פטירתן של אישה מקרית ספר, בחורה צעירה מירושלים וגם על אפליית חרדיות

יום ראשון בבוקר. במקום להתלונן על העייפות ועל הסיוט החוזר על עצמו מדי מוצאי שבת, שקשה להירדם אבל בבוקר עייפים – את מתעוררת לבשורות איוב שכאלו, שגורמות לך לאהוב את העייפות המטורפת שהתחלת איתה את הבוקר ולשכוח את הכעס הפרטי על עצמך בגלל שהילדים איחרו. ההבלים הקטנים של החיים – פחות טרגיים עבורך בבוקר בו את קולטת שהורים איבדו בחטף את בתם, וברגע בו כמה ילדים הפכו ליתומים.

בשעת ערב מאוחרת, מוצאי שבת, היתה זו בחורה צעירה, כבת 25, שלפי מידע שהגיע ללובי נשי, אביה אומר שלא היו מחלות רקע. "היא רק ביקשה כוס מים ופתאום התמוטטה לנו מול העיניים" – הוא אמר.

סמוך לשעה אחת בלילה הובאה לבית הלוויות שמגר בירושלים.

והבוקר, ממש מוקדם, שמענו על דבר פטירתה של המנוחה, שיינא חיה קוגל ע"ה, תושבת מודיעין עלית, שחלתה לפני כחודשיים בשפעת החזירים, והבוקר השיבה את נשמתה ליוצרה. יהי זכרה ברוך.

מצטערת שנאלצתי לפתוח איתכן ככה את הבוקר, אבל אין לנו ברירה. לנו הבשורות קשות, אבל יש משפחות שעבורן זו המציאות, והמעט שיש בידינו הוא לכאוב עמן מעט – ובעיקר להישאר פה כדי להודות לבורא עולם על כל חסד שעשה עמנו מרגע שפקחנו עיניים. שום דבר אינו מובן מאליו ועלינו לזכור זאת.

במעבר חד מאוד, אני חוזרת רגע לנושא המקורי שבכלל רציתי לדבר עליו. לא אאריך עליו פה, אלא אקדיש לו מן הסתם מקום נפרד, רק יכולה לספר שרציתי לדבר על כתבה שהתפרסמה בסוף השבוע שעבר ב'בחדרי חרדים' – על פאנל בו השתתפו ראש עיריית מודיעין עלית, יעקב גוטרמן ויוסי דייטש, ממלא מקום ראש העיר ירושלים, ויו"ר קרן קמח. גוטרמן טען בתוקף כי אין אפליית שכר בקרב נשים חרדיות, לעומת דייטש שתקף אותו על דבריו ואמר שמדובר בעיוות המציאות וכי נשים חרדיות שעובדות באותו סוג עבודה כמו של נשים חילוניות, מקבלות פחות שכר. גוטרמן השיב לו: "אין כזה דבר, בעידן של היום של שקיפות וכו' זה לא יכול לקרות! ההיפך! לחברת ויזה יש שני מוקדים בגבעתיים ובמודיעין עילית, נשים שעובדות אצלנו בעיר מרוויחות טוב יותר מאלו בגבעתיים".

לצערי, טרם הספקתי לבדוק את הנתונים שהציג מר גוטרמן, אבל מה שיש לי להגיד לו זה שחובת ההוכחה עליו. כל העולם יודע שיש אפליית נשים ולא רק בקרב חרדיות, והוא בא וטוען שאין דברים בגו? אז שיוכיח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!