חוששים משכן חילוני? הנה הפתרון
כדי להנמיך את הפחד, צריך מכנה משותף - ומה יותר משותף מהבסיס של כל יהודי ויהודי? • 'קשר יהודי' שם על השולחן הצעה חדשה ליחסי חילונים וחרדים. זה עובד - ושכונת 'קרית יובל' בירושלים תוכיח
שכנים בקרית יובל, צילום: נתי שוחט, פלאש90 צילום: נתי שוחט, פלאש90
אחד הנושאים הבוערים על סדר היום הציבורי בישראל, שרק אירועים ביטחוניים יכולים להוריד אותו מזירת ההתגוששות, הוא יחסי חילונים חרדים.
בעשרות השנים האחרונות החברה החרדית צמחה בצורה חסרת תקדים, והמגזר החרדי נוכח יותר ויותר בציבוריות הישראלית. אם רבים הסתפקו עד היום בחרדי מחמד על מסך הטלוויזיה, או בכתבות אימה על "החרדים שזורקים אבנים בכביש בר אילן". חרדים היום נמצאים בכל מקום, והתוצאה – כמו שמקובל בחברה הישראלית, היא קונפליקט.
השיא של הקונפליקט מגיע כאשר חרדים עוברים להתגורר בשכונות חילוניות. יש לזה שני צדדים – מצד אחד התושב החילוני, שנבהל שלפתע "החרדי מהטלוויזיה" הופך להיות השכן ממול, תוהה איזה מחיר הוא יצטרך לשלם על זה באורח חייו ובאופן כליי, חושש מזרים. והצד החרדי – השכנות עם חילוני זורקת לפתחו אתגרים שאיתם הוא לא נאלץ להתמודד כלל במגוריו בתוך ריכוז חרדי חמים ועוטף. בעיות של חינוך ילדים, מרחב ציבורי ופרהסיה, ואפילו יחסי שכנות תקינים עם הדייר מקומה ראשונה, נראים קשים מנשוא. למרות שברוב המקרים, בסופו של דבר, הקושי יתברר הרבה פחות חמור ממה שהוא מצטייר.
אולי עוד לא הספקתם לשמוע עליו, אבל פרויקט "קשר יהודי" מטפל בדיוק בבעיה הזו, ובדרך יצירתית של חיזוק המכנה המשותף בין כל היהודים – תורת ישראל. בקשר יהודי התאמצו לחשוב על המשותף, בזמן שכולם חושבים על המפריד, ואני חייב לומר שהם הביאו אחלה פתרון. כמו שמו, קשר יהודי עוסק בקשר, באנשים. במה שבסופו של דבר יגרום להם לראות אחד את השני כבני עם אחד, מעבר לסטיגמות עליהם הם גדלו, שאותם המציאו אחרים.
כשהחומות יורדות, הפחד נעלם, וגם היריבות, היהדות הופכת לנכס משותף ויקר לשני ה"צדדים", ופתרונות של שכנות טובה מגיעים מאליהם. קשר יהודי עושה בשביל העם היהודי ובשביל החברה הישראלית את השירות הדחוף שהיא כל כך חייבת, לפני שמשהו יתפוצץ.הכי פשוט שיש
אז איך זה עובד? פשוט מאד. קשר יהודי הוא המתווך, מעודד את הקהל החרדי . את השאר עושים האנשים עצמם. הרעיון הוא ללמוד יחד, תורה, בזמנים קבועים המתאימים לחברותא. אתם מחליטים הכול – מה לומדים, באיזה שעה, כמה פעמים בשבוע ואפילו האם בא לכם להיפגש או שאתם מעדיפים דרך הטלפון. כמה שיותר נוח, זה יותר מצליח.
ואם בהתחלה זה נראה חלום, היום – כאשר קשר יהודי כבר שנים בשטח, זה הפך למציאות. עוד ועוד אנשים נרשמים למערכת, וקשרים וחברותות חדשות יוצאות לדרך. חבר מביא חבר, ועוד "לקוח מרוצה", ממליץ לחבר. כמובן שלצד חברותות גברים מתקיימות חברותות נשים וכולם לומדים הכול, החל מהלכות שמירת הלשון הנחוצות תמיד, ועד דף היומי או מדרשי חז"ל.
המשתתפים אוהבים לספר את הסיפורים האזוטריים, המעניינים, אלה שבלטו מעל היומיום של הלימוד. אבל אני רוצה שתחשבו רגע על הלימוד עצמו: שני אנשים, הדוברים שפה אחרת – אותה עברית אבל שונה מאד, בעלי סולם ערכים שונה וסדרי עדיפויות הפוכים לעיתים, נצמדים לאותו הטקסט ויחד לומדים אותו. אם זה לא משהו שמפיל חומות שנבנו במשך עשרות שנות ניכור, אני לא יודע מה יכול להפיל אותן. ותסמכו על משתתפי "קשר יהודי", זה מפיל גם מפיל.
רוני לוי, יזם הייטק צעיר שהתחיל להשתתף בפרויקט עוד בימיו כסטונדט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מספר – "האמת היא שחיפשתי משהו שונה. החיים כסטונדט מעיפים אותך לכל מיני ריגושים וחוויות חדשות, ואתה תמיד רוצה עוד. ואז מישהו סיפר לי על "קשר יהודי". לא ממש הבנתי מה מדובר אבל איכשהו הרמתי טלפון, והם מצאו לי חברותא. אני זוכר שהוא שאל אותי מה נלמד. מה זאת אומרת מה נלמד? חשבתי שזו שאלה חרדית כזו. מה נלמד. אז אמרתי לו תשמע, אני סטודנט שלומד בפרך ובאמת שובר את הראש, בוא נלמד משהו שהכי רחוק בעולם ממדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, רק לא זה. ואז הוא סיפר לי שבכלל אין לו מחשב. הייתי בשוק".
סופו של דבר רוני, שמצא שפה משותפת עם יוסף חיים בניון, התחיל ללמוד עין יעקב. סיפורי חזל ומדרשים. רוני נהנה, אחרי שנה הם התחילו עם גמרא, מאז הם כבר רשמו שלושה סיומי מסכת – מגילה, תענית ומכות. "תמיד דתיים היו הולכים לכיוון של 'בוא תעשה אצלנו שבת', ואני לא הייתי מכיר ככה דתיים בחיים. שבת זה היום היחיד שלי בשבוע לישון, אין מצב שאני אסע לבני ברק. ואז הגיע קשר יהודי", מספר רוני.
- מה אתה חושב היום על חרדים?
"אני בטוח שאני עדיין לא יודע מספיק. אבל מה שבטוח, שהכרתי אדם מדהים עם עומק, ומסירות גדולה לערכים שלו. אנחנו מגלים עולם שלם ביחד. היום לא הייתי חושש לגור עם שכן חרדי בבניין ושהילדים שלי ישחקו עם הילדים שלו למטה. אני מאחל לעצמי שכן כמו יוסף חיים. לפני קשר יהודי, הייתי מסתייג".מקרה לדוגמה: קרית יובל
ומה אומרים בקשר יהודי? "קשר יהודי עוסק בחיבור מחדש של חלקי העם שהתרחקו כל כך האחד מהשני, תוך הצבת התורה והמורשת המשותפת כגורם המאחד. החברה הישראלית יצרה ניכור וזרות בין המגזרים, אותה אנחנו מבקשים למוסס בעזרת קשרי ידידות אמיצים, אחד על אחד, בין תושבים חילוניים ושומרי מצוות, ידידות המבוססת על עומק של לימוד משותף".
ויש גם דוגמה. שכונת קריית יובל בירושלים, הפכה בעשר השנים האחרונות למוקד התגוששות ול"מפלצת" חברתית שקמה על יושביה, בין נציגויות שני הציבורים. האקלים הטבעי של שכונה מעורבת, בה כל מגזר מכיר את האחר ולומד להפיק תועלת מהשכנות המיוחדת, –לצערנו לא קיים בקריית יובל, בשל מאבקי כח ושליטה, המחלחלים מלמעלה אל התושבים משני המגזרים, שאוהבים את ירושלים ואת שכונתם, ורוצים יותר מהכל לשוב למסלול של איכות חיים אמתית מתוך שקט, שלווה ומעורבות חברתית.
ב"קשר יהודי" מצאו את הקהילה משני הצבורים אכפתית ובשלה לתהליך של בניית האווירה מחדש, של נרמול היחסים, ושל הפיכת השכונה לחלק מהנוף ההטרוגני הבריא של ירושלים.
המטרות היו שינוי תפישה בקרב התושבים החרדים ועידוד הקהילה לנצל את הסיטואציה לקידוש שם שמים והכנסת לימוד הורה לשכונה, הורדת מפלס המתח והחרדה של תושבים חילוניים בקריית יובל מפני שכניהם החדשים שומרי המצוות, בניית אקלים חברתי חדש של שלום, קשר ויהדות מתוך היכרות הדדית בין המגזרים המרכיבים את הפסיפס האנושי בשכונה, ויצירת מודל שיכול לפעול ברחבי העיר והארץ לטובת הפחתת הקונפליקט בין המגזרים.
ומה נעשה עד כה? לא תאמינו. "קיימנו ארבעה כנסי הסברה לציבור החרדי, בהם שיתפנו את התושבים ברוח "קשר יהודי"", מספרים בארגון, "התחלנו בגיוס משתתפים לתכנית החברותות ובציוותם לזוגות. עד כה הצטרפו לתכנית 182 תושבים.
"יצרנו 3 קבוצות לנשים בשכונה הנפגשות על בסיס קבוע, ולומדות יחד. קבוצת בית מדרש לגברים מתגבשת כעת.
"רתמנו את שיתוף הפעולה של מנהל המתנ"ס ועובדים קהילתיים, וכן של שלושה מרבני השכונה. הפעלנו מבצע "משלוח מנות איש לרעהו", במסגרתו עודדנו את התושבים לייחד משלוח לבבי אחד לשכן לא מוכר מהמגזר האחר. במבצע היו שותפות 730 משפחות".
זאת ועוד - נשים חילוניות וחרדיות מהשכונה יצאו יחד לערב של אפיית מצות לקראת חג הפסח "קשר יהודי" אף יצר "אירוע בונה שכונה" כאשר בגינת המפלצת התכנסה קבוצה גדולה של נשים (ותינוקות) ביום שישי בבוקר לפיקניק משותף ומקרב, שיתוף פעולה עם "המכינה הירושלמית" שייצר אינטגרציה בין החניכים ותושביה החרדים של השכונה באירועים, מפגשים ושבת - בקיצור - מה לא.
התלהבתם? אני מאד.
בעשרות השנים האחרונות החברה החרדית צמחה בצורה חסרת תקדים, והמגזר החרדי נוכח יותר ויותר בציבוריות הישראלית. אם רבים הסתפקו עד היום בחרדי מחמד על מסך הטלוויזיה, או בכתבות אימה על "החרדים שזורקים אבנים בכביש בר אילן". חרדים היום נמצאים בכל מקום, והתוצאה – כמו שמקובל בחברה הישראלית, היא קונפליקט.
השיא של הקונפליקט מגיע כאשר חרדים עוברים להתגורר בשכונות חילוניות. יש לזה שני צדדים – מצד אחד התושב החילוני, שנבהל שלפתע "החרדי מהטלוויזיה" הופך להיות השכן ממול, תוהה איזה מחיר הוא יצטרך לשלם על זה באורח חייו ובאופן כליי, חושש מזרים. והצד החרדי – השכנות עם חילוני זורקת לפתחו אתגרים שאיתם הוא לא נאלץ להתמודד כלל במגוריו בתוך ריכוז חרדי חמים ועוטף. בעיות של חינוך ילדים, מרחב ציבורי ופרהסיה, ואפילו יחסי שכנות תקינים עם הדייר מקומה ראשונה, נראים קשים מנשוא. למרות שברוב המקרים, בסופו של דבר, הקושי יתברר הרבה פחות חמור ממה שהוא מצטייר.
אולי עוד לא הספקתם לשמוע עליו, אבל פרויקט "קשר יהודי" מטפל בדיוק בבעיה הזו, ובדרך יצירתית של חיזוק המכנה המשותף בין כל היהודים – תורת ישראל. בקשר יהודי התאמצו לחשוב על המשותף, בזמן שכולם חושבים על המפריד, ואני חייב לומר שהם הביאו אחלה פתרון. כמו שמו, קשר יהודי עוסק בקשר, באנשים. במה שבסופו של דבר יגרום להם לראות אחד את השני כבני עם אחד, מעבר לסטיגמות עליהם הם גדלו, שאותם המציאו אחרים.
כשהחומות יורדות, הפחד נעלם, וגם היריבות, היהדות הופכת לנכס משותף ויקר לשני ה"צדדים", ופתרונות של שכנות טובה מגיעים מאליהם. קשר יהודי עושה בשביל העם היהודי ובשביל החברה הישראלית את השירות הדחוף שהיא כל כך חייבת, לפני שמשהו יתפוצץ.הכי פשוט שיש
אז איך זה עובד? פשוט מאד. קשר יהודי הוא המתווך, מעודד את הקהל החרדי . את השאר עושים האנשים עצמם. הרעיון הוא ללמוד יחד, תורה, בזמנים קבועים המתאימים לחברותא. אתם מחליטים הכול – מה לומדים, באיזה שעה, כמה פעמים בשבוע ואפילו האם בא לכם להיפגש או שאתם מעדיפים דרך הטלפון. כמה שיותר נוח, זה יותר מצליח.
ואם בהתחלה זה נראה חלום, היום – כאשר קשר יהודי כבר שנים בשטח, זה הפך למציאות. עוד ועוד אנשים נרשמים למערכת, וקשרים וחברותות חדשות יוצאות לדרך. חבר מביא חבר, ועוד "לקוח מרוצה", ממליץ לחבר. כמובן שלצד חברותות גברים מתקיימות חברותות נשים וכולם לומדים הכול, החל מהלכות שמירת הלשון הנחוצות תמיד, ועד דף היומי או מדרשי חז"ל.
המשתתפים אוהבים לספר את הסיפורים האזוטריים, המעניינים, אלה שבלטו מעל היומיום של הלימוד. אבל אני רוצה שתחשבו רגע על הלימוד עצמו: שני אנשים, הדוברים שפה אחרת – אותה עברית אבל שונה מאד, בעלי סולם ערכים שונה וסדרי עדיפויות הפוכים לעיתים, נצמדים לאותו הטקסט ויחד לומדים אותו. אם זה לא משהו שמפיל חומות שנבנו במשך עשרות שנות ניכור, אני לא יודע מה יכול להפיל אותן. ותסמכו על משתתפי "קשר יהודי", זה מפיל גם מפיל.
רוני לוי, יזם הייטק צעיר שהתחיל להשתתף בפרויקט עוד בימיו כסטונדט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מספר – "האמת היא שחיפשתי משהו שונה. החיים כסטונדט מעיפים אותך לכל מיני ריגושים וחוויות חדשות, ואתה תמיד רוצה עוד. ואז מישהו סיפר לי על "קשר יהודי". לא ממש הבנתי מה מדובר אבל איכשהו הרמתי טלפון, והם מצאו לי חברותא. אני זוכר שהוא שאל אותי מה נלמד. מה זאת אומרת מה נלמד? חשבתי שזו שאלה חרדית כזו. מה נלמד. אז אמרתי לו תשמע, אני סטודנט שלומד בפרך ובאמת שובר את הראש, בוא נלמד משהו שהכי רחוק בעולם ממדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, רק לא זה. ואז הוא סיפר לי שבכלל אין לו מחשב. הייתי בשוק".
סופו של דבר רוני, שמצא שפה משותפת עם יוסף חיים בניון, התחיל ללמוד עין יעקב. סיפורי חזל ומדרשים. רוני נהנה, אחרי שנה הם התחילו עם גמרא, מאז הם כבר רשמו שלושה סיומי מסכת – מגילה, תענית ומכות. "תמיד דתיים היו הולכים לכיוון של 'בוא תעשה אצלנו שבת', ואני לא הייתי מכיר ככה דתיים בחיים. שבת זה היום היחיד שלי בשבוע לישון, אין מצב שאני אסע לבני ברק. ואז הגיע קשר יהודי", מספר רוני.
- מה אתה חושב היום על חרדים?
"אני בטוח שאני עדיין לא יודע מספיק. אבל מה שבטוח, שהכרתי אדם מדהים עם עומק, ומסירות גדולה לערכים שלו. אנחנו מגלים עולם שלם ביחד. היום לא הייתי חושש לגור עם שכן חרדי בבניין ושהילדים שלי ישחקו עם הילדים שלו למטה. אני מאחל לעצמי שכן כמו יוסף חיים. לפני קשר יהודי, הייתי מסתייג".מקרה לדוגמה: קרית יובל
ומה אומרים בקשר יהודי? "קשר יהודי עוסק בחיבור מחדש של חלקי העם שהתרחקו כל כך האחד מהשני, תוך הצבת התורה והמורשת המשותפת כגורם המאחד. החברה הישראלית יצרה ניכור וזרות בין המגזרים, אותה אנחנו מבקשים למוסס בעזרת קשרי ידידות אמיצים, אחד על אחד, בין תושבים חילוניים ושומרי מצוות, ידידות המבוססת על עומק של לימוד משותף".
ויש גם דוגמה. שכונת קריית יובל בירושלים, הפכה בעשר השנים האחרונות למוקד התגוששות ול"מפלצת" חברתית שקמה על יושביה, בין נציגויות שני הציבורים. האקלים הטבעי של שכונה מעורבת, בה כל מגזר מכיר את האחר ולומד להפיק תועלת מהשכנות המיוחדת, –לצערנו לא קיים בקריית יובל, בשל מאבקי כח ושליטה, המחלחלים מלמעלה אל התושבים משני המגזרים, שאוהבים את ירושלים ואת שכונתם, ורוצים יותר מהכל לשוב למסלול של איכות חיים אמתית מתוך שקט, שלווה ומעורבות חברתית.
ב"קשר יהודי" מצאו את הקהילה משני הצבורים אכפתית ובשלה לתהליך של בניית האווירה מחדש, של נרמול היחסים, ושל הפיכת השכונה לחלק מהנוף ההטרוגני הבריא של ירושלים.
המטרות היו שינוי תפישה בקרב התושבים החרדים ועידוד הקהילה לנצל את הסיטואציה לקידוש שם שמים והכנסת לימוד הורה לשכונה, הורדת מפלס המתח והחרדה של תושבים חילוניים בקריית יובל מפני שכניהם החדשים שומרי המצוות, בניית אקלים חברתי חדש של שלום, קשר ויהדות מתוך היכרות הדדית בין המגזרים המרכיבים את הפסיפס האנושי בשכונה, ויצירת מודל שיכול לפעול ברחבי העיר והארץ לטובת הפחתת הקונפליקט בין המגזרים.
ומה נעשה עד כה? לא תאמינו. "קיימנו ארבעה כנסי הסברה לציבור החרדי, בהם שיתפנו את התושבים ברוח "קשר יהודי"", מספרים בארגון, "התחלנו בגיוס משתתפים לתכנית החברותות ובציוותם לזוגות. עד כה הצטרפו לתכנית 182 תושבים.
"יצרנו 3 קבוצות לנשים בשכונה הנפגשות על בסיס קבוע, ולומדות יחד. קבוצת בית מדרש לגברים מתגבשת כעת.
"רתמנו את שיתוף הפעולה של מנהל המתנ"ס ועובדים קהילתיים, וכן של שלושה מרבני השכונה. הפעלנו מבצע "משלוח מנות איש לרעהו", במסגרתו עודדנו את התושבים לייחד משלוח לבבי אחד לשכן לא מוכר מהמגזר האחר. במבצע היו שותפות 730 משפחות".
זאת ועוד - נשים חילוניות וחרדיות מהשכונה יצאו יחד לערב של אפיית מצות לקראת חג הפסח "קשר יהודי" אף יצר "אירוע בונה שכונה" כאשר בגינת המפלצת התכנסה קבוצה גדולה של נשים (ותינוקות) ביום שישי בבוקר לפיקניק משותף ומקרב, שיתוף פעולה עם "המכינה הירושלמית" שייצר אינטגרציה בין החניכים ותושביה החרדים של השכונה באירועים, מפגשים ושבת - בקיצור - מה לא.
התלהבתם? אני מאד.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות