האם חילולי השבת בירושלים ופרשת ה'כותל הרפורמי' יובילו למשבר?

קו ברור מקשר בין שתי הסערות האחרונות שהתרגשו על המגזר - רחבת הכותל הרפורמי ומתחם התחנה בירושלים.

בשתי הסוגיות הללו אנו עומדים בפני השאלה - על איזה אינטרס מגזרי הם מוכנים לוותר בשביל הציביון היהודי של ישראל?

אף חרדי לא מתכוון לסור ולהתפלל ברחבת הכותל הרפורמי, ושאין אף שומר מצוות שיצא לטייל במתחם התחנה בירושלים בעיצומה של השבת. מדובר על אורח חייהם של הלא חרדים, החילונים והמסורתיים, שעליהם נסוב הויכוח. לרוב, הנציגים החרדים השאירו את מלחמות הציביון לדתיים, כשהם עצמם דואגים לבצר את האוטונומיה החרדית, לדאוג לתקציבים, גיוס, קצבאות וחינוך.

שתי הסוגיות הללו הציבו בפני נציגנו הנאמנים דילמה קשה: האם ללכת עד הסוף נגד המתווה הרפורמי, ולפרק את ממשלת ההישגים שממשיכה להניב פירות? האם לדחות את ההחלטה במתחם התחנה, ובכך להסתכן במשבר מול ברקת, שבוודאי יזיק למגזר? שוב. מגזר מול צביון, חרדיותם של החרדים מול חילוניותם של החילונים.

מי שבוחן את החחלטות, ולא את ההצהרות, רואה שאין כאן בכלל דילמה: הנציגים החרדים תמיד העדיפו את טובת המגזר, והם יודעים היטב כי הם נשלחו לכנסת ולעירייה כדי לדאוג לכסף עבור עולם הישיבות, למנוע כפיית גיוס, להשיב את הקצבאות, ולבצר את עצמאות החינוך החרדי.

הם לא נשלחו בשביל שחילונים לא יחללו שבת או שרפורמים לא ירקדו ברחבה סמוכה לכותל המערבי. הצביון היהודי של מדינת ישראל, שזו המצאה ציונית דתית אפרפרה, זה לכל היותר קלף מיקוח טוב כדי לשמור על ההישגים הנ"ל.

בהצהרות זה כמובן לא נראה לרגע. הגינויים מקיר לקיר וההודעות החריפות מהמועצת של אגודה ומהמועצת מטעם, מרגישים לרגע כאילו אנחנו בעיצומו של משבר של ממש. אז זהו, אנחנו לא. לאיומים אין שיניים ולאולטימטום אין דד ליין.

הנציגים מוחים, והשיירה עוברת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!