המחנכת בצוואתה לתלמידות: "רחמו על נשמתי העלובה"

במוצאי שבת הלכה לעולמה הרבנית הדגולה, המחנכת מרת הניה לאה שיף ע"ה, אשת יבדלחט"א הגאון רבי שמחה הלוי שיף מראשי ישיבת אתרי, כשהיא בת 83 שנים בפטירתה.

המנוחה הותירה אחריה דור ישרים מבורך ומאות תלמידות, לאחר שהשקיעה למעלה משישים שנה בשדה החינוך, ונודעה כמחנכת וסופרת דגולה שמסרה את נפשה למען חינוך בנות ישראל.

במכתב שפורסם הבוקר בעיתון 'הפלס' מטעם המשפחה נכתב כי על פי צוואתה של עטרת משפחתנו הרבנית הניה שיף ע"ה, "תלמידות אהובות, ידידות יקרות קרובות משפחה נפלאות, אהבתי מאוד את כולכן. אנא רחמו על נשמתי העלובה ואמרו בפה מלא: הריני מוחלת וסולחת להענדל לאה בת שמעון נפתלי מחילה גמורה. תבורכו בכל הטוב ותזכו להרבה שמחות ונחת". נכתב במודעה הלא שגרתית.

מרת הניה שיף ע"ה נולדה בשנת תרצ"ג בפולין לאביה הרה"ח ר' שמעון אלתר זצ"ל, נו"נ לבעל ה"שפת אמת" ובעל ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בשנת תרצ"ה הגיע אביה לארץ ישראל יחד עם זקנו הגדול, ה"אמרי אמת", במסעו לארץ הקודש, וכאן גמלה בליבו ההחלטה להישאר ולגור בארץ. לאחר כשנתיים הצטרפה אליו זוגתו יחד עם ילדיהם.

עוד בהיותה צעירה לימים, כבר ראתה את הצורך להתמסר לחינוך בנות ישראל והשקיעה בזאת רבות, כשהיא עוסקת בהדרכה בארגון ה'בנות', שלימים הפך לארגון 'בתיה', וכך מחנכת את הבנות לתורה ויר"ש.

בשנת תשי"ז, כשהצטרפה לאביה רבי שמעון במסעו לאמריקה, המשיכה לעסוק בחינוך בנות ישראל, ובשובה לא"י פתחה את בית הספר בית יעקב בשכונת קטמון, אותו ניהלה בכישרון רב ובהצלחה מרובה.

זכות מיוחדת הייתה לה בהיותה נחשונית בכתיבת סיפורים בעלי מסרים ערכיים בכתבי עת, בירחון "בית יעקב" וב"המודיע", תחת השם הספרותי ה. תראל. לימים גם חיברה ספרי שירים הנלמדים בבתי הספר.

המנוחה ע"ה התמסרה רבות לעבודה זו, בראותה את החשיבות, כמו גם את החיסרון הניכר אז, של היצירה התורנית לילדים, כשאף הייתה עומדת בעצמה לסדר את האותיות בסדר הדפוס בכדי להקל את המלאכה.

את ביתה הקימה עם יבדלחט"א הגאון רבי שמחה הלוי שיף מראשי ישיבת אתרי, ומתלמידיו המובהקים של הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל. לאחר נישואיה נטלה על עצמה את העול הגשמי של ניהול הבית והתמסרה בכל לב לבעלה הגדול, כדי שיוכל לשקוד על התורה והיראה מתוך שקיעות מוחלטת. כמו כן ידועה הייתה במאור פניה לכל תלמידי בעלה שהיו באים ללמוד עמו בביתם, דאגה לשלומם ודרשה את טובתם בכל עת.

תלמידותיה מספרות כי היא הסתפקה במועט כל ימיה, ודמותה המיוחדת הקרינה על כל סביבותיה טוב עין מיוחד, כשהיא בורחת מגינוני הכבוד והשקר של העולם הזה.

שנים רבות פעלה במסירות כמחנכת בסמינר בית יעקב הישן בירושלים, והשקיעה בתלמידותיה רבות, כשגם לאחר שנים רבות זכרה אותן ודאגה לשלומן. עסקה רבות בהנחלת שמירת הלשון, מידות טובות ודרך ארץ לתלמידותיה הרבות, ואף הקימה שיעורים בנושאים אלו, כשבמשך שנים רבות אף נסעה למסור שיעור בשכונת 'בית וגן' בירושלים. כמו כן עסקה בארגון כנסים לחיזוק שמירת הלשון לילדים ולמבוגרים.

אף בשנים האחרונות בעת חוליה, דאגה לסייע לבעלה לשקוד באין מפריע על התורה והעבודה, ואף התמסרה רבות להוצאת ספרו החשוב ''שערי שמחה'' על מסכת בבא בתרא, כשהיא מתמסרת לכל פרט ופרט עד להפצת הספר, תוך שהיא כבר דואגת להוצאת הספר הבא. משהחמיר מצבה, דאגה רבות על כך שכבר אינה יכולה לעזור בהוצאת הספרים.

הלוויתה יצאה מבית המדרש גור ברח' רלב"ח, שם המתינו לה קהל גדול ובהם רבים מתלמידי בעלה הדגול וכן תלמידותיה הרבות, בהלוויה שבראשה השתתף האדמו"ר מגור.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!