"על המהגרים לאפשר ליהודים לחיות בכבוד, אחרת אין להם מקום"

רבה של ברלין בירת גרמניה, הרב יהודה טיכטל, מדבר בראיון ל'בחדרי חרדים' על התפתחות הקהילה היהודית בעיר, על המהגרים ממדינות ערב המאיימים על היהודים המקומיים, על האנטישמיות, וכמובן - על ההרגשה כנכד לניצול שואה המתגורר בגרמניה.

הרב טיכטל, בן 43 ואב לשישה ילדים, מכהן כבר במשך קרוב ל-20 שנה בתפקיד רבה של ברלין. משנת תל"א מתקיימת קהילה יהודית בעיר, וזאת כמובן למעט ההפסקה בתקופת השלטון הנאצי. לפי הרשימות, טרם השואה היו רשומים 180 אלף איש בקהילה היהודית בעיר, על אף שבפועל היו רבע מיליון יהודים. בשואה שרדו עשרות בודדים, לאחר השואה חזרו היהודים לגרמניה, ועד לנפילת חומת ברלין כבר הגיע מספרם לכדי 3000 יהודים.

כשהרב טיכטל הגיע לעיר, לפני 20 שנה, היו בה 10-12 אלף יהודים. הרב טיכטל היה הרב היחיד, ורק לאחר מכן הגיעו עוד רבנים לעיר. היהודים אמנם שבו אליה, אך לא הייתה מסגרת שתעניק אחדות לקהילה היהודית. לאט לאט שוקמו הקהילות, והיום בבית ספר יש 175 תלמידים יהודים שומרי תורה ומצוות. "זה היה מקור החושך ואנחנו מחדשים את האור על החושך, דרך תורה ומצוות שזה הניצחון", מסביר רבה של ברלין בשיחה עם שליח 'בחדרי חרדים' לקהילה.



"אנשים שואלים למה יהודים צריכים להיות בגרמניה? התשובה שיש היום יהודים, ואם הם כבר פה - אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות לחיות לפי תורה ומצוות", הוסיף הרב טיכטל.

• כמה יהודים יש בברלין?

"כרגע יש בין 40 ל-50 אלף יהודים, 70 אחוז מהם יוצאי ברית המועצות לשעבר, מרקע מאוד רחוק, וקרבנו אותם עם מזוזות, תפילין, סעודות שבת. שר הפנים בברלין אמר שיש 15 אלף ישראלים, זה טרנד בשנים האחרונות - חלק באים לעסקים, וחלק רצו לברוח מהאווירה בארץ ובאים לשבתות, מקבלים חיבוק יהודי ומתקרבים.

"בקהילה יש כיום 600 אנשים שהפכו את עצמם, ושומרים תורה מצוות בצורה מלאה, ו-2000 מגיעים לפעמים לשבתות ומתקרבים. בנוסף לאלה יש כ-15 אלף יהודים שיש להם קשר, ו'פעם ב' באים לאירועים. בנוסף, בקהילה יש כולל עם 20 אברכים, שהם אנשי עסקים שהתחילו לשמור תורה ומצוות".

הרב מספר על ביקור נתניהו בעיר. "הביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר, נתן תחושה טובה ליהודים המקומיים. הקאנצלרית מרקל אוהבת את הקהילה ותומכת, אבל העם הגרמני מושפע מההסתה נגד מדינת ישראל. יש כאלו שהם נגד מדינת ישראל, ופחות נגד היהודים", לדברי הרב, "חנות גדולה בעיר, רצו לסמן תוצרת התנחלות, ושלחתי מכתב להנהלה והם התנצלו וחזרו בהם. כל הזמן עם היד על הדופק".

• כנכד לניצול שואה, לא קשה לך לגור במקום כזה ולכהן כרב העיר ברלין?

"אם הייתי מגיע לגור בברלין בגלל תרבות, אז בהחלט כן. אבל אני פה כבר כמעט עשרים שנה בגלל היהודים פה. הגעתי בשליחות הרבי מלובביץ' במטרה לעזור ליהודים להתקרב ליהדות ולחזק אותם, ולחזק את הקשר שלהם לתורה ומצוות, וברוך השם יש היום קהילה תורנית עם משפחות רבות שחיות על פי התורה והמצוות, ולכן יש סיבה חשובה להיות פה".

• אתה הולך ברחוב ומסתכל על הגרמנים, ואומר סבא (ניצול שואה) היה יכול ללמד ולגור ולגדל פה הקהילה?

"כן. סבא שלי ז"ל אמר לי פעמים רבות ועודד אותנו מאוד מאוד להיות פה. צריך להבין שיש פה כיום קהילה שבעוד שלפני שהחומה נפלה חומת ברלין מנתה חמשת אלפים יהודים - היום יש בין ארבעים לחמישים אלף יהודים, רובם הגיעו ממזרח אירופה וחלק גם מישראל. אנשים שעשו פה בריתות וחופות, מתחילים היום לשמור שבת וכשרות. נפתחו לאחרונה שלוש מסעדות כשרות וסופר מרקט גדול. אנשים מתחזקים בכל יום כשרואים שעוד יהודי מתחזק, זה נותן לנו תחושה שזה התשובה שלנו על כל הרשע והרע שהנאצים עשו".

• היהודים באירופה סוערים סביב הגזרות סביב ברית מילה כהלכתה, האם יש אפשרות שהאנטישמיות שהייתה בעבר תחזור?

"חס ושלום. אני לא מאמין שתהיה שואה נוספת בגרמניה, האתגר של מדינת ישראל זה ההסברה. הגרמנים חושבים כאן שהפלסטינים מסכנים, אני אומר לגרמנים בשלטון ומזכיר להם שהם רצחו שישה מיליון יהודים, ולא מטשטש את זה.

"גרמניה של היום היא מהמדינות הכי ידידותיות לישראל, והם מאוד רגישים ליהודים, שיוכלו לגור כאן עם הרגשה טובה. יש כאן היום תלמוד תורה עם 175 תלמידים - כל זה לא היה אפשרי אם המדינה לא הייתה רוצה את זה. לפני מספר חודשים אף נפתח כולל עם אנשים שעובדים, רואים התחזקות בקהילה התורנית וזה מעודד".

"ניקח סיפור מהשבוע. יש ילד שנמצא בתלמוד תורה שהגיע בטעות, והתחיל להתקרב ולשמור שבת וכשרות והיום הוא קירב את כל המשפחה. מדובר בבחור בן 16, שהולך שעתיים כל שבת ברגל לבית כנסת, וזה מסמל. יש המון מקרים כאלו בקהילה, וזו התשובה הניצחת לנאצים".

• איזה מסר יש לך לומר להורים שילדיהם ירדו לברלין בגלל יוקר המחיה או מסיבות אחרות?

"כמובן שלמי שנמצא בארץ, אף פעם לא נאמר לבוא לברלין, אבל אם הם כבר הגיעו לפה, אנחנו נעשה הכל מכל הלב לקבל אותם, לחבק אותם ולחזק אותם. יש הרבה אנשים שבארץ לא היו נכנסים לבית כנסת, ודווקא פה הם מגיעים לשבת, והרבה מהצעירים האלה מחפשים חום ואהבה ומחפשים שיקשיבו להם, וכאן הם מוצאים את זה".

• אנחנו שומעים על מאות אלפי מהגרים ממדינות ערב. הקהילה היהודית חוששת? דיברתם עם ראשי השלטון?

"בהחלט דיברנו עם ראשי השלטון ולא פעם אחת. באופן עקרוני הממשלה רוצה לקבל מהגרים, ואנחנו מכבדים את זה, ומבינים מאיפה זה מגיע להם, ויחד עם זאת מאוד חשוב לנו שהם ידעו שאם רוצים לקבל מהגרים, אז המהגרים צריכים לדעת מהיום הראשון שיש פה זכויות וחובות ואחריות.

"האחריות היא גם לכבד את האפשרות שהיהודים ימשיכו לחיות פה כמו יהודים גאים, ושלא יהיה שום מצב שיהודי יתחיל לפחד. זה האחריות של הממשלה. אם מהגר לא יכול לקבל את זה, אז אין לו מקום כאן. בממשלה הקשיבו ברצינות לדאגות ולחששות שלנו, והבטיחו שיעשו הכול בכדי שזה יהיה ברור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!