דירת רפאים לתושב חו"ל, וכוך למקומי
אין דירות בירושלים, ובבני ברק, ובבית שמש ובאלעד? מסתבר שיש, רק שהן לא מיועדות למי שגדל בכל השכונות הללו • טור
- דניאל פקטורוביץ'
- י"ב אדר א' התשע"ו
- 15 תגובות
יש לי חבר שקוראים לו יוסי.
יוסי התחתן לאחרונה, הוריהם גרים בירושלים.
הזוג הצעיר, כמו כל זוג חרדי צעיר, רוצים להתגורר לפחות למשך התקופה הראשונה סמוך להורים.
שיוכלו ללמד אותם לנהל בית, שיוכלו לקפוץ מידי פעם לארוחה ולהתארח בסעודות שבת. דבר טבעי ומתבקש.
אלא שבירושלים אין דירות למכירה, או כך לפחות אומרים. לכן הם נאלצים לחיות בשכירות ביחידת דיור. שזה שם מכובס לכוך קטן בעל חדר וחצי עד שני חדרים פצפונים. בדרך כלל ללא כיווני אויר, שלא לדבר על מרפסת. לעיתים אי אפשר לסגור את דלת הדירה (אם אפשר לקרוא לה דירה) כשהמקרר פתוח. ועל כוך כזה הם משלמים אלפי שקלים בחודש.
תאמרו, וכי למה להם לגור בירושלים? שיקנו דירה בזול במקום פחות מרכזי.
אז היכן יגורו? בבני ברק אותו הדבר. במודיעין עילית? דומה למדי. ביתר? כנ"ל. בית שמש? דומה מאוד. אלעד? אין הבדל.
בשום מקום חרדי, הם לא יכולים לקנות דירה במחיר שפוי שהם יכולים לעמוד בו. אז כבר שוכרים כוך ליד ההורים. לפחות יאכלו ארוחת צהרים מיד אוהבת וימשיכו להתגורר באזור בו הם גדלו ואותו הם מכירים. אכן. קשה.
אבל אם חשבנו שבירושלים אין דירות, עלעול מהיר בעיתונים מגלה שיש ויש.
יש דירות ליהודים טובים מארה"ב שרוצים להגיע לירושלים בחגים, ובשביל זה זקוקים לדירה גדולה. מלון זה לא בשבילם. הם רוצים דירה יפה וגדולה שכל המשפחה תוכל להגיע לעשות סוכות בירושלים. והם מוכנים לשלם כל מחיר. או למשל, בנם למד בישיבת מיר. וכעת את שנותיו הראשונות הוא רוצה להעביר בעיר הקודש. המחיר הוא לא הבעיה.
אז בעבורם יש דירות. פרויקטים נבנים על ימין ועל שמאל. דירות רפאים נקנות. דירות פאר. בסטנדרטים שמעטים מאיתנו זוכים להם. בלב העיר ובמחיר שרק תושבי חוץ אמידים יכולים לשלם. ויוסי רואה ועיניו כלות.
הוא שגדל בירושלים כל חייו יחיה בכוך. או יעבור לפריפריה, שם לא ימצא לא כולל ולא עבודה. וכל ביקור אצל ההורים יהפוך למסע שלם. כי יש כאלה שהם לא זקוקים לכחלון שייקח אחריות.
אותם לא מעניינים מחירי הדיור בארץ. להם יש דולרים. אז הוא יגור בכוך חנוק. והם יבואו בסוכות להתעלות בדירה החדשה והמפוארת שלהם בלב העיר.
אז מה אני מציע?
א. חקיקה המגבילה קניית דירות רפאים. כמו בעזרת מיסוי גבוה.
ב. הגבלת בניית פרויקטים יוקרתיים, ודגש על סטנדרטי בניה המתאימים לתושבי המקום.
ג. וכמובן בניה מסיבית בכל רחבי הארץ, ללא הגדלת ההיצע באופן דרסי אין סיכוי שמחירי הדירות ירדו.
יוסי התחתן לאחרונה, הוריהם גרים בירושלים.
הזוג הצעיר, כמו כל זוג חרדי צעיר, רוצים להתגורר לפחות למשך התקופה הראשונה סמוך להורים.
שיוכלו ללמד אותם לנהל בית, שיוכלו לקפוץ מידי פעם לארוחה ולהתארח בסעודות שבת. דבר טבעי ומתבקש.
אלא שבירושלים אין דירות למכירה, או כך לפחות אומרים. לכן הם נאלצים לחיות בשכירות ביחידת דיור. שזה שם מכובס לכוך קטן בעל חדר וחצי עד שני חדרים פצפונים. בדרך כלל ללא כיווני אויר, שלא לדבר על מרפסת. לעיתים אי אפשר לסגור את דלת הדירה (אם אפשר לקרוא לה דירה) כשהמקרר פתוח. ועל כוך כזה הם משלמים אלפי שקלים בחודש.
תאמרו, וכי למה להם לגור בירושלים? שיקנו דירה בזול במקום פחות מרכזי.
אז היכן יגורו? בבני ברק אותו הדבר. במודיעין עילית? דומה למדי. ביתר? כנ"ל. בית שמש? דומה מאוד. אלעד? אין הבדל.
בשום מקום חרדי, הם לא יכולים לקנות דירה במחיר שפוי שהם יכולים לעמוד בו. אז כבר שוכרים כוך ליד ההורים. לפחות יאכלו ארוחת צהרים מיד אוהבת וימשיכו להתגורר באזור בו הם גדלו ואותו הם מכירים. אכן. קשה.
אבל אם חשבנו שבירושלים אין דירות, עלעול מהיר בעיתונים מגלה שיש ויש.
יש דירות ליהודים טובים מארה"ב שרוצים להגיע לירושלים בחגים, ובשביל זה זקוקים לדירה גדולה. מלון זה לא בשבילם. הם רוצים דירה יפה וגדולה שכל המשפחה תוכל להגיע לעשות סוכות בירושלים. והם מוכנים לשלם כל מחיר. או למשל, בנם למד בישיבת מיר. וכעת את שנותיו הראשונות הוא רוצה להעביר בעיר הקודש. המחיר הוא לא הבעיה.
אז בעבורם יש דירות. פרויקטים נבנים על ימין ועל שמאל. דירות רפאים נקנות. דירות פאר. בסטנדרטים שמעטים מאיתנו זוכים להם. בלב העיר ובמחיר שרק תושבי חוץ אמידים יכולים לשלם. ויוסי רואה ועיניו כלות.
הוא שגדל בירושלים כל חייו יחיה בכוך. או יעבור לפריפריה, שם לא ימצא לא כולל ולא עבודה. וכל ביקור אצל ההורים יהפוך למסע שלם. כי יש כאלה שהם לא זקוקים לכחלון שייקח אחריות.
אותם לא מעניינים מחירי הדיור בארץ. להם יש דולרים. אז הוא יגור בכוך חנוק. והם יבואו בסוכות להתעלות בדירה החדשה והמפוארת שלהם בלב העיר.
אז מה אני מציע?
א. חקיקה המגבילה קניית דירות רפאים. כמו בעזרת מיסוי גבוה.
ב. הגבלת בניית פרויקטים יוקרתיים, ודגש על סטנדרטי בניה המתאימים לתושבי המקום.
ג. וכמובן בניה מסיבית בכל רחבי הארץ, ללא הגדלת ההיצע באופן דרסי אין סיכוי שמחירי הדירות ירדו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות