150 שנה ללוחם בהשכלה: ה'חידושי הרי"ם'

הערב, כ"ג אדר א', מציינים בחצר הקודש גור 150 שנה להסתלקותו של כ"ק מרן החידושי הרי"ם מגור זי"ע, מייסד וראש השושלת.

הרה"ק רבי יצחק מאיר רוטנברג-אלתר זצוק"ל נולד במגנישוב בשנת תקנ"ט לאביו רבי ישראל שכיהן כרב העיר ולאמו הרבנית חיה שרה ע"ה שגדלה כיתומה בביתו של המגיד מקוז'ניץ שאף השיאה והבטיח לה בן שיאיר את העולם בתורתו. מסופר כי המגיד שאלו בתור ינוקא: אמור נא לי היכן אלוקים דר ואתן לך דינר. ואני, השיב הילד הפיקח, אתן לרבי שני דינרים אם יאמר לי היכן אין הוא דר.

עד מהרה נודע שמו כ'העילוי ממגנישוב'. המגיד בחר לו מלמדים שילמדו אותו בכל חלקי התורה. כבר בילדותו נסע פעמיים ושלוש ליהודי הקדוש מפשיסחא וקנה ממנו חסידות ואורחות חיים.

לפני נישואיו לבתו של הנגיד רבי משה חלפן בוורשה, ציווה אותו המגיד שלושה דברים: לחדש בכל יום דבר תורה, להתפלל ביחידות ולשקוד על ספר המאור ולהשיב על השגות הרמב"ן כנגדו. הוראות אלו שמר הרי"ם עד יומו האחרון בקפידה.

בוורשה הוא נודע כעילוי עצום וגאוני דורו חברו אליו. בד בבד, הוא ממשיך בנסיעותיו לרבו המגיד מקוז'ניץ עד להסתלקותו בערב חג הסוכות תקע"ה. החסידים התפלגו ומהם נסעו לחוזה מלובלין עד ליום הסתלקותו בט' באב באותה שנה. החידושי הרי"ם המשיך לנסוע אל בנו של המגיד, רבי משה אליקים מקוז'ניץ. אמנם, הוא סלד מגינוני החיבה שהרעיף עליו הרבי. ולאחר הסתלקות החוזה, כשפתח הרבי ר' בונם מפשיסחא את חצרו באופן רשמי, הוא החל לנסוע אליו. "אני זקוק לרבי שייסרני בשוטים", אמר אז, "ולא שיחבק אותי".

מה שקרה באותם ימים, נעלה מבינת אנוש ומהשגת בני אדם: שלושה עשר נסיעות נסע הרי"ם לפשיסחא, ובכל נסיעה שכל ילד. חסידים תלו זאת בקפידתו של הרבי מקוזניץ שאמר: "הוא הרס לנו שבת אחת, חוששני שייהרסו לו שבתות הרבה". וכך הווה. באותם ימים קרא עליו רעו הגדול, הרבי ר' חנוך העניך מאלכסנדר: "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו - והיכן החסד? אלא שפיל לסיפא דקרא: וצדקתו לבני בנים - שושלת הקודש תמשיך ותפרח לבני בניו". ברכה שהתקיימה עד עצם היום הזה לתפארת.

בי"ב באלול תקפ"ז באה מסכת פשיסחא אל קיצה. הרבי ר' בונם נסתלק למתיבתא דרקיעא. גדולי החסידים מתלבטים במי לבחור, החידושי הרי"ם או גיסו הרבי מקוצק. החידושי הרי"ם קובע; הרבי מקצק הוא הרבי ואומר לחסידים: מזל טוב, יש לנו רבי. לעתיד יאמר: "ראיתי להבת אש בקוצק וכפפתי עצמי תחתיה משך ל"ב שנים". הרבי מקוצק לא זז מחבבו והיה מכנהו "שר התורה".

בכ"ב שבט תרי"ט עולה הרבי מקוצק השמימה והחסידים פונים לוורשה, אל בית מדרשו של החידושי הרי"ם. באותם ימים יתבטא הרי"ם ויאמר: הרבי רבי בונם הנהיג באהבה, הרבי מקוצק הנהיג ביראה ואני אנהיגם בתורה. בימים שלאחר מכן עקר הרי"ם לגור ופתח בה את בית מדרשו שהפך לבית היוצר לחסידות ומכל פולין נהרו אליו חסידים ואנשי מעשה.

הרי"ם לחם בכל עוז כנגד תנועת ההשכלה ובהשפעתו בוטלה גזירת חוק לימוד השפות וההשכלה במוסדות החינוך. בראשית שנת תרי"א חוקקה ממשלת פולין את חוק המלבושים, המחייב שינוי התלבושת ההודית המסורתית. הרי"ם עמד אז בראש החנית כנגד הגזירה ואף נאסר באותם ימים כמי שעומד בראש ההתנגדות לחוק. פולין סערה בעקבות מאסרו ואף נכבדי הנכרים באו להפגין מול הממשלה, הפגנות מחאה נערכו בכל רחבי פולין וראשי השלטון מיהרו לשחרר את הרי"ם. בערב חג הפסח תרי"א בוטלה הגזירה אך הותנה עם החסידים כי יאמצו לעצמם כובעי מצחיות ומכנסיהם יהיו תחובים בגרביהם.

הרי"ם גם היה מי שעודד את העיתון החרדי הראשון 'המגיד' שהופיע בשנת תרכ"ג. באותם ימים כתב שירים כנגד המשכילים והשפעתם הקלוקלת.

בשבת פרשת פרה, כ"ג באדר, בשעת סעודה שלישית, שבק הרי"ם חיים לכל חי, כשמילותיו האחרונות היו: לייבלי, קדיש. לאמור: נכדו לייבלי, הוא בעל השפת אמת יקרא קדיש אחריו.

נקבר בבית העלמין בעיר גור, ולימים נקבר לצידו נכדו השפת אמת. מקום ציונם נודע כמקום תפילה עד היום הזה. תורותיו הודפסו בספרי שו"ת הרי"ם וחידושי הרי"ם על הש"ס ושולחן ערוך וספר 'הזכות' מכתב ידו. חידושיו על התורה נקבצו בספרי 'חידושי הרי"ם' ו'ליקוטי הרי"ם' שיצאו לאור ע"י נכדיו. תולדותיו יצאו לאור בספר 'מאיר עיני הגולה' שזכה להסכמת נכדו האמרי אמת מגור.

זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!