מהשואה לקטמון: תולדות חייו של הרבי מערלוי זצ"ל

למעלה מתשעים שנות חייו של האדמו"ר הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר זצ"ל מערלוי, זקן חברי 'מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל' שהלך לעולמו בשעת בוקר (ב') מוקדמת, היו חטיבה אחת של תורה וחסידות, כממשיך משפחת סופר אחרי השואה - אז הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי.

האדמו"ר נולד בעיר ערלוי בהונגריה בי"ג טבת תרפ"ד, דור חמישי ל'חתם סופר' זיע"א, לאביו רבי משה סופר ואמו מרת טושנע הי"ד שנספו בשואה יחד עם ארבע בנותיהם. רבי משה הי"ד היה בנו של רבי שמעון סופר, שהיה רבה של העיר ערלוי ובנו של ה'כתב סופר' גאב"ד פרשבורג, שמילא את מקום אביו ה'חתם סופר'.

בבחרותו למד בישיבת ורפלט שבהונגריה, שעמדה בראשותו של הגאון הנודע רבי יוסף אשר הלוי פולאק זצ"ל, ובישיבת יארמאט של הגאון רבי אהרן דוד דויטש זצ"ל, שם קנה את תורתו.

הרבי מערלוי זצ"ל שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש והתאחד עם אחיו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, ששהה בזמן המלחמה בעיר פיאטרה ברומניה.

הוא נשא לאשה את הרבנית מרים ע"ה, בתו של הגאון רבי יעקב פאל נכד אחות ה'חתם סופר'. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת 'חתם סופר'.

בשנת תש"י, עם תחילת חודש אלול, עלה הרבי לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו עמו. לתקופה קצרה התמזגה ישיבתו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות בעל ה"דעת סופר", שם שימש כמגיד שיעור.

בתקופה זו התקרב הרבי מערלוי זצ"ל לאדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, והיה לאחד מתלמידיו הקרובים. מאז נקשר לחסידות בעלזא והיה נוהג את מנהגי בעלזא, ובכל שנה היה מקפיד להגיע ולהשתתף בסעודת ההילולא בכ"א אב.

בשנת תשי"ג‏‏ הקים מחדש את ישיבת 'אהל שמעון' ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם‏‏. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי 'החתם סופר' ותלמידיו.

חסידות ערלוי התפתחה בקצב מסחרר. האדמו"ר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר"‏‏, ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חתם סופר", ובניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.

מדגל התורה עד שלומי אמונים
האדמו"ר זצ"ל לא שימש רק רבי וגאב"ד, אלא היה ראש ישיבה פעיל במשך כל חייו. ספריו על הש"ס בשם "אמרי סופר", יצאו לאור על ידי המכון, וכן ספרי "יומין דחנוכה" ו"אפריון חתנים".

כמו כן, חיבר הרבי קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בחצר החסידות בתשעה באב, יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש.

האדמו"ר הינו זקן החברים במועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל', ובתקופת הקמת 'דגל התורה' שלח את בנו ומשלחת מרבני החסידות לכנס היסוד על מנת לתמוך בגראמ"מ שך זצ"ל. בשנים האחרונות, מבחינה פוליטית מזוהה קהילת ערלוי על ענפיה לסיעת 'שלומי אמונים' ב'אגודת ישראל', המיוצגת על ידי סגן השר מאיר פרוש, שהרבה להתייעץ עם הרבי זצ"ל.

הרבי מערלוי זצ"ל נחשב לסמן ימני במועצת גדולי התורה, והתנגד לכל ויתור טריטוריאלי לערבים משום שלדידו זה כרוך בפיקוח נפש, ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל. "עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם", התבטא האדמו"ר‏ זצ"ל.

ביתו של האדמו"ר בקטמון היה נחשב למוקד עלייה לרגל, לא רק של אדמו"רים שהגיעו להתברך תדיר במעונו, אלא גם פוליטיקאים, בינהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהגיע לביקור אצל האדמו"ר לאחר הבחירות ב-96', אז נבחר לראשונה.

אדמו"ר, גאב"ד וראש ישיבה
סדר יומו של האדמו"ר זצ"ל היה מופת לתורה ויראת שמים. בימות החול היה מוסר לבחורים שיעור בהלכה מיד אחרי תפילת שחרית, וכן שיעור יומי לבחורים המבוגרים, ובערב שיעור בדף היומי לבעלי בתים. השיעור המרכזי היה ה'שיעור כללי' ביום שישי.

הימים הגדולים של השנה בחסידות ההונגרית, בה מתפללים בנוסח אשכנז ולא לובשים גרטל (חגורת אבנט בתפילות), הם הימים הנוראים ראש השנה ויום כיפור, הושענא רבא ושמחת תורה, וכן הקבלת פני רבו ברגל. אין תלמיד של בית ערלוי שפספס חג במחיצת הרבי זצ"ל, כל בית בשכונת קטמון בירושלים 'נתפס' מיד על ידי החסידים.

ידוע ומפורסם סדר "תיקון חצות", אותו ערך האדמו"ר זצ"ל מידי ליל שישי בצוותא חדא עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב, האדמו"ר היה עורך את התיקון עם מאות מחסידיו ליד הכותל המערבי, כשהוא יושב על כסא נמוך.

האדמו"ר זצ"ל אף נודע בפסיקותיו בהלכה, ואלפי אלפי מכתבי תשובות כתב האדמו"ר זצ"ל. מפורסמת חלופת המכתבים בינו לבין פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין עישון סיגריה ביום טוב.‏‏

האדמו"ר זצ"ל היה אבא לכלל חסידיו ותלמידיו הרבים הפזורים ברחבי הארץ, והיה שותף מלא בכל החלטה של חסיד בחייו.

בחודש אב תש"ע, בעת שהותו בשוויץ לצורך מנוחה, עבר אירוע מוחי קשה ומאז נחלש. הוא קרא לבנו רבי משה שימלא את מקומו בהנהגת החסידות, אך בכל זאת המשיך בסדר יומו, בקבלת קהל ובעבודת הקודש היומיומית ביתר שאת וביתר עוז.

האדמו"ר זצ"ל הותיר אחריו משפחה ענפה ובראשם בנו בכורו הרה"צ רבי משה סופר, רבם של חסידי ערלוי שיוכתר לממלא מקום אביו. וכן הבנים הרה"צ רבי יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת 'אהל שמעון - ערלוי', הרה"צ רבי שמעון, רב בית המדרש 'תורת משה' בעיר צפת, הרה"צ רבי עקיבא, רב קהילת ערלוי בבני ברק, הרה"צ רבי זלמן, רב קהילת ערלוי בבורו פארק, והרה"צ רבי אהרן, רב קהילת ערלוי באלעד.

עם פטירתו איבד עולם החסידות דמות נשגבה של צדיק אמת שעבד את קונו יומם וליל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!