרת", מספרת זך ל'לובי נשי'. "כילדה קטנה חלמתי להיות רופאה, אבל בתיכון מאוד נהניתי במגמת ביולוגיה, ולכן הלכתי ללמוד מדעי החיים. מדעי החיים הוא מקצוע מסקרן, הנוגע במדע הבסיסי ויישומו בתחום המחקרי. בסיום לימודי התואר הראשון הרגשתי צורך ללכת לכיוון מחקרי ולהעמיק. אך למרות אהבתי לביולוגיה, הייתה חסרה לי התקשורת האנושית עם בני האדם. נושא המחקר הוא מאוד חשוב ואני רואה את עצמי עוסקת בזה בעתיד, אך לא רק בו. במסגרת מחקרית אין אפשרות נתינה לאחרים בטווח הקצר, כיוון שההשפעה על האנושות היא במרחק של עשרות שנים" .
רבקה רואה את תהליך הקבלה ללימודים כמשהו ניסי ולא טריוויאלי. "חזרתי בתשובה ואינני חרדית מבית, ולכן יש בפניי אתגר של שילוב בין העולמות", היא מסבירה. "את לימודי הרפואה התחלתי כחרדית. יש מחסור גדול של רופאים או בעיקר רופאות חרדיות, שיכולות לתת מענה הולם לנשים מהקהילה".
היא עומדת לפני שלושה מבחנים אחרונים עד לסיום הנכסף, ומתכוונת להפוך לרופאת נשים במגזר החרדי, "כדי לתת מענה לנשים ושירגישו יותר בנוח כשהן מגיעות להיבדק", היא מספרת בהתרגשות. אל התחום שלה הגיעה גם ממקום של אהבה וגם ממקום של שליחות. "כבר בתחילת הלימודים בעלי אמר לי: תלכי לתחום שאת אוהבת ורוצה. אחד הדברים שדחפו אותי ללימודי רפואה הוא מחסור חמור ברופאות נשים ובייחוד מהמגזר החרדי", היא אומרת. "רופאה דתית חרדית יכולה להבין את הניואנסים העדינים במהלך הענקת טיפול המתאים ביותר למגזר זה. בסוף הכשרתי כרופאה מומחית- ככל הנראה ארצה לשלב בין עבודה בקהילה ולבין עבודה בבית החולים. במסגרת עבודתי בקהילה אני רואה את עצמי מתמקדת גם ברפואה מונעת; עזרה בקידום הבריאות באוכלוסיה החרדית ובפרט אצל הנשים. הנושא שפחות בא לידי ביטוי במגזר זה, ולכן הייתי רוצה לעסוק דווקא בו. הייתי רוצה להוות כתובת לנשים באזור מגורי בכל נושא הקשור לרפואה בכלל ולקידום בריאות בפרט. בבית חולים אפשרות זו מצומצמת יותר וזמן האינטראקציה עם חולות קצר לעומת העבודה בקופת החולים. מבחינתי השילוב בין שניהם הוא אידיאלי".
במקרים רבים בעבודתה, כעוזרת רופא בבית חולים, היא נתקלה בנשים שהגיעו לטיפול או לבדיקה והרגישו הרבה יותר בנוח כשבחדר היתה אישה שמבינה את השפה שלהן ואת הרגישות, גם בדברים האישיים וגם ברגישויות ההלכתיות.
את הסטאז' רבקה תעשה בירושלים, אך חולמת לחזור לגליל. "אני רואה את עצמי מגדלת את משפחתי בעיר קטנה או יישוב, עם השקט, השלווה והנופים המרהיבים בגליל, מתמחה עם אוכלוסייה שהכרתי במהלך הלימודים,בבית חולים בינוני בגודלו המאפשר הענקת יחס אישי ואנושי לבאים בשעריו".
כחלק מהתרומה לחברה שכל כך מובילה אותה בחייה, רבקה שמחה להיות אוזן קשבת ומייעצת לבנות שמתלבטות בתחום ומשאירה לנו את המייל שלה כדי שכל אחת תוכל לפנות אליה ברמה האישית ולהתייעץ. [email protected] "אם כבר תרומה לקהילה, אז עד הסוף". היא מסכמת.
רבקה זך עם משפחתה
"באתי מבית של עולי ברית המועצות, בו יש חשיבות רבה לרכישת השכלה גבוהה בכל תחום שהייתי בוחרת", מספרת זך ל'לובי נשי'. "כילדה קטנה חלמתי להיות רופאה, אבל בתיכון מאוד נהניתי במגמת ביולוגיה, ולכן הלכתי ללמוד מדעי החיים. מדעי החיים הוא מקצוע מסקרן, הנוגע במדע הבסיסי ויישומו בתחום המחקרי. בסיום לימודי התואר הראשון הרגשתי צורך ללכת לכיוון מחקרי ולהעמיק. אך למרות אהבתי לביולוגיה, הייתה חסרה לי התקשורת האנושית עם בני האדם. נושא המחקר הוא מאוד חשוב ואני רואה את עצמי עוסקת בזה בעתיד, אך לא רק בו. במסגרת מחקרית אין אפשרות נתינה לאחרים בטווח הקצר, כיוון שההשפעה על האנושות היא במרחק של עשרות שנים" .
רבקה רואה את תהליך הקבלה ללימודים כמשהו ניסי ולא טריוויאלי. "חזרתי בתשובה ואינני חרדית מבית, ולכן יש בפניי אתגר של שילוב בין העולמות", היא מסבירה. "את לימודי הרפואה התחלתי כחרדית. יש מחסור גדול של רופאים או בעיקר רופאות חרדיות, שיכולות לתת מענה הולם לנשים מהקהילה".
היא עומדת לפני שלושה מבחנים אחרונים עד לסיום הנכסף, ומתכוונת להפוך לרופאת נשים במגזר החרדי, "כדי לתת מענה לנשים ושירגישו יותר בנוח כשהן מגיעות להיבדק", היא מספרת בהתרגשות. אל התחום שלה הגיעה גם ממקום של אהבה וגם ממקום של שליחות. "כבר בתחילת הלימודים בעלי אמר לי: תלכי לתחום שאת אוהבת ורוצה. אחד הדברים שדחפו אותי ללימודי רפואה הוא מחסור חמור ברופאות נשים ובייחוד מהמגזר החרדי", היא אומרת. "רופאה דתית חרדית יכולה להבין את הניואנסים העדינים במהלך הענקת טיפול המתאים ביותר למגזר זה. בסוף הכשרתי כרופאה מומחית- ככל הנראה ארצה לשלב בין עבודה בקהילה ולבין עבודה בבית החולים. במסגרת עבודתי בקהילה אני רואה את עצמי מתמקדת גם ברפואה מונעת; עזרה בקידום הבריאות באוכלוסיה החרדית ובפרט אצל הנשים. הנושא שפחות בא לידי ביטוי במגזר זה, ולכן הייתי רוצה לעסוק דווקא בו. הייתי רוצה להוות כתובת לנשים באזור מגורי בכל נושא הקשור לרפואה בכלל ולקידום בריאות בפרט. בבית חולים אפשרות זו מצומצמת יותר וזמן האינטראקציה עם חולות קצר לעומת העבודה בקופת החולים. מבחינתי השילוב בין שניהם הוא אידיאלי".
במקרים רבים בעבודתה, כעוזרת רופא בבית חולים, היא נתקלה בנשים שהגיעו לטיפול או לבדיקה והרגישו הרבה יותר בנוח כשבחדר היתה אישה שמבינה את השפה שלהן ואת הרגישות, גם בדברים האישיים וגם ברגישויות ההלכתיות.
את הסטאז' רבקה תעשה בירושלים, אך חולמת לחזור לגליל. "אני רואה את עצמי מגדלת את משפחתי בעיר קטנה או יישוב, עם השקט, השלווה והנופים המרהיבים בגליל, מתמחה עם אוכלוסייה שהכרתי במהלך הלימודים,בבית חולים בינוני בגודלו המאפשר הענקת יחס אישי ואנושי לבאים בשעריו".
כחלק מהתרומה לחברה שכל כך מובילה אותה בחייה, רבקה שמחה להיות אוזן קשבת ומייעצת לבנות שמתלבטות בתחום ומשאירה לנו את המייל שלה כדי שכל אחת תוכל לפנות אליה ברמה האישית ולהתייעץ. [email protected] "אם כבר תרומה לקהילה, אז עד הסוף". היא מסכמת.
רבקה זך עם משפחתה
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות