יום האישה הבינלאומי? תלוי את מי שואלים

אי אפשר להתעלם מזה כשאת נמצאת מחוברת לרשת. למעשה גם אם את הולכת ברחוב בעיר ממוצעת, ולא חרדית הארד קור. יום האישה הבינלאומי, זועקות הכותרות, שלטי החוצות, הפרסומות, והכתבות – בעיתונים ובאתרים.

אלו שפתחו פייסבוק הבוקר, מן הסתם נתקלו בהודעה ה"חגיגית" שארגנו לו מרק צוקרברג וחבריו שם במגדלי המיליונים – "זה יום האישה הבינלאומי! לחיי השוויון לנשים בכל העולם".

הבטתי על התמונה ועל הכיתוב, ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. למעשה מעולם לא ציינתי את יום האישה ולא התייחסתי אליו, משום שלא חשבתי כלל שיש מקום לציין יום בתאריך מסוים שמישהו החליט שזה היום שלי. רק היום אני אישה? ומה קורה איתי עוד 364 ימים? כאילו אני לא קמה כל בוקר ונכנסת לטירוף של עשייה, בבית, בעבודה, עם עצמי, עם ילדיי, עם הזוגיות והדאגות השונות – ולא חסרות, ב"ה.

אבל אולי זו רק אני, שחושבת שלא צריכים לציין משהו באופן מיוחד כדי להדגיש את חשיבותו – להפך, זה אולי רק מקטין אותי. כי למה אני צריכה את החגיגיות הגרנדיוזיות האלו, כשהמציאות כל כך עלובה, עדיין בשנת 2016 – פערי שכר, תעסוקה, הטרדות, אלו רק מקצת הדברים שמטרידים כל אישה ממוצעת.

אני תוהה: כיצד חוגגת היום אישה חד הורית שעובדת למחייתה בשתיים או שלוש עבודות ועדיין ניצבת בסוף החודש עם פתקי האזהרה של חברת חשמל או הוצאה לפועל בגלל ארנונה ושכר דירה?
ובכל זאת כדי להבין מהיכן מגיע התאריך הזה, יש צורך לחזור מעט אחורה: השנה היא 1909 – אז צוין לראשונה יום האישה, שהיה הצעה של אישה סוציאליסטית בשם לואיזה זיאץ מגרמניה. הרעיון היה לקדם שוויון זכויות לנשים, שכלל זכות הצבעה, מה שלא היה קודם לכן - כידוע.
עם השנים, ומהפכות בארצות השונות, הגיע יום האישה גם אליהם והתאריך צוין בחודשים שונים, עד לשנת 1977, כאשר העצרת הכללית של האו"ם הזמינה את המדינות החברות להכריז על יום האישה בתאריך 8 למרץ למניינם.

בסין, אם אתם תוהים, ביום האישה קיבלו הנשים את החג באופן רשמי ונדרשו לעבוד רק חצי יום. מה שהזכיר לי את הדבר ויצר אצלי צחוק שלא ידעתי אם הוא מצחיק או עצוב, היה כששמעתי אתמול שדרנית רדיו שהזכירה למאזינים כי לרגל יום האישה, כל העובדות בתחנה יהיו נשים. שדרניות, מפיקות, טכנאיות, כולן. והגברים? הגברים בחופש...

ורק רגע לפני סיום – אני רוצה להזכיר לכם שאם כבר החלטתם לציין יום חגיגי, ואם כבר יום האישה - אז פרחים לשבת יכולים להיות רעיון מעולה. בעצם הם יכולים להיות מתנה יפה בכל תאריך, ואפילו אני, שלא משתגעת מפרחים בדרך כלל, מצאתי את עצמי נהנית. שבת זה יום שבו אני, כאישה, אחרי שעבדתי וטרחתי, עמלתי והכנתי, יכולה לשבת סביב שולחן ערוך והרבה אור סביבי, וליהנות רגע מהשקט, מהנחת, מהמשפחה – להרגיש אישה. ומי שמכיר אותי כבר יודע – שאם פרחים, אז רק באופציה כזאת שלא צריך לתפעל אותם, לתחזק אותם, לשטוף אחר כך אגרטל עם ריח נורא של המים, וזו הסיבה שנהניתי כל כך מהזר של FLOWER LAB שהגיע אלי כמתנה אסתטית ויפה, בקופסת כובע יפה שמשמשת תחליף מושלם לאגרטל! גם פרחים, גם בלי בלגן – יכול להיות מושלם מזה? כבר ביררתי ויש אותם בגדלים, צורות וצבעים שונים – אתם רק צריכים לבחור ולהזמין, ולהזכיר לאישה את מה שאתם חושבים עליה כל השנה.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'