לא מלכיאלי אשם, אלא הפיצול החרדי

שוב ושוב אנו נתקלים במציאות העכורה: התפרקות הכוח החרדי הפוליטי בירושלים.

זה החל בפיצול בתמיכה בבחירות לראשות העיר – בין ברקת (עץ, גור בעלזא) וליאון (דגל, ש"ס, שלומי אמונים), ועד ההתנהלות בפועל - מאז הבחירות - של הנציגים החרדים במועצת העיר.

פעם אחר פעם, נכשלים הנציגים החרדים בהישגיהם, שאף הופכים במקרים הגרועים, לכישלונותיהם.

ניסיון האיחוד האחרון - קואליציה דתית-חרדית של שישה עשר נציגים - היה מהלך משמעותי של ש"ס, שהביא להישג בקריית יובל – מניעת הקרנת סרטים בשבת ובחירות למינהל הקהילתי, על מנת לקבל ייצוג הולם, שנמנע בשרירותיות, במשך שנים, מתושביה החרדים של השכונה.

ההישג, אולי היחיד ברמה הציבורית חרדית - של ש"ס בקריית-יובל, הוכתם אתמול והובאש ריחו.

אותה ש"ס הביאה למבוכה רבה במאבקים על קדושת השבת בעיר, נציגה נעדר מההצבעה, לא ענה לטלפונים, למרות שללא ספק היה מודע למשמעות הקריטית של מעשיו, שכן – בכותרתנו הראשית אתמול ב'בחדרי' הצבענו והתרענו, כי שאלת מבחן הכוח של אותה קואליציה דתית-חרדית, עומדת למבחן בהצבעה הספציפית הזו.

אילו רק היה מגלה אחריות, או אילו באמת רק התמימות ועיסוקיו הרבים בהצבעות בוועדה אחרת, היו אלו שמנעו את השתתפותו בהצבעה, יכול היה למנות חבר אחר מסיעתו כממלא-מקומו בועדה, זה כמובן לא קרה, מה שאומר לנו, כי 'דיל' נסגר מאחורי הקלעים. מלכיאלי סגר את הטלפון ולא היה זמין במודע.

רק שיגלו לנו - הבוחרים הפשוטים - אלו עסקאות שוות ביזוי כבוד השבת? והאם מלכיאלי, נציג ציבור ראוי, בסך הכל היה השליח התורן, עבור אינטרסים מערכתיים יותר?

הפיצול בכוח החרדי בעירייה, מביא אותנו למצב אבסורדי, בו לנציג ציבור מוערך וותיק כיצחק פינדרוס, שעל המתרחש במסדרונות העירייה הוא יודע טוב מאיתנו, ברור ופשוט ש"מישהו כנראה קיבל משהו בתמורה". אתם הבנתם את זה?

ברוח שפשתה במסדרונות עיריית ירושלים – לא רק כל סיעה לגופה, אלא אפילו כל נציג. הוא פועל עבור מניעיו האישיים והאינטרסנטיים ורוקם עסקאות נעלמות, גם אם האינטרס הציבורי של שולחיו, הפוך לחלוטין.

מה שעצוב לי לגלות לכם, קוראים יקרים, שכבר אתמול היה ברור לנציגים החרדים בעירייה, שהתוכנית, שנועדה לחסוך הליכי רישוי מייגעים ממחללי השבת במתחם, תעבור בסופו של דבר.
חלקם סברו, כי כיוון שלא מדובר בהפרת הסטטוס-קוו, ממילא לא צריך לקדש על כך מלחמה. אחרים כבר מכירים את הסחורה, העסקאות, הדילים והפוליטיקה הקטנה של 'איש את רעהו חיים בלעו', המובילה את פעילות חברי המועצה, מאז הפיצול החרדי בבחירות.

הם ידעו שברקת כבר ימצא את הדרך, גם הפעם.

לכן, לא יהיה הגון וצודק להטיל את כל האשמה על מלכיאלי, העושה רושם של איש ציבור ראוי (אולי רק עסוק מידי בעניינים אחרים, מתוקף כובעו השני במשרד הדתות).

כל זמן שכלל הנציגים לא מצליחים לפעול ביד אחת ובמרוכז - ב'יתד נאמן' תוקפים את ברקת, ובמקביל מייצגי העיתון נפגשים עמו וסוגרים עוד הקצאה. ב'עץ' שומרים על ברקת ודואגים לתרבות תורנית, אבל לא שותפים למאבק הספורטק. בש"ס נלחמים על השבת בק. יובל, אבל ממצמצים כשזה מגיע לשבת במתחם התחנה – וכן הלאה והלאה, אנחנו, הציבור, שבחר באותן מפלגות, לא מקבל את מה שהוא ראוי לו - ייצוג בכבוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!