מבקר המדינה יורד לבדוק את הקטל בדרכים

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (ד') דו"ח ביקורת מיוחד על הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה.

הקטל בדרכים הוא מהמכות הקשות ביותר שעמן נאלצת להתמודד החברה בישראל. מחיר הדמים כבד, בכל שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות דרכים, שבהן נהרגים מאות בני אדם ואלפים נפצעים. אלפי משפחות נותרות להתמודד עם התוצאות הקשות. בנוסף הן גם גורמות לנזק כלכלי כבד של מיליארדי שקלים למשק הישראלי.

כבר בשנת 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות תנועה דיגיטליות – מערכת א' 3. מערך המצלמות החל לפעול במרץ 2012. מטרותיו הראשיות הן הגברת הבטיחות בדרכים, הפחתת מספר ההרוגים ושיפור תרבות הנהיגה על ידי הגברת ההרתעה. למרבה הצער בשנים האחרונות, הסתמנה שוב עליה ניכרת במספר תאונות הדרכים.

הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה על הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה, חושף כשל מערכתי שמנע הפעלה מיטבית של מערך המצלמות, שהושקעו בו משאבים ניכרים. חמור מכך הוא מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות ובכתבי אישום שנרשמו לשוטרים ולקציני משטרה בכירים.

הליקויים המרכזיים עליהם מצביע הדוח:
• עקב אי היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי אישום שמפיקה מערכת א-3 לדיון בבתי משפט ללא דיחוי, ועקב תקינה חסרה של שופטי תעבורה, נמחקו כחמישים אלף כתבי אישום בגין עברות תנועה חמורות.

• על מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, העלתה המשטרה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת. ספי האכיפה הביאו לכך שחלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן.

• המשטרה מוחקת אוטומטית דוחות וכתבי אישום שהופקו ממצלמות א-3 שבהם צולמו כלי רכב שנהגו בהם תיירים או כלי רכב בעלי לוחית רישוי פלסטינית.

• הדוח מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות וכתבי אישום שנרשמו לשוטרים. לאור טיפול לקוי בדוחות אלו נמחקו מאות מהם מחמת התיישנות. עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול בכ-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, מחציתם ויותר מן השנים 2013-2012.

• חמורה עוד יותר הייתה דרך הטיפול בדוחות שניתנו לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה, שהמוסמך להחליט בעניינם הוא ראש אגף התנועה או המפכ"ל. קצינים בדרגות בכירות אלה, שקיבלו דוחות וכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, דיווחו כי הדוחות נרשמו להם בעת השתתפותם בפעילות מבצעית, ולכן בוטלו רוב הדוחות וכתבי האישום לקצינים אלה. אולם בביקורת נמצא שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שציינו הקצינים לנסיבות שבהן תועדו נוהגים במהירות מופרזת. דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק.

• שב"ס סירב להעביר למשטרה פרטי נהגים של כ-100 אירועים שבהם רכבי שב"ס עברו עבירות תעבורה, ובכך מנע את אכיפת החוק על נהגים אלו וגרם להתיישנות הדוחות ולביטולם.

• עד מועד סיום הביקורת עלה פרויקט א-3 מ- 100 מיליון ₪. חרף הכשלים בתפעול המערך, הזמין בשנת 2015 המשרד לבט"פ 40 מצלמות נוספות.

לדברי מבקר המדינה השופט יוסף-חיים שפירא, "דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל. הממצאים בנושא זה בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שעלו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה.

"לפיכך, אין די בתיקון הליקויים העולים במפורש מדוח מיוחד זה, אלא נדרשים שידוד מערכות ותיקון התרבות הארגונית במשטרה. טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם ייקחו את הדברים לתשומת לבם המיוחדת".

תגובת המשטרה: "עדיין בשלבי התהוות"
במשטרת ישראל אומרים כי "א-3 הינו פרוייקט תשתית לאומי הנמצא עדיין בשלבי התהוות והרחבה. זהו פרוייקט משותף למשרדי ביטחון הפנים, האוצר והתחבורה.

"במהלך השנה האחרונה וללא קשר לדו"ח מבקר המדינה, כחלק מתהליך תחקור ולמידה מתמידים, נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונהלי העבודה. בהקשר זה מציינים במשטרה כי הרוב המכריע של המלצות המבקר, נלמדו ויושמו כבר בשנת 2015.

"פרוייקט א-3 הינו פרוייקט בעל חשיבות רבה לבטיחות בדרכים ואכיפת חוקי התנועה. בפרוייקטים מסוג זה, התהליכים הינם ארוכי טווח ועל כן, הביקורת הינה חלק מתהליך הלמידה והשיפור המתמיד, תוך יישום הפרוייקט בשטח.

"המשטרה מתייחסת לדו"ח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא עם המבקר אשר קיבל מידע על כלל השיפורים שבוצעו במהלך תהליך הביקורת. המשטרה מסכימה עם עמדת המבקר, כפי שצויינה בדו"ח, אשר לפיה, המחסור במועדי משפט הוא הפקטור המשמעותי המונע אופטימיזציה של הפרוייקט".

עוד מדגישים, כי פרוייקט א-3 לבדו (מבלי לקחת בחשבון את הדוחות הנוספים הניתנים על ידי שוטרי התנועה), מסוגל להפיק כחצי מיליון הזמנות לדין וכ-6 מיליון דוחות בשנה. זאת כאשר בתי המשפט מסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד.

כלומר, הבעיה היא מובנית - מחסור ניכר במועדי משפט. עקב מחסור חמור וממושך זה במועדי דיון בבית המשפט, המשטרה נאלצה להימנע מהפקת דוחות ללא הבחנה, על מנת למנוע פגיעה בזכותו הבסיסית של האזרח להישפט, בגין דוח מצלמה.

• בניגוד לנטען על ידי המבקר כי במהלך השנים 2013-2014 לא נוצלו 15% מועדי משפט מול כתבי אישום שנמחקו בעילת התיישנות, אומרים במשטרה כי הפער עומד על כ-6% בלבד.

עיקר הפער לטענתם, הינו בהקצאה קשיחה מצד בתי המשפט למועדי משפט לפי אזורים, ללא יכולת של המשטרה לנייד תיקים בין האזורים השונים, אלא באישור בית המשפט. יוצא, שלעיתים, בעוד במיקום אחד קיים חוסר במועדים, במקום אחר בארץ קיים עודף לא מנוצל.

בשנת 2012 שונתה מדיניות האכיפה והוחלט להתמקד בעברייני תנועה אשר ביצעו עבירות המסכנות חיי אדם. עקב שינוי מדיניות זה, הוחלט על סגירת תיקים בגין התיישנות. בהקשר זה נמסר למבקר כי, התיקים שנסגרו אינם שייכים לפרוייקט א-3.

עוד מוסיפים במשטרה ואומרים כי מתוך כלל התיקים שנגנזו במסגרת החלטה זו, כ-70% מהם התיישנו עוד בטרם שנת 2012.

מעבר לצורך המיידי בהוספת תקני שופטי תעבורה והקצאת מועדי משפט נוספים, המשטרה פועלת בערוצים נוספים במטרה להפחית את העומסים בבתי המשפט, ביניהם, קידום תיקון חקיקה להוספת מדרגת קנס חדשה בעבירת המהירות, אשר יפחית את הצורך בהזמנה לדין וקיום משפט.

• לגבי העלאה קיצונית של ספי אכיפה במצלמות א-3: בהתבסס על מודל מתמטי של חקר ביצועים, כבר בתחילת שנת 2014 הורדו ספי האכיפה ובעקבות כך נצפתה עלייה של כ-60% במספר הדוחות בפרוייקט א-3.

בהתייחס לממצאי המבקר לגבי העלאת ספי האכיפה, הרי שהמשטרה נאלצה להתאים את ספי האכיפה למספר מועדי המשפט שהוקצו לה. כך שבהינתן מספר מועדים מועט, הרי שמטבע הדברים ניתנה עדיפות לאכיפה כלפי העבריינים "הכבדים" יותר, המסכנים באופן ממשי חיי אדם בכבישים.

באשר לשתי המצלמות היחידות אותן ציין המבקר, לפיהן רף האכיפה בעת הביקורת עמד על 250 קמ"ש: מדובר במצלמות חדשות שעם הגיען מהיצרן הן מכויילות ברף זה לזמן קצר לשם ביצוע בדיקות טכניות, באמצעות מוקד השליטה והבקרה המרכזי של הפרוייקט; זאת כדי לוודא את תקינותן של המצלמות ולקבוע את רף האכיפה המותאם למיקום העמדה. עד לגמר בדיקות אילו, המצלמות מופעלות לאכיפת עבירת רמזור. לראייה, כיול המצלמה במחוז מרכז לאכיפה ב- 250 קמ"ש היה ליומיים ובתל אביב, לשבועיים בלבד. לצערנו, בחר המבקר שלא לציין התייחסות זו בדו"ח.

לצד האמור, חלק מספי האכיפה הועלו במצלמות שייעודן העיקרי הוא אכיפה של חציית צומת ברמזור אדום (אכיפת מהירות במצלמה זו היא אופציה שיש לשקול את הרלוונטיות שלה על פי העניין).

• טענתו של המבקר להעדר אפקטיביות של מצלמות הא-3 סותרת את הממצאים המלמדים כי קיימת הרתעה ומגמה של שינוי בתרבות הנהיגה: 40% מדו"חות א-3 הינם בסף אכיפה נמוך, קרי קנס של 250 ₪. חציית צומת באור אדום - ירידה של כ- 40% במספר העבירות, מ- 480 עבירות ל- 300 בשנה, למצלמה בממוצע. מהירות ממוצעת – ירידה של 9% עפ"י מדידות שטח. עבריינים "כבדים" – ירידה של כ- 10 קמ"ש במהירות החריגה.

יצויין כי עם הקמת הפרוייקט, קודם על ידי משטרת ישראל ובמימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מחקר מלווה אובייקטיבי וחיצוני על ידי פרופ' הלל בר גרא מאוניברסיטת בן גוריון, ממנו עלה כי מהירות הנסיעה של נהגים ירדה ב- 9% באזורי המצלמות.

כמו כן, מסקר נהגים שביצע פרופ' הלל בר גרא עלה כי, עמדות א-3 השיגו הרתעה על ציבור הנהגים.

• עבירות תנועה חמורות שלא הופנו לטיפול ימ"ר: הליקוי תוקן והעבירות אליהן התייחס המבקר כבר הועברו לטיפול הימ"ר. יתרה מכך, כיום קיים זיהוי אוטומטי ממוחשב וכל עבירת תנועה חמורה מועברת לימ"ר במיידי.

• העדר טיפול בעבירות של רכב פלסטיני וישראלי באיו"ש: טיפול בעבירות המתרחשות באיו"ש בוצע באמצעות אכיפה על ידי שוטרי תנועה בשטח כלפי שתי האוכלוסיות בעבירות שונות, ביניהן עבירת המהירות.

באשר לאכיפת א-3, המשטרה והמנהל האזרחי נמצאים בעיצומו של הליך לקליטת קובץ הבעלויות של הרכבים הפלסטינאים, דבר שיסדיר את האכיפה האלקטרונית באזור זה.

• אכיפה לקויה כלפי נהגים תיירים: הנושא בטיפול משולב של היועמ"ש, את"ן ואח"םת

• טיפול לקוי בדוחות לרכבי משטרה - מחיקת מאות עבירות תעבורה בעילת התיישנות והעדר טיפול כנדרש בכ-1,400 דוחות: בכל הנוגע לדוחות תנועה של שוטרים, המבקר מציין מפורשות כי הוא רואה בחיוב את הפעולות שנקט ראש את"ן הנוכחי לשם הסדרת הטיפול בדוחות אלה. כלל הדוחות שעלו במסגרת הביקורת טופלו במלואם ונכתבו נהלים חדשים ומחמירים, המאפשרים טיפול מהיר ויעיל בדוחות שוטרים, תוך קיום בקרה שוטפת על התהליך.

• ממצאים אישיים של המבקר כלפי קצינים בכירים: באשר לממצאים הנוגעים לקצינים, מונתה קצינה בודקת אשר בוחנת לעומק את הדברים וככל שיעלו נושאים לטיפול, המשטרה תפעל בהתאם.

"משטרת ישראל פועלת על פי כל דין ובהתאם לכך, מנחה את אנשיה לפעול ביושר, באמינות ובהתאם לנהלים. כל חריגה מכך, הינה התנהגות אשר אינה עומדת בקנה אחד עם ערכי הארגון ותטופל בהתאם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!