צפו: קטמון, עזרת תורה והר המנוחות
סיקור מקיף ומיוחד: מסעו האחרון של זקן האדמו"רים וחבר 'מועצת גדולי התורה' הרבי מערלוי זצ"ל
- משה ויסברג • צילום: שוקי לרר
- י"ג אדר א' התשע"ו
- 6 תגובות
שוקי לרר
אלפים בראשות גדולי האדמו"רים השתתפו היום (ב) במסע הלווית האדמו"ר מערלוי זצ"ל, שיצאה מישיבת 'אהל שמעון' ערלוי בשכונת קטמון בירושלים.
ראשון המספידים היה בנו ממשיך דרכו הרה"צ משה סופר שהוכתר בסיום הלוויה לממלא מקומו וממשיך שושלת בית סופר, לאחר מכן ספדו הבנים הרה"צ רבי יעקב סופר רב הקהילה בביתר עילית, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר ראש ישיבת אהל שמעון ערלוי, הרה"צ רבי שמעון סופר, רב חסידות ערלוי בצפת, הרה"צ רבי עקיבא סופר רב חסידי ערלוי בבני ברק, והבן השביעי הגאון רבי אהרן דב סופר רב הקהילה באלעד.
לאחר מכן הכתיר הרה"ח רבי יצחק צבי וגשל את הבן הגדול, והמשב"ק הוותיק הרה"ח רבי משה שפיצר נפרד בבקשת מחילה.
מיד לאחר הקריעה ואמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה לעבר שכונת עזרת תורה בירושלים - שם בבית חתם סופר הספידו גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי יצחק טוביה וייס ותלמידו המובהק גאב"ד אנטוורפן הגר"א שיף שהגיע במיוחד לישראל למסע הלוויה. הגר"א שיף דיבר על גדלותו של מורו ורבו איך שאהב כל תלמיד ותלמיד, ואיך שהיה יושב ולומד כל היום בישיבה שהוא מעוטר בתפילין.
לאחר מכן המשיך מסע הלוויה דרך בר אילן ירמיהו, לעבר הר המנוחות - שם נטמן לקול בכי החסידים סמוך לקברה של רעייתו הרבנית מרים ע"ה.
לאחר סתימת הגולל נשא דברי מספד האדמו"ר מבעלזא ובסיום דבריו אמר קדיש. , דברי ההספד של הרבי מבעלזא
האדמו"ר מבעלזא ליווה את המיטה יחד עם מאות מחסידי בעלזא ובמרכזם תלמידי הישיבות דחסידי בעלזא מירושלים, מרח' ירמיהו עד לאחר סתימת הגולל בהר תמיר, שם נשא האדמו"ר דברי הספד קצרים בבכי רב:
"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה", 'תמר' הוא אילן הגדל ומוציא פירות, 'ארז' הוא אילן גבוה מאוד אבל אינו מוציא פירות. שני הדברים יחד הם לכאורה סתירה זה לעומת זה, מי שרוצה להוציא פירות צריך להשפיל עצמו ואינו יכול לגדול גבוה מאוד, מי שרוצה להתעלות למעלה מפריע לעצמו על ידי זה, כיון שצריך להעמיד תלמידים ולהתעסק עמהם. אבל יכול פעם להיות מציאות של 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה', מתי יכולים לקיים שניהם ביחד, כשמקיימים 'שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו', אז אפשר שיהיו דברים בשונה מן הטבע, שיכולים גם להעמיד תלמידים וגם להוציא פירות ולהתעלות מעלה.
איתא בגמ' (מועד קטן כ"ה): "כי נח נפשיה דרבי זירא, פתח עליה ההוא ספדנא, ארץ שנער הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה". אנו עומדים כעת לפני המיטה וצריכים אנו לזכור, שהמנוח הוא נכד המאור הגדול רבי עקיבא איגר זכרונו לברכה, ה'חתם סופר' הקדוש זכרונו לברכה, רבן של ישראל ה'כתב סופר', נכד לרבי שמעון סופר זצ"ל מערלוי, ולכשעצמו גברא רבה, מורה מורינו הרב רבי יוחנן בן מורה מורינו הרב רבי משה סופר.
'ארץ שנער הרה וגדלה' - ערלוי שבהונגריה, 'ארץ צבי גידלה שעשועיה' - בארץ ישראל. לכאורה קשה, למה לא כתיב ש'ארץ צבי' בוכה. אלא התירוץ הוא, שהגמרא אומרת כלל 'וזרח השמש ובא השמש', כשעלי הכהן נפטר מן העולם, זרח אורו של שמואל הנביא. אי אפשר לומר 'ארץ צבי איבדה שעשועיה', ובפרט שהולך אדם גדול כל כך, שהשאיר אחריו כאלו בנים הגונים. כל אדם גדול יש לו את המהות המיוחדת שלו, שכאשר הולך מן העולם הכל הולך יחד עמו, 'אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה'.
גברא רבה - אדם גדול, רבי יוחנן בן רבי משה סופר, שעשה רבות למען היהדות, פעל רבות לתלמידיו ועשה רבות לכל יוצאי הונגריה ולכל ה'ערליכע אידן' בכל העולם, 'אוי נא לה אמרה רקת' וגו', מי שלחם מלחמת ה' בעמלק, מלחמת ה' מצד התנגדות דקדושה, 'אוי נא לה... כי אבדה כלי חמדתה'.
אנו צריכים רק לקוות ולבקש, שהקב"ה ירחם עלינו ועל כל ה'ערליכע אידן' בכל קצוות תבל בכלל וה'ערליכע אידן' בארץ ישראל בפרט, שנוכל לחזק עצמנו, ושנוכל ללכת בדרך ה' ובדרך המלך ללא שום מניעות. השי"ת יעזור שיקויים 'ובלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים במהרה בימינו' אמן.
לאחר אמירת מזמור ט"ז שבתהילים שאומרים לאחר סתימת הגולל, אמר האדמו"ר קדיש יתום.צילומים: שוקי לרר
, בהר המנוחות האדמו"ר מבעלזא מספיד. צילום: אנשיל בעק
ראשון המספידים היה בנו ממשיך דרכו הרה"צ משה סופר שהוכתר בסיום הלוויה לממלא מקומו וממשיך שושלת בית סופר, לאחר מכן ספדו הבנים הרה"צ רבי יעקב סופר רב הקהילה בביתר עילית, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר ראש ישיבת אהל שמעון ערלוי, הרה"צ רבי שמעון סופר, רב חסידות ערלוי בצפת, הרה"צ רבי עקיבא סופר רב חסידי ערלוי בבני ברק, והבן השביעי הגאון רבי אהרן דב סופר רב הקהילה באלעד.
לאחר מכן הכתיר הרה"ח רבי יצחק צבי וגשל את הבן הגדול, והמשב"ק הוותיק הרה"ח רבי משה שפיצר נפרד בבקשת מחילה.
מיד לאחר הקריעה ואמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה לעבר שכונת עזרת תורה בירושלים - שם בבית חתם סופר הספידו גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי יצחק טוביה וייס ותלמידו המובהק גאב"ד אנטוורפן הגר"א שיף שהגיע במיוחד לישראל למסע הלוויה. הגר"א שיף דיבר על גדלותו של מורו ורבו איך שאהב כל תלמיד ותלמיד, ואיך שהיה יושב ולומד כל היום בישיבה שהוא מעוטר בתפילין.
לאחר מכן המשיך מסע הלוויה דרך בר אילן ירמיהו, לעבר הר המנוחות - שם נטמן לקול בכי החסידים סמוך לקברה של רעייתו הרבנית מרים ע"ה.
לאחר סתימת הגולל נשא דברי מספד האדמו"ר מבעלזא ובסיום דבריו אמר קדיש. , דברי ההספד של הרבי מבעלזא
האדמו"ר מבעלזא ליווה את המיטה יחד עם מאות מחסידי בעלזא ובמרכזם תלמידי הישיבות דחסידי בעלזא מירושלים, מרח' ירמיהו עד לאחר סתימת הגולל בהר תמיר, שם נשא האדמו"ר דברי הספד קצרים בבכי רב:
"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה", 'תמר' הוא אילן הגדל ומוציא פירות, 'ארז' הוא אילן גבוה מאוד אבל אינו מוציא פירות. שני הדברים יחד הם לכאורה סתירה זה לעומת זה, מי שרוצה להוציא פירות צריך להשפיל עצמו ואינו יכול לגדול גבוה מאוד, מי שרוצה להתעלות למעלה מפריע לעצמו על ידי זה, כיון שצריך להעמיד תלמידים ולהתעסק עמהם. אבל יכול פעם להיות מציאות של 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה', מתי יכולים לקיים שניהם ביחד, כשמקיימים 'שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו', אז אפשר שיהיו דברים בשונה מן הטבע, שיכולים גם להעמיד תלמידים וגם להוציא פירות ולהתעלות מעלה.
איתא בגמ' (מועד קטן כ"ה): "כי נח נפשיה דרבי זירא, פתח עליה ההוא ספדנא, ארץ שנער הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה". אנו עומדים כעת לפני המיטה וצריכים אנו לזכור, שהמנוח הוא נכד המאור הגדול רבי עקיבא איגר זכרונו לברכה, ה'חתם סופר' הקדוש זכרונו לברכה, רבן של ישראל ה'כתב סופר', נכד לרבי שמעון סופר זצ"ל מערלוי, ולכשעצמו גברא רבה, מורה מורינו הרב רבי יוחנן בן מורה מורינו הרב רבי משה סופר.
'ארץ שנער הרה וגדלה' - ערלוי שבהונגריה, 'ארץ צבי גידלה שעשועיה' - בארץ ישראל. לכאורה קשה, למה לא כתיב ש'ארץ צבי' בוכה. אלא התירוץ הוא, שהגמרא אומרת כלל 'וזרח השמש ובא השמש', כשעלי הכהן נפטר מן העולם, זרח אורו של שמואל הנביא. אי אפשר לומר 'ארץ צבי איבדה שעשועיה', ובפרט שהולך אדם גדול כל כך, שהשאיר אחריו כאלו בנים הגונים. כל אדם גדול יש לו את המהות המיוחדת שלו, שכאשר הולך מן העולם הכל הולך יחד עמו, 'אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה'.
גברא רבה - אדם גדול, רבי יוחנן בן רבי משה סופר, שעשה רבות למען היהדות, פעל רבות לתלמידיו ועשה רבות לכל יוצאי הונגריה ולכל ה'ערליכע אידן' בכל העולם, 'אוי נא לה אמרה רקת' וגו', מי שלחם מלחמת ה' בעמלק, מלחמת ה' מצד התנגדות דקדושה, 'אוי נא לה... כי אבדה כלי חמדתה'.
אנו צריכים רק לקוות ולבקש, שהקב"ה ירחם עלינו ועל כל ה'ערליכע אידן' בכל קצוות תבל בכלל וה'ערליכע אידן' בארץ ישראל בפרט, שנוכל לחזק עצמנו, ושנוכל ללכת בדרך ה' ובדרך המלך ללא שום מניעות. השי"ת יעזור שיקויים 'ובלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים במהרה בימינו' אמן.
לאחר אמירת מזמור ט"ז שבתהילים שאומרים לאחר סתימת הגולל, אמר האדמו"ר קדיש יתום.צילומים: שוקי לרר
, בהר המנוחות האדמו"ר מבעלזא מספיד. צילום: אנשיל בעק
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות