יתגדל ויתקדש בלב הדיסקוטק

1
לפני כחמש שנים, כאשר החלו הדיונים אודות הארכת 'שעון קיץ', היו שניסו להפוך את הנושא למאבק של דתיים מול חילונים. משמעות הארכת השעון ברורה: צום יום הכיפורים יסתיים בשעה מאוחרת ויקשה על רבבות הצמים ביום זה.

בעיצומם של ימי הדיונים, כאשר מרבית העיתונים עסקו בסוגיה זו בכותרותיהם הראשיות, הזדמנתי לאירוע שבו רוב הנוכחים היו מאותם המגדירים עצמם כאינם שומרי תורה ומצוות. נוכחותי החרדית קיבצה סביבי מספר אנשים, שרצו לשמוע את העמדה החרדית בנושא 'שעון קיץ.הקדמתי ואמרתי שאיני מתיימר לייצג את ההסברה של הציבור החרדי, ולמעשה, זו לא באמת סוגיה דתית או חרדית, אך משהנושא צף, אשמח להביע את דעתי האישית בעניין. האם מישהו סבור שבעקבות הארכת השעון, יהיה אדם שומר תורה ומצוות אחד שלא יצום חלילה ביום הכיפורים? האם מישהו מעלה במחשבתו ששעה אחת נוספת תשנה למישהו מציבור המאמינים משהו? ממש לא! הדאגה היחידה של המחוקקים החרדיים, היא לאותם יהודים שלבינתיים אינם שומרי תורה ומצוות, אך את יום הכיפורים הם רוצים לכבד ולשמור, וכאשר תתווסף שעה נוספת לצום, יתכן ורבים מהם לא יחזיקו מעמד. אז למי דואגים הנציגים החרדיים? אמרתי.

בזמן האחרון החל לצוף נושא שמירת השבת במרחב הציבורי. מה שמפתיע, זו העובדה שמי שמעלה את הנושא שוב ושוב, הם לא חברי כנסת המתיימרים לייצג את ציבור שומרי התורה והמצוות. 'שכר שיחה נאה' בוודאי יש להם. תוספת בכבוד השבת? כלל לא בטוח.

2.
בפיו של מורי ורבי, הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א רבה של 'מגדל העמק' וחבר מועצת הרבנות הראשית, שזורים סיפורים רבים על המהפך הבלתי ייאמן שעברה העיר בה הוא מכהן ברבנות ביד רמה. עד לפני ארבעה עשורים הייתה העיר שוקקת חיים ביום השבת, ממש כבימות החול, רחמנא ליצלן. מסעדות, בתי קפה, תחנות דלק ומקומות בילוי אחרים. איש לא חלם כי יבוא יום, והחנויות ביום השבת תהיינה על מסגר ובריח.

הרב גרוסמן, המכונה בפי התקשורת הכללית כ'רב הדיסקוטקים' נוהג לספר על אותה שבת מוזרה באחד המסעדות במגדל העמק. המקרה ארע לפני למעלה משלושים שנה, כאשר נודע לו על מסעדה מסוימת שממשיכה לפעול גם בעיצומה של יום השבת. האם הרב הכריז מלחמה? הפגנה? לא ולא!

בערב שבת כחצי שעה קודם כניסת השבת, לבש הרב את בגדי השבת וצעד למקום המדובר. משנכנס למקום חשכו עיניו. על הרצפה שכבו להם מספר שיכורים, מתבוססים ביינם, עוד כמה עשרות סועדים ישבו להם סביב משקה הבירה ושיחקו שש-בש להנאתם. שבת? אין על מה לדבר.

מה עשה הרב? התיישב בפינת המסעדה, והחל להתפלל. "אשרי יושבי ביתך". משסיים, נעמד לומר קדיש. "יתגדל ויתקדש שמא רבא".

"אמן". ענו לעברו הסועדים.

וכך המשיך הרב בתפילתו, כשאט אט מצטרפים עמו כל יושבי המסעדה. התפילה הסתיימה, ואז אמר להם הרב: "כעת חוזר כל אחד לביתו לעשיית הקידוש". בתוך דקות התרוקנה המסעדה, ומיותר לציין כי הייתה זו השבת האחרונה שהמסעדה נותרה פתוחה ביום השבת.

בלי מלחמות. בלי הפגנות. "דרכיה דרכי נועם".

3.
בפרשת השבוע, פרשת כי תישא, מצווים בני ישראל לשמור את שבת. "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה'".

רבים מהמפרשים עומדים על לשון התורה בראשית הציווי, שבניגוד לציווים אחרים, היא נכתבה בלשון רבים. "אַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ". לא 'תשמור' אלא "תשמורו". מדוע?

ומתרצים, שהייחודיות בשמירת שבת היא האווירה הכוללת, הפרהסיה. אין אדם יכול לומר: אני שומר את השבת בביתי, מה איכפת לי מה עושה השכן. בניגוד למצוות רבות ואחרות, חובה עלינו כיהודים לגרום לכך שיהודים אחרים ישמרו אף הם את השבת. בחז"ל ישנה התייחסות לאנשים שמחללים שבת בפרהסיה חס ושלום, הרבה מעבר לאיסורים אחרים. לא שמענו על התייחסות מיוחדת לאדם שגונב בפרהסיה, או שאינו יושב בסוכה ברחובה של עיר. כיוון שחלק מרכזי בשמירת השבתהיא האווירה הכוללת.

על כן כתבה התורה "תשמורו". לא די בכך שהיחיד ישמור את השבת, אלא יש להשפיע על הסביבה שאף היא תשמור את השבת, כי כל ישראל ערבים זה לזה.

4.
המהפך במגדל העמק לא היה מושג באמצעות הפגנות וחוקים. בניגוד לכל היגיון - דווקא בדרכי נועם - העיר סגורה בשבת.

כשאני קורא את הדיווחים על הצעות חוק למיניהם שמטרתם אכיפה חוקית על שמירת השבת - אני חרד. הניסיון מלמד שהחוקים הללו גורמים למציאות ההפוכה.

בכלל, כל העיסוק סביב שמירת השבת בעיתוי הנוכחי, הוא שונה ומאתגר. אם בעבר היהדות החרדית הייתה צריכה להתמודד עם אויבי השבת, כעת היא צריכה להתמודד עם 'אוהבי השבת'.

חברת כנסת מסיעת יש עתיד בסך הכול רוצה לדאוג לחילוניים המעוניינים לשמור את השבת. על פי החוק כיום, יכול המעסיק לדרוש מעובד המבקש שלא לעבוד ביום המנוחה, להגיש תצהיר המבסס את הכרתו הדתית ואת קיום מצוות דתו. מה שגורם שרק אנשים דתיים מסוגלים לעמוד בלשון החוק, ולפיכך רשאים שלא לעבוד בשבת ללא סיכון של פיטורין ממקום העבודה.

לטענת חה"כ, החוק סותר את עיקרון חופש הדת והמצפון ואת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הקובע כי אין להפלות עובד בשל תפיסתו הדתית, ועל כן יש לשנותו.

לפני מספר חודשים התבשרנו על הצעת חוק נוספת סביב השבת, של חבר כנסת מהליכוד. על פי הצעת החוק של חה"כ, עסקים שיעבדו בשבת יקבלו קנס שיהיה גדול פי שלושה מהפדיון היומי שלהם, באותה שבת שפתחו את בית העסק. עוד מוצע בהצעת החוק, כי בעלי עסקים שיפתחו בשבת יהיו חשופים לתביעה אזרחית של בעלי עסקים מתחרים - השומרים את השבת - וייפגעו מכך שבעל העסק המתחרה פתח בשבת קודש.

חברי כנסת נכבדים, הרשו לי לומר לכם מהניסיון הקט שיש לי: השבת לא תרוויח מאומה מהצעות החוק שלכם. הדרך היחידה לגרום לכך ששבת קודש, יום המנוחה הקדוש והמקודש לעם היהודי מדורי דורות, תהפוך לנחלת הכלל, היא רק על ידי דרכי נועם, הסברת פנים ולימוד משותף על חשיבות שמירת השבת. אם תשכילו לעשות זאת והיה זה שכרכם.

"שבת שלום"!

הרב בן ציון נורדמן

צילום: יוסי רואש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!