סערת הזקנים: מישהו כאן השתגע

צבא הגנה לישראל, צה״ל בפי כולנו. צבא-העם כחזון מקימיו, פוקד בפקודה! להוריד זקנים בשרות הסדיר. סיוט אחרית הימים. כשהפוליטיקאים עושים מאמצי על להרחיב את בסיס הגיוס. כשהציבור החרדי אליו מכוונים המאמצים, נקרע פשוטו כמשמעו בין השוללים שרות, אבל... לבין האוסרים לחלוטין כמצווה דאורייתא וע״כ מפסיקים את בני הישיבות מלימודם ויוצאים לרחובה של עיר להפגין ולמחות. דמות רבנית מחו״ל אומרת בקול ובפומבי את מה שאחרים ליחששו בהיחבא. ״אולי הגיע הזמן של בני התורה להגר לארה״ב״, שם ניתן ללמוד ללא הפרעה!

בצה״ל פוקדים על גילוח הזקן בכפייה. שיהיה ברור לכל מי שעדיין מסתפק, אדם דתי, מקומו לא כאן ולא אצלנו.

משרד הבטחון וצה״ל משקיעים תקציבי עתק ב״שכנוע״ אלו שעזבו את תלמודם לבוא לשרת ולתרום. הממשלה מאוימת על ידי הבג״ץ שכבר פסל את חוק טל המנוח בטענה שאינו שוויוני. המצב הנוכחי הינו נפיץ ונזיל. כל כולו מותנה בכך, שאלו שעוזבים בשלב מסוים את ספסלי הישיבה ישתלבו במסגרת צבאית, בכדי להוכיח שקיימת השתלבות הדרגתית שתשביע את רצון השופטים דורשי השוויון בנטל. בצה״ל משקיעים מאמצי עתק בכדי לשלב ולהרחיב את שורת המתגייסים. ברחוב החרדי נטושה מלחמה גלויה נגד ״המתגייסים״ ובעיקר נגד ״הפתיינים״.

מלחמה אידיאולוגית נוקבת. באמצע הדרך, מישהוא השתגע ובעט בדלי החלב באמצע החליבה. בצה״ל כנראה לא מכירים את החלק החמישי של השו״ע. בסיס הפסיקה שנשענת על הגיון בריא ושכל ישר. ״חוכמלוג״ בחר לצאת לקרב אבוד מראש, וודאי בקואליציה הנוכחית, שבעלי הזקנים נמצאים במרכזה ואוחזים אותה בגרגרתה. קרב ללא סיכוי! ולא שואלים לרגע, בעצם לשם מה? ולמה?

מזל גדול שעל הקרבות והמלחמות האמיתיים... מחליטים הפוליטיקאים ולא הקצינים. שיקול דעתם של אלו, הקצינים, דורש בדיקה יסודית. בעצם, צה״ל שיחק בילדותיות מופגנת, לידי אלו שמסבירים ובטוב טעם. מדוע ״צבא העם-צה״ל״ אינו מקום לנער חרדי, גם באם אינו שוקד על תלמודו ועושה לילות כימים על סדריו. אפילו זקן אינו יכול לגדל!

מה שאותי מטריד ואמור להדיר שינה מעינינו, כיצד המערכת הגדולה והחכמה הזו, שאמורה להגן על חיינו וביטחוננו, לא איתרה את האיוולת מראש ופירקה את המוקש בטרם יגרום נזק? מה עוד הם מפספסים? טעות של קצין, גם באם הינו בר סמכא, קורה ותקרה. כולנו בני אדם. אבל מערכת שלמה שלא נדלקו אצלה אורות אזהרה אדומים???

״זקנים״, בסגנון בן-לאדן פופולאריים היום בקרב צעירים ובני נוער ערביים מסיבות דת ובאירופה מסיבות של ״אופנה ומודה״. יתכן ולצבא רגיל זה לא יאה. אך לא לצבא יהודי בארצו ישראל, כאן, זה יאה ונאה.

היה מעניין מי קם לזעוק. והיו שקמו! ולא רק אישים חרדים ודתיים. היו מספר צדיקים בסדום-ת״א השמאלנית. גם בצד השמאלי-חילוני-ליברלי של המפה. כאלו שהבינו את גודל האבסורד. לחלקם רק הפריע שבנח״ל החרדי ״ההגבלה״ לא קיימת. על כך ולכן נזעקו לזעוק. לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן. אפליה! רק בודדים איבחנו את הפגיעה, כפגיעה אמיתית בחופש הביטוי והאמונה ונזעקו למחות. צריך למחוא להם כפיים. מגיע להם.

רק לחשוב שבצה״ל היו משרתים ערבים מוסלמים, שמצוות דתם מצווה עליהם להתהדר בזקני-פרא. ואווו, איזו צעקה הייתה קמה בשמאל הישראלי. זו הייתה זעקה בקול ענות גבורה שמקיפה וכוללת כל מתחסד ומתחסדת שאי פעם קיבלו מיקרופון! המדיה הייתה נשרפת, בוערת באש קנאות וקידמה ממתראיינים שזועקים את ״חופש הדת״. לערבים. הפובליציסטים המקצועיים היו שולפים את כל הקלישאות שאי פעם הודפסו ״שחור על גבי עיתון״.

כשזו גזרת דת לדתיים, אך בני הדת היהודית - קול ענות, אך חלושה ומועטת. ״הארץ״ הסתפק בסיקור שמרני מינוס. עיתון ״הארץ״ היה לוהט לו היו אוסרים על ״רבניות״ רפורמיות לגדל זקן בפקודה. אזי, אשד המילים היה נשפך כמפלי הניאגרה בשיאם. .

הפקודה הטיפשית בוטלה! ובצדק. הזקן יחזור ויצמח. הנזק נגרם ואינו בר-חלוף. שוב נוכחנו, אבן שטיפש זורק לבאר צריך עשרה חכמים להוציאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!