שיעור תורני: מה הבעיה בעופות 'העדה'?
הגאון רבי אברהם שרגא, מומחה לנושא בדיקת עופות, מסביר בטוב טעם את הבעיה ומציע גם פתרון קל לביצוע
צילום אילוסטרציה: שמואל דריי
הגאון רבי אברהם שרגא, מו"ץ נודע בבית שמש ומחבר ספר פתחי תשובות, וספר תורת העוף הנחשב לספר המוביל בתחום כשרות העופות ובדיקת עופות בימינו, מסביר היום (ג) במכתב מיוחד המתפרסם לראשונה ב'בחדרי חרדים' את הבעיה המדויקת שישנה בשחיטת 'העדה' כיום, ואף מציע פיתרון שיחסוך את הספקות מכאן ולהבא.
"לכבוד ידידי הרב שליט"א
"באשר שאלת על אשר התעורר באחרונה על אופן הזריקות הנעשים בעוף במשחטת העדה החרדית ואשר מחמת זה פעמים גורם לשאלות בצומת הגידים. הן אמת שאיני כדאי להכניס את ראשי בין הרים, מ"מ אומר מה שנראה לענ"ד בקיצור נמרץ.
"בשוק של עוף יש ט"ז גידים, בגידים אלו תלויים גם סוגי טרפות. ולמשל אם נקרע גיד אחד או שיש איזה שהוא ריקבון או שהשתנה המראה כגון למראה קרום מוגלתי באופן זה נוהגים כיום בשחיטות מהדרין שלא להכשיר עופות אלו. ולכן המנהג כיום בכל שחיטות מהדרין לבדוק כל עוף ועוף את הגידים שלו לראות שלא נקרע שום גיד או שיש איזה שהוא מחלה. מקום של הגידים נקרא במושג ההלכתי "צומת הגידים".
"כמו כן נהוג היום בכל המשחטות להזריק לעופות זריקות כדי למנוע סוגי מחלות וזיהומים, באיזה אופן והיכן מקום ההזרקה יש כמה שיטות. במשחטת העדה חרדית נוהגים להזריק בחצי העליון של השוק וכמו שביארנו בספר תורת העוף (עמ' ע"ג). (אולם יש נוהגים להזריק בחזה או בעורף).
"אלא שבאחרונה התעורר בסוגי משקים מסויימים שע"י זריקות אלו מוצאים בשוק של העוף מראה מסויים ואשר טוענים שהוא גורם לטרפות העוף, או מחמת שינוי מראה ממראה העוף או שהוא ריקבון בגידים אשר מטריפים. ומסתייעים מדברי הרמ"א (סי' נ"ו ס"ט) שכיון שאין אנו בקיאים היום בבדיקת צומת הגידים יש להטריף הכל. אולם כבר בש"ך שם הביא את דברי הב"ח שרק אם נצרר הדם הרבה יש להחמיר אך בשאר מראות יש להקל ומ"מ טוב להחמיר ולעיין ע"י שיחתוך וכו'. (ועיין בט"ז שם ובפמ"ג) ומ"מ מבואר מדבריו שיש להחמיר ולעיין ע"י בדיקה. וא"כ גם לדבריו מאחר שכיום בודקים בדיקה יסודית במשחטה זו כל מראה שיש בשוק ע"י שפותחים כל מקום שיש בו שינוי מראה זו ובודקים אם הגיע לידי ריקבון או שאר דברים בוודאי שיש לסמוך עליהם, וכמו שסומכים עליהם בגוף השחיטה על הסכינים ובדיקת הריאות ושאר דברים וכדביארנו בספר תורת העוף ה"נ גם על דבר זה. ויש עוד הרבה להאריך בזה ודו"ק כי קיצרתי".
את מכתבו מסיים הרב שרגא בהמלצה: "ומ"מ עצה טובה כדי לצאת מידי כל ספק ושאלה לענ"ד יש להזריק את הזריקות הנצרכים בירך העוף ובזה יצאו מידי כל ספק. וה' יצילנו מכל מכשול וטעות אמן. אברהם שרגא מח"ס פתחי תשובות ותורת העוף במשנת הקנה בשם".
"לכבוד ידידי הרב שליט"א
"באשר שאלת על אשר התעורר באחרונה על אופן הזריקות הנעשים בעוף במשחטת העדה החרדית ואשר מחמת זה פעמים גורם לשאלות בצומת הגידים. הן אמת שאיני כדאי להכניס את ראשי בין הרים, מ"מ אומר מה שנראה לענ"ד בקיצור נמרץ.
"בשוק של עוף יש ט"ז גידים, בגידים אלו תלויים גם סוגי טרפות. ולמשל אם נקרע גיד אחד או שיש איזה שהוא ריקבון או שהשתנה המראה כגון למראה קרום מוגלתי באופן זה נוהגים כיום בשחיטות מהדרין שלא להכשיר עופות אלו. ולכן המנהג כיום בכל שחיטות מהדרין לבדוק כל עוף ועוף את הגידים שלו לראות שלא נקרע שום גיד או שיש איזה שהוא מחלה. מקום של הגידים נקרא במושג ההלכתי "צומת הגידים".
"כמו כן נהוג היום בכל המשחטות להזריק לעופות זריקות כדי למנוע סוגי מחלות וזיהומים, באיזה אופן והיכן מקום ההזרקה יש כמה שיטות. במשחטת העדה חרדית נוהגים להזריק בחצי העליון של השוק וכמו שביארנו בספר תורת העוף (עמ' ע"ג). (אולם יש נוהגים להזריק בחזה או בעורף).
"אלא שבאחרונה התעורר בסוגי משקים מסויימים שע"י זריקות אלו מוצאים בשוק של העוף מראה מסויים ואשר טוענים שהוא גורם לטרפות העוף, או מחמת שינוי מראה ממראה העוף או שהוא ריקבון בגידים אשר מטריפים. ומסתייעים מדברי הרמ"א (סי' נ"ו ס"ט) שכיון שאין אנו בקיאים היום בבדיקת צומת הגידים יש להטריף הכל. אולם כבר בש"ך שם הביא את דברי הב"ח שרק אם נצרר הדם הרבה יש להחמיר אך בשאר מראות יש להקל ומ"מ טוב להחמיר ולעיין ע"י שיחתוך וכו'. (ועיין בט"ז שם ובפמ"ג) ומ"מ מבואר מדבריו שיש להחמיר ולעיין ע"י בדיקה. וא"כ גם לדבריו מאחר שכיום בודקים בדיקה יסודית במשחטה זו כל מראה שיש בשוק ע"י שפותחים כל מקום שיש בו שינוי מראה זו ובודקים אם הגיע לידי ריקבון או שאר דברים בוודאי שיש לסמוך עליהם, וכמו שסומכים עליהם בגוף השחיטה על הסכינים ובדיקת הריאות ושאר דברים וכדביארנו בספר תורת העוף ה"נ גם על דבר זה. ויש עוד הרבה להאריך בזה ודו"ק כי קיצרתי".
את מכתבו מסיים הרב שרגא בהמלצה: "ומ"מ עצה טובה כדי לצאת מידי כל ספק ושאלה לענ"ד יש להזריק את הזריקות הנצרכים בירך העוף ובזה יצאו מידי כל ספק. וה' יצילנו מכל מכשול וטעות אמן. אברהם שרגא מח"ס פתחי תשובות ותורת העוף במשנת הקנה בשם".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות