יתד נאמן: מכנה משותף בין הרפורמים למתחם התחנה
"צריך לשחרר את ירושלים", קורא מאמר המערכת, ומשווה בין הכותל הרפורמי לסערת אישור מתחוה התחנה
- אברמי פרלשטיין
- כ"ד אדר א' התשע"ו
- 7 תגובות
פלאש
סערת הכותל הרפורמי - בעיתון 'יתד נאמן' מחברים הבוקר (ו') במאמר המערכת של העורך ישראל פרידמן, בין הרפורמים למאבק על מתחם התחנה, ותוקפים חזיתית את ראש העיר ניר ברקת.
"ישנו מכנה משותף ברור בין האישור שניתן לכתות החוץ יהודיות לקיים מופעי תיפלה פורימיים ליד הכותל הדרומי, לבין אישור התוכנית להפעלת מתחם התחנה בירושלים תוך חילולי שבת. הכתות הכפרניות כמו חברי המועצה והועדה המחוזית נעצו את טלפיהן בחומה, והארץ הזדעזעה ת"ק על ת"ק פרסה. שני הארועים שפוגעים בקדושתה של ירושלים, מוכיחים כי ירושלים עדין נתונה תחת כיבוש זר".
פרידמן ממשיך וקושר בין המקרים - "קו התפר הפרום עובר במתחם ספרא, כי ירושלים של ברקת אינה ירושלים, היא סמל לאומי אזרחי, סמבול בלבד. הר הבית הוא פסגת הלאומיות והלאומנות רח"ל, לא מקום קדוש – ולכן יש שמרשים לעצמם לעלות למתחם הכרת ולרמוס חצרי. הכותל "שלהם" הוא האייפל הצרפתי של הישראלי, הקולוסאום הרומאי של העיר הזו, הביג-בן הבריטי של ירושלים – לכן הם בונים שם כלוב עבור שועלים שיוכלו להלך בו. ירושלים שלהם היא ה"ברלין" או ה"ניו יורק" של הישראלים, וכך הם רוצים שתיראה. עירית ירושלים עושה הכל כדי לחלן את העיר ולהנציח את חורבנה".
"ירושלים" כותבים ביתד, "למרות היותה כיום בריבונות ישראלית, אינה משוחררת. העיר הזו נאנקת, תחת כבוש רוחני זר שבראשו הגנרל ראש העיר. הכותל, שריד לבית מקדשנו הפך לאתר תיפלה לנציגות כת זרה, המבקשת לרמוס ולכבוש את המלכה עמי בבית – בהכשר הבג"צ. העיר שיועדה למקום שממנו תצא תורה ודבר ד', הפכה לחוד החנית של עקירת הדת.
"למדינת ישראל יש את "ירושלים שלה", לעם היהודי עדיין אין את ירושלים שלו ואנחנו חייבים להלחם על כך – לפחות לסתום את הפרצות האחרונות. היהדות החרדית חייבת לעשות את הכל כדי לשחרר את ירושלים ולשמור על השבת - האות 'ביני ובין בני ישראל'. חייבים לבלום את התקדים המסוכן של ראש העיריה שעלול לגרור פירצה אחר פירצה".
"ישנו מכנה משותף ברור בין האישור שניתן לכתות החוץ יהודיות לקיים מופעי תיפלה פורימיים ליד הכותל הדרומי, לבין אישור התוכנית להפעלת מתחם התחנה בירושלים תוך חילולי שבת. הכתות הכפרניות כמו חברי המועצה והועדה המחוזית נעצו את טלפיהן בחומה, והארץ הזדעזעה ת"ק על ת"ק פרסה. שני הארועים שפוגעים בקדושתה של ירושלים, מוכיחים כי ירושלים עדין נתונה תחת כיבוש זר".
פרידמן ממשיך וקושר בין המקרים - "קו התפר הפרום עובר במתחם ספרא, כי ירושלים של ברקת אינה ירושלים, היא סמל לאומי אזרחי, סמבול בלבד. הר הבית הוא פסגת הלאומיות והלאומנות רח"ל, לא מקום קדוש – ולכן יש שמרשים לעצמם לעלות למתחם הכרת ולרמוס חצרי. הכותל "שלהם" הוא האייפל הצרפתי של הישראלי, הקולוסאום הרומאי של העיר הזו, הביג-בן הבריטי של ירושלים – לכן הם בונים שם כלוב עבור שועלים שיוכלו להלך בו. ירושלים שלהם היא ה"ברלין" או ה"ניו יורק" של הישראלים, וכך הם רוצים שתיראה. עירית ירושלים עושה הכל כדי לחלן את העיר ולהנציח את חורבנה".
"ירושלים" כותבים ביתד, "למרות היותה כיום בריבונות ישראלית, אינה משוחררת. העיר הזו נאנקת, תחת כבוש רוחני זר שבראשו הגנרל ראש העיר. הכותל, שריד לבית מקדשנו הפך לאתר תיפלה לנציגות כת זרה, המבקשת לרמוס ולכבוש את המלכה עמי בבית – בהכשר הבג"צ. העיר שיועדה למקום שממנו תצא תורה ודבר ד', הפכה לחוד החנית של עקירת הדת.
"למדינת ישראל יש את "ירושלים שלה", לעם היהודי עדיין אין את ירושלים שלו ואנחנו חייבים להלחם על כך – לפחות לסתום את הפרצות האחרונות. היהדות החרדית חייבת לעשות את הכל כדי לשחרר את ירושלים ולשמור על השבת - האות 'ביני ובין בני ישראל'. חייבים לבלום את התקדים המסוכן של ראש העיריה שעלול לגרור פירצה אחר פירצה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות