נאמן ביתו של הגרח"ש זצ"ל: "לא ידע אפילו את הדרך לביתו"
תלמידו הקרוב של ראש ישיבות פוניבז' וקמניץ עם סיפורים נדירים ל'בחדרי חרדים' על גדלותו והקשר לגדולי ישראל • מדוע חיכה הגר"ש אוירבך בכיכר השבת זמן רב? • איזו מחמאה קיבל מהרב מבריסק? • ולמה התבטא הסטייפלער ש"אין רוח הקודש"?
- אבי גרינצייג
- י"ח אדר א' התשע"ו
- 10 תגובות
"עולם התורה איבד היום חד בדרא בעמקות ובהבנת התורה. אוצר בלום של תורה ויראה, דולה ומשקה מתורת סבו הגאון ר' ברוך בער בעל ה'ברכת שמואל' זצ"ל. לא היה כמותו בהבנת וידיעת תורתו של סבו הגדול", אומר ל'בחדרי חרדים' תלמידו הקרוב ונאמן ביתו של הגרח"ש ליבוביץ' -הרב ישראל לוי, מנהל הכולל של הגר"ד סגל.
"אבל החלק הזה ידוע לכולם, ומזה פקיע שמיה בכל עולם התורה", הוא מחדד, "מה שיש להוסיף ולציין שהדבר הזה אולי מקטין את ערכו, כי גדלותו היא הרבה מעבר לידיעותיו בתורת סבו הגדול. הגרח"ש היה אוצר בלום בכל מקצועות התורה, זרעים, נשים נזיקין, קדשים וטהרות. שליטתו הייתה אבסולוטית בכל הש"ס כולו.
"פעם שמעתי ממנו כמילתא דבדיחותא ובענוותנותו אף זלזל בזה, שהלך בעבר כשהיה בגיל בר מצוה עם אביו הגאון רבי יעקב משה זצ"ל ברחובות ירושלים, והרב מבריסק שהיה באמצע טיול בשעות הבוקר פגש אותם, ודיבר עם אביו על כך שסדר קדשים זה כ'כלי זכוכית, קשה לקנותם ונוח לאבדם', ואז פנה הרב מבריסק ואמר לר' יעקב משה: 'הבן שלך יודע קדשים', ותגיד לו שזה 'נוח לאבדם', והפטיר הראש ישיבה 'כנראה הרב רצה רק לעודד אותי - כי אני לא יודע קדשים'".
הרב לוי נזכר בעוד סיפור מתקופת ילדותו של הגרח"ש: "ידוע שר' אהרן קוטלר היה מגיע לירושלים למסור שיעורים בישיבת 'עץ חיים', ומי שהיה מתערב באמצע השיעור היה נענה בחריפות. כאשר היה הגרח"ש בן 10 הוא השתתף בשיעור והקשה באמצע קושיה חריפה, וכדרכו של ר' אהרן הוא ענה בתקיפות. לאחר השיעור הגר"א קוטלר זצ"ל פנה לסובביו ושאל 'מי הילד העילוי ששאל אותי באמצע השיעור', וכאשר סיפרו לו שזה נכד של ר' ברוך בער הגיב: "אם כך זה לא פלא" וביקש לקרוא לו - אלא שהילד כבר לא היה במקום.
"כשהחלה גזירת הגיוס של לפיד לפני כמה שנים, התלונן הרב שעם ישראל זקוק למנהיגים חזקים שידעו לנווט את הספינה בשעות גורליות אלו. החצפתי פני ואמרתי לו 'שהראש ישיבה יקח על עצמו מנהיגות', והגיב לי מיד בביטול 'אני איני יודע כלום בהנהגה'. אמרתי לו 'הלא גם הרב שך עד גיל מבוגר היה שקוע בתורה ולא עסק במאום בענייני הציבור'. או אז ענה לי הרב שהוא זוכר את הרב שך בספינה שהגיעו לארץ, וישבו שם כל גדולי הדור ודנו בפוליטיקה, והסביר מיד שהכוונה לענייני ניצחון והפסדים של המדינות השונות בדברים שעסקו ונגעו בפיקוח נפש של חיים ומוות. וזכורני את הגראמ"מ שך עומד בין החביות ואינו מתעניין בשום דבר וכל כולו מונח בלימוד. 'אדם כזה ראוי שיהית לו סייעתא דשמיא בהנהגת הכלל'. ככלל", נזכר התלמיד, "ראש הישיבה ידע את ה'אבי עזרי' על בוריו ומעולם לא נאלץ לעיין בספר, מאחר והגראמ"מ שך היה ממתין לו בחצר ביתם בשכונת כרם בירושלים כשהיה אברך, והיו מתפלפלים בלימוד באותם חידושים שהודפסו לימים".
קשר מיוחד היה לגרח"ש גם עם בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל, "פעם סיפר שהגיע להתייעץ על שידוך לאחר מילדיו עם הסטייפלער זצ"ל, והסטייפלער אמר לו כי 'אנשים באים אלי להתייעץ וחושבים שיש לי רוח הקודש. אין לאף אחד בדורנו רוח הקודש. אולי לר' ברוך בער היה'".
על ההערצה שרחשו לו תלמידי חכמים אחרים, ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הגר"ש אויערבך כשהיה בניחום אבלים אצלו על בנו הרב חזקיהו יוסף ז"ל, אמר לנכד היתום 'אתה יודע מי זה סבך הגדול? אני הייתי ממתין לו שעות ארוכות בכיכר השבת שיחזור מהישיבה לבית - כדי לדבר אתו בלימוד'".
התלמיד ממשיך ומספר ל'בחדרי חרדים' בערגה: "ליוויתי את הגרח"ש ב-8 השנים האחרונות בקביעות כל ליל שישי לתפילה בקבר רחל להתפלל עם מספר תלמידים. הקביעות הזו החלה כשהגרח"ש זצ"ל השתתף בחתונה וכדרכי לקחתי אותו בחזרה לביתו והצעתי לו שנעבור בקבר רחל, הגרח"ש סירב בתחילה כדי שלא להטריחני, אמרתי לו שלא מדובר בטרחה מאחר ויש לי קביעות כזו, הגרח"ש שמח מאוד והצטרף. כשהגענו לקבר רחל קיצרתי בתפילה והרב האריך. כשסיים פנה לאחד הסובבים ושאל 'האם הרב לוי עדיין פה או שכבר נסע?' מאחר ולא העלה על דעתו שאני אמור להמתין לו עד לסיום התפילה.
"בנסיעה חזור לשכונת מאה שערים בה התגורר, שאל אותי הרב אם אני נוסע כל ליל שישי ומהיכן. עניתי לו שאני לומד בכולל בשכונת גוש 80 ומשם יוצא בערך ב-11, אמר לי הרב 'אם כך אגיע לגוש 80 כל ליל שישי וניסע ביחד'. עניתי לו כי זו אינה טירחה בשבילי לאסוף אותו מביתו והראש ישיבה עדיין התעקש שיצא לכיכר השבת כדי להקל עלי... כך נוצרה הקביעות כשאני כמובן אוסף אותו מביתו מדי שבוע, ובמשך שנה שלמה לאחר שסיים עדיין בכל פעם היה בודק אם כבר הלכתי - מאחר ולהבנתו הוא רק ביקש טרמפ ואני לא אמור לחכות לו.
"למרות שנסע איתי שנים רבות מעולם לא זיהה את הרכב ופעמים רבות ניגש לרכב אחר. הוא גם לא הסכים שאסחב עבורו שום דבר, מכיוון שלא רצה להשתמש באברכים בני תורה. בנסיעותינו הרבות כל משך הנסיעה - אם לא היינו מדברים בלימוד, היה שוקע בלימוד מעצמו, וניכר הדבר בתנועות ידיו ובפניו, ומשכך גם לא הכיר את תוואי הדרך אף לביתו".הגרח"ש בקבר רחל. צילום ארכיון: יוסי פורמנסקי, בחדרי חרדים
"אבל החלק הזה ידוע לכולם, ומזה פקיע שמיה בכל עולם התורה", הוא מחדד, "מה שיש להוסיף ולציין שהדבר הזה אולי מקטין את ערכו, כי גדלותו היא הרבה מעבר לידיעותיו בתורת סבו הגדול. הגרח"ש היה אוצר בלום בכל מקצועות התורה, זרעים, נשים נזיקין, קדשים וטהרות. שליטתו הייתה אבסולוטית בכל הש"ס כולו.
"פעם שמעתי ממנו כמילתא דבדיחותא ובענוותנותו אף זלזל בזה, שהלך בעבר כשהיה בגיל בר מצוה עם אביו הגאון רבי יעקב משה זצ"ל ברחובות ירושלים, והרב מבריסק שהיה באמצע טיול בשעות הבוקר פגש אותם, ודיבר עם אביו על כך שסדר קדשים זה כ'כלי זכוכית, קשה לקנותם ונוח לאבדם', ואז פנה הרב מבריסק ואמר לר' יעקב משה: 'הבן שלך יודע קדשים', ותגיד לו שזה 'נוח לאבדם', והפטיר הראש ישיבה 'כנראה הרב רצה רק לעודד אותי - כי אני לא יודע קדשים'".
הרב לוי נזכר בעוד סיפור מתקופת ילדותו של הגרח"ש: "ידוע שר' אהרן קוטלר היה מגיע לירושלים למסור שיעורים בישיבת 'עץ חיים', ומי שהיה מתערב באמצע השיעור היה נענה בחריפות. כאשר היה הגרח"ש בן 10 הוא השתתף בשיעור והקשה באמצע קושיה חריפה, וכדרכו של ר' אהרן הוא ענה בתקיפות. לאחר השיעור הגר"א קוטלר זצ"ל פנה לסובביו ושאל 'מי הילד העילוי ששאל אותי באמצע השיעור', וכאשר סיפרו לו שזה נכד של ר' ברוך בער הגיב: "אם כך זה לא פלא" וביקש לקרוא לו - אלא שהילד כבר לא היה במקום.
"כשהחלה גזירת הגיוס של לפיד לפני כמה שנים, התלונן הרב שעם ישראל זקוק למנהיגים חזקים שידעו לנווט את הספינה בשעות גורליות אלו. החצפתי פני ואמרתי לו 'שהראש ישיבה יקח על עצמו מנהיגות', והגיב לי מיד בביטול 'אני איני יודע כלום בהנהגה'. אמרתי לו 'הלא גם הרב שך עד גיל מבוגר היה שקוע בתורה ולא עסק במאום בענייני הציבור'. או אז ענה לי הרב שהוא זוכר את הרב שך בספינה שהגיעו לארץ, וישבו שם כל גדולי הדור ודנו בפוליטיקה, והסביר מיד שהכוונה לענייני ניצחון והפסדים של המדינות השונות בדברים שעסקו ונגעו בפיקוח נפש של חיים ומוות. וזכורני את הגראמ"מ שך עומד בין החביות ואינו מתעניין בשום דבר וכל כולו מונח בלימוד. 'אדם כזה ראוי שיהית לו סייעתא דשמיא בהנהגת הכלל'. ככלל", נזכר התלמיד, "ראש הישיבה ידע את ה'אבי עזרי' על בוריו ומעולם לא נאלץ לעיין בספר, מאחר והגראמ"מ שך היה ממתין לו בחצר ביתם בשכונת כרם בירושלים כשהיה אברך, והיו מתפלפלים בלימוד באותם חידושים שהודפסו לימים".
קשר מיוחד היה לגרח"ש גם עם בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל, "פעם סיפר שהגיע להתייעץ על שידוך לאחר מילדיו עם הסטייפלער זצ"ל, והסטייפלער אמר לו כי 'אנשים באים אלי להתייעץ וחושבים שיש לי רוח הקודש. אין לאף אחד בדורנו רוח הקודש. אולי לר' ברוך בער היה'".
על ההערצה שרחשו לו תלמידי חכמים אחרים, ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הגר"ש אויערבך כשהיה בניחום אבלים אצלו על בנו הרב חזקיהו יוסף ז"ל, אמר לנכד היתום 'אתה יודע מי זה סבך הגדול? אני הייתי ממתין לו שעות ארוכות בכיכר השבת שיחזור מהישיבה לבית - כדי לדבר אתו בלימוד'".
התלמיד ממשיך ומספר ל'בחדרי חרדים' בערגה: "ליוויתי את הגרח"ש ב-8 השנים האחרונות בקביעות כל ליל שישי לתפילה בקבר רחל להתפלל עם מספר תלמידים. הקביעות הזו החלה כשהגרח"ש זצ"ל השתתף בחתונה וכדרכי לקחתי אותו בחזרה לביתו והצעתי לו שנעבור בקבר רחל, הגרח"ש סירב בתחילה כדי שלא להטריחני, אמרתי לו שלא מדובר בטרחה מאחר ויש לי קביעות כזו, הגרח"ש שמח מאוד והצטרף. כשהגענו לקבר רחל קיצרתי בתפילה והרב האריך. כשסיים פנה לאחד הסובבים ושאל 'האם הרב לוי עדיין פה או שכבר נסע?' מאחר ולא העלה על דעתו שאני אמור להמתין לו עד לסיום התפילה.
"בנסיעה חזור לשכונת מאה שערים בה התגורר, שאל אותי הרב אם אני נוסע כל ליל שישי ומהיכן. עניתי לו שאני לומד בכולל בשכונת גוש 80 ומשם יוצא בערך ב-11, אמר לי הרב 'אם כך אגיע לגוש 80 כל ליל שישי וניסע ביחד'. עניתי לו כי זו אינה טירחה בשבילי לאסוף אותו מביתו והראש ישיבה עדיין התעקש שיצא לכיכר השבת כדי להקל עלי... כך נוצרה הקביעות כשאני כמובן אוסף אותו מביתו מדי שבוע, ובמשך שנה שלמה לאחר שסיים עדיין בכל פעם היה בודק אם כבר הלכתי - מאחר ולהבנתו הוא רק ביקש טרמפ ואני לא אמור לחכות לו.
"למרות שנסע איתי שנים רבות מעולם לא זיהה את הרכב ופעמים רבות ניגש לרכב אחר. הוא גם לא הסכים שאסחב עבורו שום דבר, מכיוון שלא רצה להשתמש באברכים בני תורה. בנסיעותינו הרבות כל משך הנסיעה - אם לא היינו מדברים בלימוד, היה שוקע בלימוד מעצמו, וניכר הדבר בתנועות ידיו ובפניו, ומשכך גם לא הכיר את תוואי הדרך אף לביתו".הגרח"ש בקבר רחל. צילום ארכיון: יוסי פורמנסקי, בחדרי חרדים
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות